הארץ המובטחת

''מלצר מיומן צעד לקראתנו כשהוא נושא מגש אבן שחור עמוס לעייפה בצלעות טלה, נתח אנטריקוט עב בשר, פרגיות צלויות, נקניקיות מרגז וקבבים ביתיים...'' אדווה גן סתיו מבקרת בגשן ומגיעה למסקנה ''מזל שבני ישראל יצאו ממצרים''

המורה לתנ''ך היה המורה היחיד שאהבתי.
כשהחלטתי לפרוש מבית הספר בגיל 16 לטובת בגרות בזק מהממת והמון שעות חופשיות שנוצלו היטב, הפסד השיעורים המרתקים שלו היה הדבר היחיד עליו הצטערתי.
שנים רבות ו-5 יח''ד בתנ''ך מאוחר יותר, נכנסתי למסעדת גשן שבתל אביב יחד עם ט' (כפרה עליה) כשאני חושבת מיד על בני ישראל במצרים ועל סיר הבשר שהתקשו לעזוב.
בטח היה להם הרבה יותר קל אם מישהו היה מספר להם שבארץ כנען יחכה להם סיר בשר משובח לא פחות.
תפריט המנות הראשונות של גשן נראה מבטיח מאוד.

קשה קשה להחליט בין קרוסטיני סינטה, טונה צרובה וטארט כבש עגבניות ושום, לא?! ואלה עוד האופציות שנשארו אחרי שויתרנו על כמה טובות לא פחות. אמתלת המחקר לטובת הציבור בה אני משלה את עצמי התייצבה שוב לצידי כך שאחת אחת הן צעדו לשולחננו. קרוסטיני סינטה - פרוסות סינטה עסיסיות שהונחו ברישול חינני יחד עם עלים פריכים מתובלים קלות בבלסמי על לחם צרפתי קלוי, טונה אדומה צרובה שנפרסה לאחר צליה קצרה מבעד לשכבת תבלינים משובחת הונחה על קוביות זעירות של אגס מתובל בכוסברה וצ'ילי, שילוב מעניין ומוצלח מאוד וטארט טאטן עגבניות ושום שהורכב ממחצית עגבניה מקולפת שרוקנה מזרעיה והונחה על גבי תל מצויין של בשר כבש טחון וחציל חרוך.

חומרי הגלם הטריים, שילוב הטעמים והיצירתיות בעיצוב המנות גרמו לנו הנאה רבה.
צוות המלצרים בגשן נעים ורענן והשירות מצויין. במרכז השולחן הונחה מסגרת מלבנית עשויה ברזל מפורזל ובתוכה אבנים שחורות בינות לשש להבות מלחשות.
מלצר מיומן צעד לקראתנו כשהוא נושא מגש אבן שחור עמוס לעייפה בצלעות טלה, נתח אנטריקוט עב בשר, פרגיות צלויות, נקניקיות מרגז וקבבים ביתיים שנערמו מעל לתפוחי אדמה קטנים שנצלו בקלפתם ושעועית ירוקה שהוקפצה עם שלל שיני שום ועגבניות שרי. כל הטוב הזה ניצב בינינו, לוהט, לוחש ומזמין. שתי קעריות צ'ימיצ'ורי הוגשו לנו, אחת לכל אחת כי אין אפשרות להגיע אל מעבר להר הבשר הזה. האנטריקוט היה אדמדם ועסיסי, הצלעות רכות להפליא והקבבים מצויינים. הפרגיות והמרגז לא קיבלו את היחס המגיע להם ויפוצו בפעם הבאה, אני מבטיחה.

מוסיקה טובה הנעימה את זמננו הנעים עד מאוד תוך תזכורות אקראיות לזקנה המזדחלת עלינו (פעם ידעתי לשלוף ברגע את כל שמות הזמרים והשירים, היום זה נשמע יותר כמו ''איך קוראים לה, זאת עם האיפור הכבד, נו..). מחשבות מטרידות על הגיל השלישי (שאגב, לא באמת מטרידות, אנחנו כבר מתכננות לפרטי פרטים את השעות היפות שנבלה בבתי הקפה בשדרת רוטשילד חפות מדאגות) נעלמו חיש מהר עם בואם של פאי שוקולד משובח ויפה תואר ומוס שוקולד נוגט בספל אספרסו שהוגשו על אריחי שיש שחורים מעוטרים באבקת סוכר צחה כשלג.
מסקנה אחת מרכזית יש לי מכל הענין. מזל שבני ישראל יצאו ממצרים, אחרת כל מה שהיינו אוכלים זה רק פול.
גשן
נחלת בנימין 37, תל אביב
03-5600766