Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> מסעדת ערבסקה: מדורת השבט

מדורת השבט


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''העזר-שכנגד מודיע לי שהוא מתכוון לעמוד בפיתוי ולהתמקד בחומוס. בפאתה הוא נשבר, נוכח המנה שמורכבת משכבות של בשר כבש טחון, טחינה חמה עם צנוברים ופיתה קלויה מלמטה...''. שפרה צח ובן זוגה התפתו ממעדנים לבנוניים בערבסקה

כל הורה יודע שפחות או יותר אחרי יום העצמאות מתחיל החיפוש אחרי מקום למדורת ל''ג בעומר. תנופת הבנייה מצמצמת את השטחים הפתוחים שבהם אפשר לקמזץ. הפתרון שנמצא אצלנו הוא להקדים המדורה ביום-יומיים. כך קרה שבחג הל''ג עצמו מצאנו את עצמנו נטולי מדורה ומשוחררים מחובות ה''תאספו-תכינו-תביאו''. אבל עשן המדורות וריח הגחלים והבשר הנצלה שנישא מכל עבר פתחו לנו את התיאבון, ושלחו אותנו לערבסקה, המסעדה הלבנונית שבצומת סגולה. כאן, ידענו, צפויה לנו חוויה מתקנת לחלק הקולינארי של הקומזיץ הכיתתי האחרון: חומוס אותנטי במקום קופסאות החומוס מהסופר, סלטים טריים במקום סלט הירקות העייף שהספיק לעמוד כבר שעה בחוץ, ובשר משובח במקום הנקניקייה-בלחמנייה הבלתי נמנעת.

למען הגילוי הנאות ייאמר כי מאז גילינו את ערבסקה היא הפכה לאחת הפייבוריטיות שלנו, ואחת לכמה חודשים אנחנו פוקדים אותה. המסעדה, פרי שיתוף פעולה יהודי-ערבי, מגישה אוכל אותנטי במלוא מובן המילה. השף ומרבית אנשי הצוות הם תושבי נצרת, ומשם הם מביאים גם חלק מחומרי הגלם וגם את הסודות הקטנים שעושים את ההבדל. וכמה שאנחנו מרבים לבקר בה, היא מצליחה להפתיע אותנו בכל פעם מחדש. זה מתחיל כבר עם המזה, ערכת הסלטים שמגיעה לפתיחה, ותמיד יש בה איזשהו גיוון עונתי. וכך גם הפעם, לצד סלט גרגר הנחלים והחציל בלדי הקלוי, שהכרנו ואהבנו בפעמים הקודמות, שימחו אותנו הפעם גם קישואים וכרובית בטחינה, פרחי כרובית מטוגנים, תפוחי אדמה בשום, עגבניות בעשבי תיבול וסלט של בצל ירוק בלימון. שני דברים עושים את הסלטים של ערבסקה לטעימים כל כך: ראשית הטריות שלהם - הירקות מגיעים מדי בוקר עם השף סוהיל אבו-נסרה, שבוחר אותם בשוק אחד-אחד. שנית, התיבול המעודן. ידו של השף מדויקת מאוד בתיבול, כך שהוא מובחן אך לא שתלטני.

העזר-שכנגד מקבל החלטה קשה ומודיע לי מראש שהוא מתכוון לעמוד בפיתוי ולהתמקד רק בחומוס, כדי להשאיר מקום לעיקרית. הוא עומד בהחלטתו בגבורה גם בשעה שאני פורקת כל עול ומזמינה בנוסף לכל אלה גם את הפתיח שאני הכי אוהבת – חציל נזיר, שהוא חציל שלם קלוי ומוגש ברוטב טחינה. הוא אפילו מצליח להתאפק (טוב, כמעט) כשהמלצר מביא לנו גם שני סוגים של סמבוסק – במילוי תרד ובמילוי זעתר. ורק בפאתה הוא נשבר, נוכח המנה שמורכבת משכבות של בשר כבש טחון, טחינה חמה עם צנוברים ופיתה קלויה מלמטה.

כן, בטח שיכולנו לעצור כאן. הסלטים והפתיחים, יחד עם הפיתות הטריות והחמימות, יכולים בשקט להיות ארוחה מלאה. אבל אנחנו אף פעם לא מוותרים כאן על העיקרית, ובדרך כלל משתדלים לבחור משהו מהמיוחדים של המקום, המבוססים על תבשילי קדרה לבנוניים מסורתיים. הפעם אנחנו מתבשרים כי המנה המיוחדת של צוואר טלה ממולא, שעד כה הוכנה רק בהזמנה מראש, הפכה, לפי דרישת הקהל, לחלק קבוע בתפריט. כשהיא מגיעה לשולחן מתברר שה''קהל'' אכן יודע מה הוא רוצה: על גבי טס ענק מגיעה מנה זוגית מפוארת, ובה בשר טלה רך ונימוח, עוטף מילוי עשיר של אורז מתובל בהל, ציפורן ומוסקט, וכבונוס נעוץ בו מקל קינמון ועליו קבב כבש. כל זה נח על מצע של מג'דרה שחומה, שמבוססת בעיקר על עדשים ובורגול, בלווית עגבניות צלויות.

כרגיל, אנחנו מסרבים לקינוח מפאת חוסר מקום. כרגיל, המלצר מביא לנו בכל זאת את שני הקינוחים המסורתיים: כאנפה במילוי שקדים ואגוזים יחד עם אטריות חלבה, ועטאייף – הממתק שאותו מכינים בדרך כלל רק לסיום צום הרמדאן, אבל כאן מוגש בקביעות. כמובן שאנחנו לא מצליחים שלא לאכול אותם, בעיקר כשהם מלווים בקפה מהפינג'אן – סיום מתאים מאין כמוהו לתחליף-הקומזיץ שלנו.

ערבסקה
בן ציון גלוס 4, צומת סגולה, פתח תקווה.
03-9044242