צביה רווה
בתאריך 27/08/2012
מעשה שהיה היום. חברתי ואני בחופשת לידה, יצאנו יחד לבלות בבאקפה שבבקעה. הגענו עם ציפיות די ריאליות הייתי אומרת, הזמנו כל אחת סנדוויץ סלמון שהיה נראה מגרה. נשמע טעים, והאמת שלולי גרגירי החול הרבים שהיו בחסה (בתוך הסנדוויץ וגם בסלט שבצד)יכל היה להיות טעים מאוד. במשך כל הארוחה התלבטנו אם אנחנו לועסות גרגרי חול או מלח גס ולא הצלחנו להעלות על הדעת שאכן אנחנו פשוט אוכלות ערימות של חול, עד שלבסוף בדקנו יותר לעומק והצלחנו ממש לראות בתוך עלה החסה את הערימה. המלצרית הייתה בסדר גמור אך מה לעשות שלה בוסית שמחליטה עליה וגם עלינו.בלי להתאמץ יכולנו לשמוע את התגובה הלא נעימה של הבוסית שישבה להנאתה בתוך בית הקפה (אנחנו בחוץ) ולא התאמצה לרגע לצאת אלינו, להתנצל ולקחת אחריות על המקרה, על אף שביקשנו לדבר איתה. היא ביקשה לפצות אותנו בקינוח אחד משותף לשתינו ולא היססה לחייב אותנו על סנדוויצ'י החול שהגישו לנו תחת פיקוחה. אין בושה.בסוף נענתה להצעתנו שנשלם על הקינוח ממנו כן היינו מרוצות. למה צריך בכלל לנהל כזה מו"מ משפיל? זהו. קיבלתי על עצמי לא לחזור לבית קפה הזה יותר. מקרה לא נעים, אך לא יכולה להיות סלחנית כלפי מנהלת שלא יוצאת אל לקוחותיה, לא לוקחת את האחריות ומפקירה את עובדיה, במקרה זה המלצרית המסכנה (שגם אליה לא התייחסה בכבוד..). בתקווה שהלקח נלמד ואירוע זה לא יחזור על עצמו.
