לחם בשר הרצליה

הליגה האיטלקית


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

אחרי הסברים רוויי תיאורים מצד מלצרנו החביב, הזמנתי מנת שרימפס בשום ושמן זית. מנה פשוטה עם מצרכים מועטים. יש המוסיפים לה גם יין לבן, בשלנו הוסיפו לימון. למרות שזו מנה פשוטה לכאורה, איכות המרכיבים צריכה להיות מוקפדת כיוון שכולם בעלי נוכחות בולטת. המנה שלנו הייתה טעימה, מאוזנת ועשויה במידה נכונה

במסעדה איטלקית, לעומת שאר המטבחים, מגישים מנות שבני אדם באמת אוכלים באופן יומיומי, בבתים באיטליה ובעצם, בכל העולם. הסיבה לכך היא שהבישול האיטלקי ברובו לא מסובך, והמרכיבים פשוטים, כאלה שניתן לשמור בארון או במקפיא. מאותה סיבה בדיוק, עיצוב בסגנון ביתי הוא העיצוב ההולם ביותר מסעדות איטלקיות, כזה שגורם לאוכל להתחבר באופן הרמוני עם החלל.

ב''לה קוצ'ינה'' האילתית הבינו את העיקרון החשוב הזה של המטבח האיטלקי ועיצבו את המסעדה כבית טוסקני. האולם הראשון מעוצב כפטיו עם ''כאילו'' שמיים, ''כאילו'' רעפים ו''כאילו'' ריצוף חוץ. האולם השני מעוצב כסלון, עם ספות, שטיחים ותמונות - ממש חדר אורחים מהמאה הקודמת.
קשתות חוצצות בין הסלון למטבח רחב הידיים, המשמש גם הוא כאולם הסעדה עם שולחנות אוכל מאורכים, תעשייתיים. במטבח, עובדים הטבחים עם הפנים לקהל, ולבסוף, יש גם חדר פרטי, עם כל הפאסון האיטלקי המתבקש, המיועד לחמישה-עשר איש.

הגענו מוקדם ויכולנו לבחור היכן לשבת. בחרנו את חדר האורחים עם מבט אל המטבח דרך הקשתות, כדי שנהיה בטוחים שעובדים על המנה שלנו או לפחות נראה אותה בתהליך היצירה. למסעדות ערב יש נטייה להאט את העניינים, אבל אני הורגלתי לשמור על מקומי בתור (מודה, לפעמים אף בתקיפות). לחדר האוכל בצבא למשל, נהגתי להגיע במהירות שיא, לאכול בזריזות כשאני יושב על קצה הכסא ועם מרפקים על השולחן. לחשוב שכל המאמץ נעשה כדי שארוויח עשר דקות שינה על הדשא בחוץ.

שנים לקח לי לחזור לנורמה החברתית, ועדיין, מעצבן אותי לחכות המון זמן כדי שמשהו יקרה. המלצר שלנו כנראה קלט אותי והזדרז להגיע. מלצר בשנות העשרים לחייו, מן הסתם חוסך כסף לטיול הגדול בעולם באמצעות טיול קטן יותר באילת.

לא סתם התעכבתי עליו. למעשה, המפגש במלצר הוא תחילתה של החוויה במסעדה וכידוע, מומלץ להתחיל ברגל ימין. מסעדת ''לה קוצ'ינה'' ידועה בכך שכאן מלקטים את המלצרים בפינצטה. הם מתחילים את דרכם ברשת ישרוטל כעובדי המלונות למיניהם ואז מאותרים הטובים ביניהם על ידי תצפיתנים והם נשלחים לעבוד במסעדות הערב. מדובר בפריווילגיה מבחינת המלצרים והעובדה ניכרת בטיב השירות. המלצרים ב''לה קוצ'ינה'' חדורי התלהבות, גאים לשרת אותך ולספק את צרכיך, והכל בסופר מקצועיות. תענוג.

אחרי הסברים רוויי תיאורים מצד מלצרנו החביב, הזמנתי מנת שרימפס בשום ושמן זית. מנה פשוטה עם מצרכים מועטים. יש המוסיפים לה גם יין לבן, בשלנו הוסיפו לימון. למרות שזו מנה פשוטה לכאורה, איכות המרכיבים צריכה להיות מוקפדת כיוון שכולם בעלי נוכחות בולטת. המנה שלנו הייתה מאוזנת ועשויה במידה נכונה.
זוגתי הזמינה פנזרוטי א-לה ריקוטה או בעברית תרד וריקוטה. המנה מוגשת כרולדת תרד במילוי גבינת ריקוטה בתוך שלולית רוטב פטריות חף ממסמיכים תעשייתיים. ראויות לציון גם הצלחות בלה קוצ'ינה: צלחות עם שוליים מוגבהים, משהו בין צלחת ביתית עמוקה לצלחת אלגנטית של מסעדה. שתי המנות גרמו לנו להרגיש מורגש שהאוכל שהוגש לנו מוגש בדיוק באותה צורה גם על השולחן הקטן במטבח הכפרי של איזו מאמא איטלקיה.

לעיקריות הייתי חייב פיצה. השאלה אם להכניס למסעדת ערב מנת רחוב פשוטה שמקורה טמון באוסף של שאריות מקרר על רדיד בצק אפוי, היא שאלה לא פשוטה. את התשובה רציתי על הצלחת.
זוגתי בחרה את הפסטה ''ריגטוני פימונטזה'' או בעברית פסטה שמנת ובשר. הבשר היה פילה בקר.

לפיצה פנים רבות. פה החליטו להדגיש את הפנים האיטלקיות האותנטיות שלה, כך שהיא הוגשה דקה מאוד עם המון רוטב ותוספות, בדיוק כמו בארץ המגף. התוצאה היתה טעימה ועשירה, ובהחלט שונה מרוב הפיצות שמזמינים הביתה.

מנת הפסטה היתה גדולה ובשלב מסוים עברה מזוגתי אליי. גם במנה זו נוכחתי שאין הגזמות בתיבול ועדינות עוטפת את המנה, עד שפוגשים את העגבניות המיובשות שמקפיצות את החמיצות. לטעמי, הן ממש לא נחוצות שם לא לטעם ולא למראה.

היה קשה לחשוב שיש עוד מקום למנה אחרונה, אבל מלצרנו המסור הציע הצעה שאי אפשר לסרב לה, גם במצב שובע מתקדם כשלנו: סורבה פירות בתוך מרק פירות, שהם למעשה שני כדורי סורבה מעולה בתוך מרק פירות צלול ולא מתוק מדי, עם טעמי פרי מודגשים בטמפרטורה מושלמת. אסור לפספס.

אז אולי ''לה קוצ'ינה'' היא ''כאילו'' וילה טוסקנית עם ''כאילו'' חצר ו''כאילו'' שמיים, אבל האוכל פה הוא הכי אמיתי שאפשר.

לה קוצ'ינה
טיילת רויאל, החוף הצפוני, אילת
טלפון: 08-6368932


לחם בשר הרצליה אירועים חדש