בג'ה במקום במבה

''מיד לאחר מכן הגיעה בג'ה בצל- בצל, פטרוזיליה ותבלינים הודיים, מטוגנים בקמח חומוס. הבג'ה היא מאכל נפוץ ופופולארי בהודו, והיינו בהחלט מוכנים לאמץ אותו, על חשבון הבמבה...''. נדב אבידן אימץ כמה רעיונות במסעדת ג'איפור שברמלה

יש דברים שסטודנטים יכולים בעיקר לחלום עליהם. אחד מהם, למשל, הוא טיול לחו''ל. בדרך כלל, גם למצוא מקום שבו אפשר לאכול ולהרגיש חו''ל נחשב בגדר מותרות, שכן התקציב שמקומות כאלו דורשים שווה לפעמים למחיר הטיסה. לכן, לא היה שמח ממני לגלות את ג'איפור, מסעדה הודית כשרה ששמעתי עליה מחבר, ולדבריו מגישה אוכל הודי אותנטי לעילא ולעילא, וגם מתמחרת כאילו אנחנו בהודו. עוד באותו ערב לקחתי את אביטל, חובבת הודו גם היא, ונסענו לרמלה.

עם הכניסה למקום כבר הבנו שישראל זה רק מחוץ לחלון, וכל עוד הוילון מסתיר, היא לא ממש קיימת כרגע. בעולם שכולו יציר המטריקס, אין לי שום בעיה לדמיין שאני במקום אחר, ובג'איפור בהחלט עושים הכל כדי להקל על הדמיון שלי: צבעי אדמה חמים הם השולטים, החלל הפתוח של המסעדה יוצר תחושה נינוחה ואינטימית, והמוסיקה האינסטרומנטלית ההודית ברקע מוסיפה את הבונוס הקטן שיוצר ביחד חוויה כוללת. כמובן שאחרי כמה דקות של התרגעות מתלאות היום יום נזכרנו שבאנו בעיקר לאכול, ואכן התפריט לא אכזב: מצד אחד, מבחר גדול ומפתה של מנות, עם שמות שבצדק לא קל לנו להגות; ומצד שני- זול כאילו אנחנו על החוף בגואה.

המנה הראשונה שהגיע אל שולחננו הייתה הפפר, מעין מאפה טאבון העשוי מקמח עדשים, ללא שום טיגון או שמן. קראנצ'י משהו, טעים מאוד, ומרגיש בריא אבל לא כמו פריכית, אלא כמו משהו שבאמת כיף לאכול. איתו הגיעו שלושה מטבלים, שעוד ישחקו תפקיד חשוב בהמשך הערב: צ'ילי חריף, צ'אטני חריף (שהיה יותר פיקנטי מאשר חריף, בעיני לפחות), ורוטב תמר הינדי, שהיה מתוק ובעל טעם מיוחד במינו.

מיד לאחר מכן הגיעה בג'ה בצל- בצל, פטרוזיליה ותבלינים הודיים, המטוגנים בקמח חומוס, שגם הוא, כמו שאר המרכיבים במסעדה, מוכן במקום. זו רמת הטריות המקובלת בהודו, זו רמת הטריות שניתנת בג'איפור, וזה מורגש עם כל ביס. הבג'ה היא מאכל נפוץ ופופולארי בהודו, ונחשבת למנה המקבילה לנשנוש קל אצלנו. האמת, אחרי שטעמנו והבנו כמה זה טוב, היינו בהחלט מוכנים לאמץ את הבג'ה, על חשבון הבמבה שחיכתה לנו בבית.

למנה עיקרית, הונחה מולנו צלחת מלאה נתחי עוף בשרניים, הידועים בשם צ'יקן טיקה. כמו כל מנה אחרת שהגיע אלינו, גם כאן ניסינו שנינו לטבול את הנתחים בכל אחד מהמטבלים שהיו על השולחן, והתוצאות היו נפלאות - הטעם של כל ביס השתנה בתכלית השינוי עם כל מטבל, ואיכשהו כל אחד מהטעמים החדשים האלו שנוצרו הויה נפלא יותר מקודמו. גם ללא המטבלים מדובר במנה מצוינת, שבהחלט מנצחת כל צורה אחרת להגשת נתחי עוף. כמעט, בעצם - כי באותו הרגע שהחלטנו את זה, הגיעה לשולחן קערה מהבילה, ובתוכה צ'יקן ג'לפרזי: נתחי עוף במחבת רותחת, עם רוטב גמבה, עגבניות, בצל, ותבלינים מסורתיים. עם המנה הזו הונחה מולנו גם סלסלת קש עם שני סוגי נאן, פיתה הודית, רגילה ובטעם שום. וכשאני אומר טעם, אני לא מתכוון לאיזשהו צבע מאכל חמקמק וסינתטי, אלא לנאן שנאפה בטאבון עם שום - הטריות, יחד עם הבריאות, היא ערך של ממש אצל ההודים, וכאן הקפידו שגם הערכים התזונתיים יעברו אל הסועדים, ולא רק האשליה של חו''ל. ואולי זה ההבדל, הרי אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים.

לקינוחים הזמנו מוס עוגיות, שהיה מצוין- שכבות שכבות של עוגה ומוס יצרו טעם כיפי וקליל, שנהנינו להישאר איתו בפה גם בדרך חזרה הביתה. איתו לקחנו סופלה שוקולד, שאמנם בו לראשונה הרגשנו את היותה של המסעדה כשרה, בהיותו לא חלבי, אך עדיין נהנינו ממנו מאוד והוא נעלם לו מהצלחת במהרה.

בנוסף להיותו של הערב הזה טעים כל כך, אותנטי כל כך ורגוע כל כך, אי אפשר היה להימנע מלחייך כשהגיע החשבון לארוחת מלכים כזו, וגילנו שזה זול עד כדי כך, שבא לנו לשבת מייד לעוד סיבוב מנות. רק השעה המאוחרת, בליווי עם תחושת השובע וההנאה, עצרה אותנו מלעשות כן. כי אין מה לעשות, גם ברגעים שכל מה שאתה רוצה זה להרגיש קצת חו''ל – הכי נוח זה חו''ל ליד הבית, בלי ביקורת מכס ודרכונים.

ג'איפור
הרצל 84, רמלה.
08-9292230