החוויה המפוקפקת שלנו במסעדת פרנצ'סקה החלה בקבלת פנים קולנית ומעיקה של המלצרים, הכללה מחיאות כפיים על כך שזהו ביקורנו הראשון במסעדה. זה גם כנראה יהיה האחרון. אחר כך הגיעו המטבלים. צלוחיות עם נוזלים בצבעים עזים וטעמים עזים עוד יותר, מלווים בלחם יבש אך מחומם, שמנוני ובעיקר לא טעים. ואז קיבלנו את מנות הפתיחה. הקרפצ'יו בקר הוטבע בבלסמי זול והשתלט לחלוטין על טעמי הבשר, פטה הכבד עוצב בצורה פאלית מטופשת על הצלחת וריבת עגבניות השרי המלווה את המנה היתה לא יותר מאשר ריבה מתוקה מדי בטעם כללי לא
מוגדר. ולבסוף הגיעו העיקריות. אוי, העיקריות.
אז מסתבר שביסק הפילפלים, רוטב הרוזה לניוקי והרוטב שנשפך על דג היום, הם למעשה אותה הגברת, באותה אדרת. כך גם הריזוטו "ארבוריו" והריזוטו בנוסח מילאנו - אותה עיסה בצבע צהוב זרחני הבושלה תוך שימוש מאסיבי באבקת מרק שרימפס. וכל זה מתומכר בכ- 100 שקלים למנה! פילה הסלמון נשכח להתייבש על הפלאנצ'ה מיד אחרי שבשר אחר נצרב עליה, לכן הגיע כשהוא ספוג בטעמים בשריים ומריח כמו על-האש לא מוצלח. החציל השרוף עליו הונח הסלמון (מי חשב על הפיוז'ן הגרוע הזה?) אכן היה שרוף, זה כל מה שאפשר להגיד עליו.
בנוסף לאוכל ההמוני הזה, המטובל בגסות, השירות היה פושי, צעקני ומעיק. כל העניין הרגיש כמו פס ייצור בו תפקיד המלצרים הוא לדחוף לנו, בחוסר טקט נוראי, עוד ועוד מנות, משקאות, קינוחים...
