חורף בסקאלה

"שלב הקינוחים היה תצוגת יופי ויצירתיות של המסעדה. בתוך פנכת זכוכית נח לו קרם אגוזי לוז וקפה, מעליו נמתחה רשת דקיקה של טוויל סוכר זרוע בפרורי זהב..." יובל בלנקובסקי מגיע להשקת תפריט החורף של סקאלה

המיקום של מסעדת סקאלה מתעתע. המסעדה שוכנת בתוך חלל פנימי במלון מצודת דוד הירושלמי – כאשר מהלובי של המלון נשקפת חומת העיר היפיפייה. אתה שואל את עצמך למה להיכנס דרך המסדרון הצר והאפלולי המוביל למסעדה כאשר אפשר להתרווח על כסא בלובי לשתות כוס קפה ולהתבונן בנוף? כשנכנסים לתוך המסעדה, מבינים מדוע.
חלל אלגנטי שעוצב על ידי מעצב איטלקי נודע, ארון היין ומנות לא שיגרתיות מלמדים שזאת מסעדה רצינית.
כשהתפריט החדש של המסעדה התחיל לזרום, מגיעות הרבה קריאות התפעלות ושמחה.
סקאלה היא מסעדה עם המון יומרות והיא אכן מצליחה לעמוד ברובן. השף אורן ירושלמי שנקרא לדגל של מסעדת גורמה כשרה. לקח את האתגר בשתי ידיים.

הסטנדרטים של סקאלה באמת גבוהים והכשרות איננה מרחפת בחלל האוויר אלא רק היצירתיות והמקצועיות שמשרה השף של המסעדה יחד עם צוות המלצרים המיומן.
המנות הינם בגודל אחיד וללא החלוקה המסורתית של ראשונות ועיקריות. שפע המנות שהוצע לנו היה גדול והתאמת היינות על ידי צוות המסעדה הייתה מושלמת.
ההגשה של המנות היא ברמה שכמעט ולא רואים במסעדת כשרות, כל מנה מוקפדת והיא קודם כל חגיגה לעיניים. בכלל, השף אורן ירושלמי מתגלה כאמן במיוחד בכל הקשור לדרך ומידת העשייה של חלקי פנים, כמו שקדי עגל וכבד אווז שטעמנו, וכמומחה אמיתי לקטניות. כל מנה ששולבו בה עדשים או סוג אחר של קיטניות התגלתה כיצירת מופת מדויקת.

היכולת של ירושלמי להביא את תבשילי הקטניות הארוכים הללו לכדי שלמות מעוררת השתאות. אם אתם מגיעים למסעדה נסו להתכוונן על המנות הללו- לא בגלל שהאחרות לא מעולות אלא בגלל שאלו הקשורות לחלקי פנים וקטניות, מעולות אף יותר.
בין המנות הראשונות בלטו מנת שקדי העגל האפויים המגיעים בחורף עם קרם של ארטישוק ירושלמי זרעי אניס, בצל מאודה ופטריית פורצי'ני צרובה.
שקדי העגל קרספיים מבחוץ ונימוחים מבפנים – יד האומן של ירושלמי ניכרת בהם, למנה הוסיפו גם רביולי ממולא בקרם פורצי'ני שהשתלב נפלא עם שלמות האופפת את המנה הזאת. מנה נוספת ראויה לציון הייתה כבד אווז עם קרם סלרי, קוביות תפוח עץ ירוק ותימין, בציר עגל עשיר. האיכויות של ירושלמי שוב התגלו במידת העשייה המדויקת להפליא של כבד האווז שהיה נימוח ועשוי בדיוק במידה הנכונה.
בין המנות העיקריות שטעמנו בלטו קדרית קלדרון- העשויה מבשר טלה, לשון טלה עם שעועית לבנה ורוטב עשיר של ציר בקר. הציר היה נפלא והוא מיזג לתוכו ריכוז אדיר של טעמים.הבשר היה נימוח ועשיר- תבשיל חורפי אמיתי שיצר ממטבח גורמה מוקפד.
קבלנו גם פרגית ממולאת בחזה אווז מעושן שמעליה נקניקיית עגל ביתית על מצע של ירקות שורש. השילוב המעושן של חזה האווז עם הפרגית הוביל להרמוניה של טעמי הבשר.
מזמן לא נהניתי ככה מבשר עוף.

מרוצים הגענו לשלב הקינוחים- כאן באמת הייתה תצוגה של כל היופי והיצירתיות של המסעדה.
בתוך פנכת זכוכית נח לו קרם אגוזי לוז וקפה, כשמעליו נמתחה רשת דקיקה של טוויל סוכר זרוע בפרורי זהב. בפינת הצלחת שעליה נחה, פנינת הזכוכית, נמרח גרנש שקולד שאגוזים בצבצו ממנו.
המנה הבאה הייתה גם היא יצירת מופת שכולה מבוססת על השילוב הנהדר שבין שקולד להדרים.
גליל של שקולד הדרים שממנו נמתחו, בקווים דקים, קרם אשכלויות וקלמנטינות, מדיפ עם קווי הקרם שהפכו למן מרבץ מענג של גרנש שקולד שמעליו עלי כותרת של פרחי מאכל.
בקצה המלבן עוגיית מקרון כתומה ממולאת בגרנש שקולד וקליפות הדרים מסוכרות.
המלצתי היא להזמין את המנה הזאת ולא לשכוח להתחלק במקרון, יש רק אחד בכל מנה ואסור לוותר עליו.
שבעים עייפים ומרוצים יצאנו מהמסעדה. האווירה היוקרתית של סלון איטלקי נשכחה, כל שנשאר לנו הם אוסף הטעמים הצבעים והריחות שהמסעדה הזאת והשף העומד בראשה מעניקים בשפע לכל מי שבא בפתחה.