היא לא דומה

אחרי שבוע מעייף וקשה, אין כמו להושיב את עצמך בבר-מסעדה ממש על הים, להשיב את נפשך עם קוקטייל מרענן, ולהתפנק על מנות ייחודיות המשלבות מזרח ומערבת, תוך שאתה צופה בשקיעה. דניאל רום מילא מצברים בהאני-ביץ'

מתי לאחרונה יצא לכם להיות בחופים הזהובים של תאילנד, מיאמי ביץ' והקאריביים בעת ובעונה אחת? במרחק נגיעה מהבית, בינות סמטאות יפו הישנות, עצי תאנה, חומות אבן ומסגדים עתיקים, יש מקום כזה. בדרך להאני ביץ' עברנו בין המסעדות האותנטיות והרגשנו קצת בחו''ל. שנינו ניסינו לברוח מהחום המעיק, מהמחשבות הטורדניות של השבוע שחלף ובעיקר מהמקומות המוכרים מדי, בהם אנחנו מבלים כמעט כל סוף שבוע. חשבנו שבלילה חם שכזה לא יהיה דבר יותר נכון מבריזת לילה מצננת, מרחב פתוח של שמיים זרועי כוכבים וגלים חשוכים, המוארים מדי פעם על-ידי ספינת תיירים חולפת.

האני ביץ' מתהדרת בתואר החוף האחרון של ת''א, וככזאת היא כבר בטח רגילה לסגור לאנשים שבועות וימים. העיצוב בסגנון קוקטייל-לאונג' בר מזמין ומשדר חופש: כסאות נוח משקיפים על המים, ספות וכורסאות על חול ים זהוב, שולחנות עץ מפוזרים ושמשיות קש סוככות מעל ומספקות אווירת שמש גם בלילה.

הברמן מקבל את פנינו עם שני קוקטיילים מרעננים: האחד, קוקטייל ''פרוזן מלבי'', קוקטייל על בסיס וודקה, ונילה, חלב קוקו ומי ורדים והשני, קוקטייל ''וודו ג'מאיקני'' על בסיס קוקוס, ליקר מלון, רום, אננס ותפוזים. שניהם מצוינים ואלכוהוליים במידה הנכונה, אבל ה''מלבי'' זוכה לקריאות התלהבות מצדי:''בדיוק טעם של מלבי!''.

הסחרור האלכוהולי הקליל פותח לנו את התיאבון ואנחנו מזמינים את המנות הראשונות. שנינו הולכים על ה''מיוחדים'' בתפריט. אם-כבר החלטנו להפוך את הערב הזה ללא שגרתי , אז שיהיה עד הסוף. אני מזמין כרובית קריספי- פרחי כרובית בציפוי פריך עם רוטב צ'ילי מתוק חריף ואיולי שומשום בצד. היא מזמינה מקלוני זעתר פריכים בתיבול שומשום ושמן זית ובליווי מטבל לבנה מעולה. שתי המנות מהוות נשנוש ראשוני מוצלח: מגרות את החיך, משחקות עם חושי הטעם ומאפשרות חטיפות קלילות מהצלחות תוך כדי שיחה קולחת והתפלספות פנימית. בדיוק במקום בו יפו נושקת לת''א, משתלבת מנת הזעתר והלבנה הים תיכונית בהרמוניה עם הכרובית הישראלית-מערבית. הלוואי שאנשים היו לומדים משהו מאוכל. בכל-אופן, המנות גדולות במיוחד ומחייבות חוש שליטה עצמית, משהו שלנו אין (באוכל). אנחנו מוצאים את עצמנו מלאים ומאושרים עוד לפני שהתחילה החגיגה.

לעיקריות אנחנו מזמינים כופתאות טלה בגריל ונתחי פרגית ברוטב פפאיה מעושן. שתי המנות מגיעות על מצע בצל, עגבנייה ובטטה קלויים. הפרגית רכה ומושחמת קלות. קציצות הטלה העסיסיות והמתובלות, מנוגבות עד כלות בטחינה הביתית שלצידן. הטעם מצליח להפתיע אותנו לטובה, בכל זאת, על אף היותנו אנשים אופטימיים, לרוב לא נזמין בשר במסעדת חוף. טוב שהחלטנו לתת הזדמנות ולזרום.

בכלל, יש משהו בעוצמות ובמרחבים של הים שגורמים לך להיפתח, והאני ביץ' באמת לא דומה לאף אחת אחרת. מקצב המוסיקה שלה לטיני שמח, יש בה שפע מבלבל של קוקטיילים והאלכוהול זורם בה חופשי ומכל עבר רואים אנשים שזופים צוחקים ורוקדים סביב הבר. היא מתאימה להפליא לבראנץ' עם בגד-ים מחד ומושלמת לשקיעה רומנטית של ערב, מאידך. מבלי להרגיש אתה תשקע בשלווה אינסופית, תתנקה מהכל, תתרצה ותרצה את מי שאיתך. אז אנחנו יושבים שם עוד שעתיים ומדברים על ה-כל. באיזשהו שלב, בריזת הים מפצירה בנו להזמין גם קינוח. אנחנו מתענגים על סופלה שוקולד עם גלידת קוקוס מתקתקה. זאת הפעם האחרונה שאנחנו נשארים בבית בערבי חמישי! (לפחות עד שיהיו לנו ילדים...).

האני ביץ'
נחום גולדמן 6, טיילת יפו, תל אביב
03-6816918