הבהלה לקיורטוש

"צעד אחר צעד, ראיתי את הבצק הדק מגולגל סביב "שיפוד גדול". עקבתי במבטי וראיתי איך הוא נמשח בקרמל מתקתק ומעליו נבזק סוכר שנמס במהלך האפייה..." רותם רוזן ובן זוגה גילו את סיפור ההצלחה העומד מאחורי הקיורטוש ההונגרי

הרומן שלי עם קיורטוש התחיל לפני די הרבה זמן ופשוט חיכה בסבלנות לרגע הנכון. לא, מה פתאום. אני לא קוראת את מדורי הרכילות, אבל בפעמים שיצא לי במקרה להציץ בהם נתקלתי בסלבס שצולמו שמחים ומרוצים ובידיהם שקיות צהובות עם קיורטוש. בעיתון לא הצלחתי לראות מה זה הקיורטוש הזה שמסתתר בתוך השקיות. הסקרנות שלי רק גברה כששבוע אחרי, שוב הופיעה תמונה של מפורסמת מצודדת אוחזת בשקית הנכספת. מאז עברו השבועות ואני הדרתי רגליי מתל-אביב. יום הבחירות הוכרז כיום חופש חגיגי וגשום. "יאללה!", גררתי את בעלי. "די! מספיק למשוך את זה. לא יעזור לנו. טרנד או לא טרנד, היום אני חייבת לטעום את הקיורטוש הזה". בעלי, שלא היה שותף לדיון שאני מנהלת עם עצמי כבר שבועות, לא הבין על מה אני מדברת, אבל תמיד נעתר בשמחה להזמנות כאלו. תוך חצי שעה היינו בדרך לרחוב לינקולן בתל-אביב ובאמתחתנו פיסת מידע אחת בלבד: בצק שמרים הונגרי מסורתי. נשמע טוב.

בחוץ היה קר. בפנים היה חמים ונעים. נכנסנו לחנות-קונדיטוריה-בית הקפה ושאפנו ריח מתוק-מתוק. לצידנו היו מדפים עמוסים בעוגות ועוגיות, מסביבנו מקררים מלאים בעוגות קרות ומולנו ניצבו עוגות שמרים מפתות. נעמדנו בפינה לוטשים עיניים, ממוקדים במטרה: קיורטוש. "אם לשפוט לפי הנהירה ההמונית של האנשים פנימה ביום החורפי הזה אפשר לחשוב שמחלקים פה זהב, הא?" אני הנהנתי דרוכה. לאחר דקות נצחיות סוף-סוף הגיע תורנו. צעד צעד ראיתי את הבצק הדק מגולגל סביב "שיפוד גדול". עקבתי במבטי וראיתי איך הוא נמשח בקרמל מתקתק ומעליו נבזק סוכר שנמס במהלך האפייה. אחר-כך הוא נשזר ומצופה במה שאוהבים: שוקולד, וניל, ריבת חלב, נוטלה, נוגט, חלבה, אגוזי מלך, קינמון ושאר דברים טובים ומושחתים. מדהים! סליל הבצק שלי נמרח בשוקולד-וניל ועושה דרכו לסיבוב האפייה שלו, ואני נטועה במקומי מסתכלת על הקיורטוש הבא. בא לי להתנפל על כל הקיורטושים, אז אני זזה. עוד חצי שנייה והיו מתחילות אצלי מחשבות מהסוג המעצבן: למה לא הלכתי על החלבה/ ריבת חלב וכו' וכו'.

בינתיים אנחנו מתיישבים על שולחן פסיפס צבעוני מהמם ונמוך, לוגמים קפוצ'ינו לוהט. בעלי הזמין מאפה שטרודל מלוח ממולא בגבינת פטה ופלפלים קלויים. אני הזמנתי כזה עם עגבניות מיובשות. המאפים הגיעו חמים, עם מילוי גבינה נדיב ונימוח, והיו מעולים. בדיוק כשסיימנו אותם ניצב מולנו העונג האמיתי: קיורטוש! הקיורטוש החם נראה כמו מגדל ארוך ודק. טעימה קטנה ממנו לימדה אותנו שהוא קריספי. "זה בדיוק כמו החלק הכי טעים בקרואסון חם וטרי!" אמרתי לבעלי. הרי בכל בוקר שנינו רבים על הציפוי הקריספי של הקרואסונים. המשפט הזה היה אות הפתיחה למתקפת חיסול הקיורטוש. עיגול עיגול נתלש מסביב בהנאה אמיתית. תוך דקות ספורות נעלם מגדל הקיורטוש. עכשיו, רגועה ושמחה, התפניתי לנסות להבין מה זה הפלא המתוק הזה. שאלתי את המלצר איפה התחבא הקיורטוש כל חיי. אז הוא סיפר לי, מחויך כמי שמורגל בשאלה, שאת הקיורטוש הביא לנו הקונדיטור דורון רגב. במהלך טיול שורשים להונגריה הוא נתקל בקיורטוש המסורתי שנמכר ברחובות בימים חורפיים והחליט להגשים חלום (לעצמו? לנו?) ולייבא אותו לארצנו הקטנטונת. את הציפויים גיוון, שידרג והתאים לחיך הישראלי. טוב... ניסיתי לסחוט גם מתכון, אבל, מי באמת יודע או רוצה להתעסק עם שמרים כשיש לך קיורטוש מושלם ומענג ב-25 ₪?!

כדי להמתיק את הפרידה מקיורטוש ולסדר את שאר השבוע, התפנקנו בעוד קיורטוש שוקולד- צידה לדרך. חוץ מזה, יצאנו הביתה עם שלל של שלוש עוגות שמרים: שוקולד חלבה, ריקוטה וקינמון אגוזים. למה להתלבט כשהכל נראה כל-כך טעים? כצפוי, עוגות השמרים היו טריות, במרקם מושלם, כמו הקיורטוש. בכל בוקר מאז, אנחנו מתיישבים עם העיתון של הבוקר, קפה חם ופרוסה ענקית של עוגת שמרים. עוגת הריקוטה מעולה ונמסה בפה, הקינמון-אגוזים הכי מנחם כשנזרקים מהשמיכה בבוקר קר, אבל אין, אין, אין על עוגת השמרים שוקולד-חלבה. יש לה רק מתחרה אחד: הקיורטוש!
קיורטוש
לינקולן 18, ת"א
07-78280606