אימפריית הבשר

''הרגשתי אושר צרוף כשהשף ביקש ממני לעסות את נתח האנטריקוט עב הבשר ביחד עם שמן זית, ומשם לקחת אותו באהבה אל רשת הגריל...''אדווה גן סתיו הרגישה באימפריית הבשר כאשר השתתפה בסדנת קרניבורים בפודסטפס

אומרים שאוכל זה רק אוכל ושאוכלים בשביל לחיות ולא חיים בשביל לאכול וכל שאר הקלישאות שאנישים רזים / חסרי תשוקה / כאלו שלא יכולים להכין טוסט גם כדי להציל את חייהם המציאו ברבות השנים. פה ושם (תודה לאל) עוד מזדמן לפגוש אנשים שדווקא לא רואים שום דבר רע בלחיות סביב אוכל, לנשום מתכונים ולישון עם אוכל (טוב, זה לא מומלץ, זה עושה פירורים במיטה).

השף נועם שליו הוא אחד כזה, שהקים לעצמו יחד עם שותפו ערן ירוחם, אימפריה קטנה שכולה ניחוחות אפיה, רחשי צליה וארומת תבלינים טריים.
בוילהלמה הטמפלרית, מבנה היסטורי שנשמר, הממוקמת בלב שדות מלבלבים ולצד יקב בוטיק הכל ערוך ומוכן לקבל את אוהבי הבישול באשר הם במגוון סדנאות בישול ואפיה.
ט' ואני בחרנו, כמה לא מקורי אך טעים, בסדנת קרניבורים, הסדנא בה גם ליד התה של הבוקר מנשנשים קרפצ'יו.
נועם התחיל את הסדנא בהסברים מעניינים על הבשר בארץ, על מה שבין קפוא ומצונן, טרי ומיושן (תאמינו לי, גם אם נדמה לכם שאתם מצליחים לפענח את שמות הקוד בהם בוחרים משווקי הבשר בסופר כדי למכור לכם בשר קפוא במסווה של בשר טרי, תחשבו שוב).

קיבלנו תרשימים ובהם כל החלקים של הפרה משל היתה רהיט להרכבה מאיקאה (רק הרבה יותר עסיסי) ואחרי כל הדיבורים, עברנו לעיקר.
השפים הפוטנציאלים התחלקו לזוגות וקיבלו משימות. ט' ואני חמדנו, וקיבלנו, את הכנת המנה הנחשקת ביותר – פאאיה אנטרקוט.

מסביבנו נקראו לדגל זוגות זוגות להכנת המנות האחרות: קבבים תאילנדים לוהטים, וולינגטון בקר, תבשיל בקר בקארי אדום ובוטנים, סנייה עם חצילים ועגבניות מהגריל, רצועות בקר חריף בג'ינג'ר ואצבעות חציל ומנה אחת ויחידה שלא נצפתה סועדת באחו לאחרונה, בראוניז.
במידה ותהיתם איך שרדנו ארוחה בת שבע מנות התשובה היא שלא עשינו זאת, היו שמונה מנות יחד עם סלט חסה בוינגרט.

עבדנו במרץ לפי המתכונים וההנחיות של נועם כשמדי פעם הוא קורא לכולם לראות משהו או לשמוע טיפ חשוב (ידעתם למשל שכשמכינים וולינגטון בקר, או כל מאפה בצק עלים, כדאי לחתוך בסכין את השוליים כדי לאפשר לחום להיכנס בין עלי הבצק? וולינטון עליו השלום, אגב, מתהפך בקברו למשמע הגרסה של נועם למאפה הקרוי על שמו. אנחנו, לעומת זאת, הגבנו יפה למראה הפסטו הטרי הנמשח על בצק העלים, פרוסות הסינטה הדקות הנערמות עליו ותערובת הבשר הטחון הצנוברים והנענע הקצוצה מצטרפים בשמחה).

רגעים של אושר צרוף הבליחו מעת לעת במהלך הבוקר, אחד מהם היה כשנועם ביקש ממני לעסות נתח אנטריקוט עב בשר בשמן זית, שום כתוש, מלח גס ופלפל גרוס ולקחת אותו באהבה אל רשת הגריל הלוהטת שבחצר (עוד טיפ: איך יודעים שהמנגל חם? שמים את כף היד בגובה 10 ס''מ מהרשת. אם הצלחתם להחזיק 5 שניות, הפחמים עוד לא חמים מספיק). את הנתח חתכנו לקוביות עסיסיות וחילקנו בין הטבחים העמלים, אי אפשר לעבוד ככה כל הבוקר בלי להכניס משהו לפה.

העבודה הקשה (כן, ממש) השתלמה לבסוף כשהתיישבנו לטעום את התוצרים. אחרי המנה הרביעית או החמישית (בגלל היין התבלבלה לי הספירה) הבטחתי לבוא גם לסדנת ''הסודות שמאחורי מאכלי העדות''. אולי אני סוף סוף אלמד להכין קובה.

פודסטפס
מושב בני עטרות
03-9795813