Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> המלצה על ערבסקה

ערב בערבסקה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''הגיע הזמן למנות העיקריות, ואל השולחן הגיע המלצר עם קבב לבנוני, המוגש עם מקלות קינמון כשלצידו צוואר כבש במילוי אורז עם בשר. יחד עם שתי המנות האלו הוגשו לנו גם שלושה סוגי אורז...'' נדב אבידן יצא לשיחת גברים בערבסקה

יש רק מסעדות מסוימות מאוד בארץ שיכולות להוות מיקום מושלם לשיחת גברים. מה שדרוש הוא עיצוב פשוט ונקי, אבל גם חם ומזמין, אווירה ביתית, ואוכל משובח על טהרת הבשר. כשנכנסנו אבי ואני לערבסקה בצומת סגולה בפתח תקווה, הבנו מהר מאוד שמצאנו את המקדש למפגשים האלו שלנו. הכל, פשוט ומדויק כמו שצריך, וזה מתחיל כבר בשלב העיצוב. עלעול קצר בתפריט השתיק את השיחה ביננו לכמה רגעים, כשכל אחד מאיתנו מתחבט עם עצמו איך אפשר לבחור ממבחר כל כך מרשים, כשהכל כל כך זול...

דיא, אחד המלצרים הכי חייכנים ויעילים שפגשתי, נחלץ לעזרתנו. בכמה שאלות זריזות ומדויקות הוא בנה לנו תפריט שיהלום את כל מה שרצינו. ואכן, כך היה. ראשונים, כמקובל, הגיעו אל השולחן הסלטים: פטריות, סלק, חומוס, סלט ירקות, סלט גזר, חמוצים, טחינה ביתית, חריף, כמה כדורי פלאפל, כרובית מטוגנת, טבולה, וסלט בורגול עם גרגרי חומוס. לצד כל אלו הוגשו כמובן גם פיתות טריות וחמות. כל הסלטים היו מצוינים, וניכרה בהם היד הביתית והאוהבת שהכינה אותם.

אם לציין כמה שבלטו במיוחד, הרי שכמובן החומוס והטחינה היו מופלאים, הפלאפל היה משובח, וגם הכרובית, הפטריות, ובעצם, כאמור- פשוט כל אחד ואחד מהם. בשלב הזה כבר לא יכולנו לחכות יותר למנות האוכל. אם ככה נראית הפתיחה, הרי שההמשך חייב להיות משהו שנרצה לספר עליו לכל העולם... חיוך לעברו של דיא הספיק לו כדי להוציא את המנה הראשונה- חציל בלאדי. העדפנו לקחת מנה אחת לשנינו כדי להשאיר מקום לבשר במנות העיקריות, ולשמחתנו קיבלנו מנה גדולה, מפנקת, וטעימה להפליא. ראוי גם להזכיר את אופן ההגשה המוקפד, שגרם למנה לבלוט מעל כל חציל בלאדי אחר שטעמנו, עוד לפני שהרמנו את המזלג.

כשסיימנו, שאל דיא אם נהיה מעוניינים לנסות את קוקטייל הבית. איזו שאלה, ענינו, ותוך דקות ספורות הונחו מולנו 2 כוסות. השקנו לחיים, וכמה לגימות גילו לנו הרכב מסקרן של טעמים: ערק, יין אדום, אניס, ופלחי תות שנמצאים בשפת הכוס. השילוב יוצר משקה שלא מרגיש חזק מאוד, אבל בהחלט מעלה את מפלס החיוכים בשולחן, שגם כך היה גבוה.
הגיע הזמן למנות העיקריות, ואל השולחן הגיע דיא עם קבב לבנוני המוגש עם מקלות קינמון, ולצידו צוואר כבש במילוי אורז עם בשר. יחד עם שתי המנות האלו הוגשו לנו גם 3 סוגי אורז כתוספת: אורז צהוב, מג'דרה, ואורז עם בשר. הקבב היה מצוין, גם אבי וגם אני התענגנו על כל ביס, אבל יצירת המופת האמיתית של הערב הייתה ללא ספק צוואר הכבש. עשוי בטאבון מיוחד במשך 6 שעות, מדובר בפיסת אמנות שכמותה מעולם לא אכלנו. כמעט הרגשנו כחוטאים שאכלנו אותה, כל כך טובה היא הייתה. ואחרי חוויה כזו, מה נשאר אם לא להזמין קפה וכנאפה, ולהתרווח אחורה בהנאה?

בשלב הזה כבר לא הופתענו לגלות שגם הכנאפה היא בין הטובות שאכלנו. רק דבר אחד הפריע לנו, והרגשנו חובת שליחות לתקנו- בגלל המצב הכלכלי, המסעדה לא מלאה כפי שראוי שתהיה. חומרי הגלם מהם מכינים את האוכל נשארו הטובים ביותר שאפשר, רמת השירות, האוכל וההגשה גם הם מעולים כבעבר, המחירים הוזלו משמעותית, ורק הקהל חסר. ובעודנו לוגמים את הקפה, החלטנו אבי ואני שזה הולך להפוך למקום הבית שלנו, משמע לפחות פעם בשבוע. כי אם יש מקום שמגיע לו להיות מוקד עלייה לרגל בשל רמתו, מדובר על המקום הזה, ואסור לפספס אותו.
ערבסקה
בן ציון גליס 4 - צומת סגולה, פתח תקווה
03-9044242