Skip Navigation Linksראשי > סדנאות בישול > סדנאות בישול לילדים> ההנאה שביצירה: סדנאות בישול לילדים בלגעתבאוכל

ההנאה שביצירה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

''על שולחן ההכנה נוצרו מספר תחנות, וכל ילד יכול היה לבחור היכן הוא מעוניין לעבוד. מספר ילדים, למשל, התלוו לעמרי מאחורי הכיריים וטיגנו את קציצות הפלאפל האדומות...''. מיה בר לקחה את בתה לסדנת בישול לילדים של לגעת באוכל

כעיקרון, הרעיון של ''ילדים מבשלים'' מוצא חן בעיני, שכן זו הזדמנות נהדרת לקרב אותם לחוויה מרגשת של יצירה, ללמד אותם בדרך דבר או שניים על סדר וארגון, על תזמון, על אחריות ועל עבודה, ולאפשר להם לקבל סיפוק ממשי מתוצריו של התהליך. ואם כל זה נעשה באווירה של כיף וחברותא, מן בילוי לימודי, יוצא שזו דרך נפלאה להעביר בוקר חופשי.

לסדנת הבישול לילדים הגעתי דרך החנות ''לגעת באוכל'', תרתי משמע, שכן דרך שוטטות בחנות – מטראז' רחב של טעמים, ניחוחות וכלי בישול ואפיה, כולם מסודרים בצורה מפתה ואסתטית – התוודעתי לקיומו של חדר גדול ומאובזר היטב ששוכן בקצה, בו מתבצעות סדנאות בישול למבוגרים. בחופשת חג הפסח, כך למדתי בפרסומים באתר האינטרנט, יופקע החדר בשעות הבוקר לטובת קייטנת בישול בת שלושה ימים לילדים מגיל שש (אפשר גם להגיע לחלק מהמפגשים).

מאילוצי זמן בחרתי לקחת את בתי ועוד חברה רק ליומה השלישי של הקייטנה, לסדנה ''חגיגה ישראלית'' בניצוחו של השף עומרי בן פרז, בה, לפי המתואר, ילמדו להכין את הדברים שילדים אוהבים: שניצלים, קציצות, פלאפל. הגענו בקלות ומצאנו חנייה בקרבת מקום, ובשעה רבע לתשע כבר טילנו בין מדפי החנות בואכה המטבח, עם התרגשות קלה לקראת מה שמצפה לנו.

גודלו של החדר, כמו גם הימצאותו של מסך טלוויזיה גדול מעל אזור הכיריים, דרכו אפשר לראות מקרוב את הנעשה במטבח (''כמו בטלוויזיה''), זכו לקריאות התפעלות מצד הילדות, שהתיישבו על כסאות הבר הגבוהים וציפו בסבלנות עד ששאר הילדים יתפסו את מקומם. את פניהן קבלו בברכות לבביות השף עמרי בן פרז ומירב ורויטל – האסיסטנטיות, שבתור הצלע הנשית התגלו במשך הבוקר לא רק כ''עזר כנגדו'' מבחינה בישולית, אלא גם דאגו לכך שכל הילדים ירגישו בנוח כל הזמן, שלכל אחד יהיה תפקיד, וברגע הצורך, ילווה לשירותים.

הסדנה החלה בחלוקת מתכונים ובהסבר קצר על כל מנה. הילדים היו נלהבים לקראת הבוקר שציפה להם, ושתפו פעולה עם השאלות של עמרי (''מאיפה בא השניצל?'' – מישראל). לאחר מכן נשלחו לשטוף ידיים, ללבוש סינרים ולחבוש כובעי נייר. כולם עשו זאת בחדווה, כמי שהפנימו כבר את כללי המשחק במטבח. לאחר מכן התפזרה קבוצת הילדים הרעשנית סביב השולחן הגדול והמתינה לתחילת העבודה. כעבור עשר דקות, השתרר כמעט-שקט בחדר, אחרי שכל אחד כבר היה שקוע בעבודתו.

בניגוד לסדנאות אחרות בהן השתתפתי, בהן המשתתפים צופים בשף ומכינים את המנות ביחד, כאן זה עבד אחרת: על שולחן ההכנה נוצרו מספר תחנות, בכל אחת מהן הוכן תבשיל אחד, וכל ילד יכול היה לבחור היכן הוא מעוניין לעבוד. מספר ילדים, למשל, התלוו לעמרי מאחורי הכיריים וטיגנו את קציצות הפלאפל האדומות (תוספת גמבה לתערובת, מסתבר, עושה את זה), תוך הקפדה על כללי זהירות. בדרך עבודה כזו אולי לא מתנסים בהכנת כל המאכלים, אולם יש אפשרות להתמקצע, ואז לעבור מתחנה לתחנה בהתאם לצורך ולרצון.

צפייה בילדים המרוצים, הפעלתניים, המרוכזים במעשה ידיהם או תרים אחרי הפרויקט הבא, הקשבה להגיגים המקסימים שנשמעו סביב השולחן (''שניצל בלי צ'יפס זה כמו כוס בלי מים''), בתוספת האינטראקציות שקלטתי ביניהם (''אפשר לקבל סכין בבקשה?'', ו''את מוכנה להעביר לי גזר?''), גרמו לי לחשוב שבסדנה כזו לומדים הילדים גם משהו על שיתוף פעולה, עזרה הדדית, והתאמה אחד לקצב של האחר. עבודת צוות.

אחרי מספר דקות של עבודה רצינית שצחוק בצידה, התמלאו הקערות, המגשים והרצפה בתוצרי העבודה. כמה נחמד, שאפשר ללכלך בלי שאף אחד יעקם את האף. אחר כך, בסיום הבישול ולפני טעימת המנות, נקראו הילדים לסייע בניקוי השולחן. כולם נרתמו גם לעניין זה ברצינות רבה, ולאחר שהסירו את הסינרים והכובעים, התיישבו בציפייה על כיסאותיהם, סקרנים לטעום את מעשה ידיהם להתפאר. כל הבישולים הונחו על השולחן (שכבר הבהיק שוב מניקיון), לצד צלחות לבנות גדולות, והילדים נקראו להעמיס.

באיזו התלהבות הם ניגשו לשולחן! הכנת האוכל, כך נראה, מעוררת סקרנות לטעום אותו, מקרבת אליו ומעוררת גאווה במעשה הידיים. ''איך האוכל?'' שאל עומרי, ואחד הילדים השיב בין ביס לביס, ''מתוך מאה – מאתיים''.

כמות המזון שהוכנה הייתה רבה מאד. ראשונים חוסלו השניצלים, ואחריהם הפלאפלים. מהקציצות, משיפודי הפרגיות ומהסלט נשארו שאריות, מהן הורשו הילדים לקחת בקופסאות פלסטיק שחולקו להם, להשוויץ בבית. ''אמא, אני רוצה לבוא לכאן שוב'' אמרה לי בתי במכונית בדרך, וגם חברתה הנהנה במרץ. כשהגענו הביתה היא עשתה שתי שיחות טלפון. בראשונה, התקשרה לסבתא כדי להכתיב לה מתכון ל''אוכל שהיא אוהבת'', ובשנייה ספרה לאבא שמצפה לו בבית אוכל שהכינה. בדרך זו, נמשכה החגיגה גם יממה שלמה אחרי הסדנה.

לגעת באוכל
סניף רעננה:
רח' הסדנא 4, מתחם אייס, אזור התעשייה.
09-7404474
סניף ראשון לציון:
רח' לישנסקי 9, מתחם חונים קונים.
03-9520390