רוח ניו-יורקית

"קוקטייל המלון שלי עדין ונשי, ספק מתוק, ספק חמצמץ, מקרר ומרענן ובעיקר גורם לי לחסל אותו ולהזמין עוד אחד. זה לא מפריע לי גם לרעות בשדות זרים..." אפררת רוזן ובעלה יוצאים שיכורים ושמחים מהלופט

מי שנקלע בסוכות לנמל תל אביב בטח לא פספס את מסכי הענק שהפכו אותה לניו יורק לרגע. גם אנחנו היינו שם, אבל במקום להתלהב זה רק הזכיר לנו עד כמה אנחנו זקוקים נואשות לחופש, ואם אפשר אז בניו יורק, מה יש? מסע קניות בשדרה החמישית לא יזיק לי בכלל, מסעדה ניו-יורקית לאור נרות תשדרג לי את הזוגיות ממש. "הלו!!!" העיר אותי בעלי באכזריות מהפנטזיות, "בואי נחזור הביתה לפני שיתחילו פקקים היסטריים". בדרך חזרה הפנמתי את העובדה שניו-יורק ואני כנראה כבר לא נתראה בשנה הקרובה, אבל לפחות תמיד תהיה לי מסעדת ה-Meat Loft בראשון לציון. חצי שעה ואנחנו בלופט ולי יש אווירה ניו-יורקית שזועקת מכל פינה. בר מסעדה בשחור אדום מרהיב, תאורה חושנית בגווני אדום בורדו עמוקים, קיר אבן מעוצב עם ספוטים קטנים. החלל מחולק לשלושה מתחמים: מסעדה אלגנטית, סלון מרווח ובר. מה שהכי אהבתי בבר הזה זה את העובדה שהוא חשוך מצד אחד, אבל מואר בכתום עמום מבעד לכיסאות הבר, מצד שני. חבל שלא הכרתי את הבר בימי ההוללות שלי. האור הכתום הזה בטח היה חוסך לי כמה מפחי נפש שהתחילו על הבר והסתיימו בפנים שנראות אחרת לגמרי באור יום...

אנחנו מתיישבים ומיד תאווים לנתח בשר טוב ועסיסי, אבל אנחנו ממתינים עם זה, משחקים עם עצמנו משחקים. הרי אם נקבל את הבשר כ"כ מהר, נמצה מהר מדי את החוויה הניו-יורקית, לא? אז אנחנו מזמינים 2 מנות ראשונות על טהרת הגבינות דווקא: טרין חצילים ופטריות ממולאות גבינת עיזים ועירית.
מנת טרין החצילים אכן מתגלה כפתיחה מוצלחת לנשנוש קליל: רולדת חציל קלוי ממולא בגבינות שמנת, בולגרית ועיזים בליווי רוטב שמנת פסטו חם. אנחנו בוחנים את המנה היפה לחצי שנייה, בחצי השנייה הבאה טועמים ממנה וזהו, היא נעלמת. הרגע הייתה. מזל שיש לנו גם את מנת הפטריות. מנת הפטריות מגיעה בצלחת מאורכת ועליה פטריות בשרניות ענקיות, בציפוי פריך, ממולאות בגבינת עיזים חמה נמסה. הניגוד הזה בין הפריכות של הפטריות והרכות של הגבינה בפנים פשוט גאוני. המנה לא רק טעימה להפליא, אלא גם גדולה ומשביעה במיוחד בתור מנה ראשונה. מבחינתי היא עושה את העבודה ומאפשרת לבן זוגי להשקות אותי באלכוהול (כי אני ואלכוהול על קיבה ריקה, איך לומר בעדינות, זה לא מחזה מלבב).

אנחנו מזמינים שני קוקטיילים מתפריט הקוקטיילים של הקיץ: פסיפלורה- אבסולוט סיטרון, פסיפלורה וקוביות לימון ומלון שיכור- שנפס מלון, מליבו, ליים ומנגו. קוקטייל המלון שלי עדין ונשי, ספק מתוק, ספק חמצמץ, מקרר ומרענן ובעיקר גורם לי לחסל אותו ולהזמין עוד אחד. זה לא מפריע לי גם לרעות בשדות זרים ולגנוב שלוקים נכבדים מהקוקטייל של בעלי. הוא מצידו מזמין גם את קוקטייל הלופט הסודי ביותר. הרכיבים שלו לא מפורטים בתפריט, אבל הוא מתוק מתוק למי שאוהב, ועם קצת מאמץ ופתיחות אפשר לסחוט רמזים מהמלצר.

חצי מסוחררים חצי מאושרים אנחנו מוכנים לנגוס בבשר. אנחנו מזמינים מתפריט העיקריות סטייק אנטריקוט אנגוס ודואט ציידים של מדליוני פילה בקר וצלעות טלה. אני כבר יודעת שבלופט מתמחים ביישון בשר, אז אני מצפה ללא מעט, וזה שאני אישה זה לא אומר שאני לא מסוגלת להתמודד עם סטייקים ענקיים ועדיין לעמוד על איכותם. סטייק האנגוס מגיע בליווי רוטב צ'ימיצ'ורי לצד פלחי תפוחי אדמה גדולים, שחומים וקריספיים, גדושים בתפוח אדמה לוהט מבפנים. הסטייק משוייש במעט שומן שמעניק לו טעם וארומה של בשר אמיתי, והוא מצטיין ברכות ברמה אחרת לגמרי מהמרקם המסטיקי האופייני לאנטריקוט. המלצר המלומד שלנו יודע להסביר שמקור האנגוס בפרה השחורה הגדלה במרעה הטבעי, ללא צפיפות ואנטיביוטיקה, ומכאן טעמה המשובח. דואט הציידים הוא מעדן חובה: פילה רך כחמאה ואדמדם לצד צלעות טלה שמנמנות, שומניות, עם טעם מודגש ובשר הנושר מן העצם. מה שמיוחד בהן זו הקראנצ'יות של מעטפת הצלעות שמשלימה את החגיגה.

בדיוק בשלב בו אנחנו נזכרים שרק קפצנו לכוסית או שתיים ואנחנו כבר מלאים, שלא לומר מפוצצים, אנחנו מזמינים קינוחים: פונדנט שוקולד, כי אי אפשר לסיים ארוחה בלי שוקולד, ואמריקן פאי. פאי התפוחים של בעלי מורכב משכבת בצק פריך ועליה קרם שקדים וקרם פאטיסייר, תפוחים חמים וגלידת וניל. הפאי טעים וממזג טעמי חמוץ ומתוק בצורה כמעט מושלמת. רק חבל לי שבסיס הבצק לא פריך מספיק. הפונדנט תמיד מנצח, אבל כזה, כמו של הלופט, באמת אין בשום מקום בעולם: מעטה עדין אפוי ובתוכו לבת שוקולד בלגי חמה מתפרצת, מעל כל זה שוקולד חם נוזלי וגלידת וניל קרה ומעודנת ששוברת את החם והמתוק הזה. מה צריך הבן אדם יותר בחיים?! הנה, הייתי בניו יורק והפעם לא חזרתי עם חור בכיס של כמה מאות דולרים ושמלות שבחיים לא אלבש.