יש לכם עסקיות?

כיום ארוחות עסקיות הפכו לדבר יומיומי, כלכלי ורווחי. הדיאטנית מיה בן אפרים מסבירה את משמעות האכילה בחוץ על בסיס יומיומי. ממה יש להיזהר, איך להישמר, על מה לוותר ועל מה לא. כתבה שלישית בסדרה

כתבה זו הינה כתבה שלישית בסדרה על אכילה במהלך היום.

לפני מספר שנים, ולא רבות, מצאנו לנכון לצאת לארוחות צהריים בחוץ רק לעיתים נדירות. גם אם המצב הכלכלי שלנו היה טוב מאוד, רוב מקומות העבודה שבהם עבדו לאורך היום נתנו ארוחות חמות או מוכנות, הקייטרינג היה במטבח המפעל, ומקסימום היינו יורדים מהמשרד לאיזה פלאפל או בייגל בר, חומוסיה או מתפנקים עם מנת שווארמה בפיתה. אל נשכח שיום העבודה היה קצר יותר, ומי שסיים את עבודתו מוקדם, היה אוכל כבר בביתו.

כיום, ארוחות עסקיות נהפכו להיות משהו יומיומי, כלכלי ורווחי. מסעדות בונות ארוחות מיוחדות לאוכלוסיית עובדי המשרדים באזורם, משפחות וזוגות נפגשים לארוחות מהירת באמצע היום, נשים לוקחות את ילדיהם ופחות מבשלות, פגישות עבודה נערכות ועסקים נחתמים בצהרים. ישנן עסקיות זולות, יקרות, פשוטות, מהירות, מאתגרות, עם או בלי שתייה, עם או בלי קינוח, עם או בלי לחם וכדומה.

מבלבל? כן, אבל לא נורא. אנחנו כאן להבין: מה המשמעות של אכילה בחוץ, בגיוון ובשפע, על בסיס יומיומי. ממה יש להיזהר, איך להישמר, על מה לוותר ועל מה לא. איך בכל אופן נעבור שנה שלמה בלי לעלות במשקל, בלי להתעייף לאחר הארוחה ואיך לא לשכוח את הראש, גם כשכל האופציות פתוחות לפנינו והטעמים והריחות מגרים את חושינו.

חשוב, בראש ובראשונה, כמו שאני אומרת תמיד - לא להגיע רעבים. לזכור את חשיבות ארוחת הבוקר, על סגולותיה הרבות וחסכונותיה העצומים.

שנית – בדרך כלל אנחנו ממהרים, ורוצים מהר מהר לקבל את כל מה שמגיע לנו במסגרת ה''מבצע''. אני מביאה לכם היום את עניין הבריאות. יחד עם סוגיית חוסר הזמן, נגישות המסעדה, ודרישות החושים, ננסה לשלב בין הדברים.

בעסקיות שמגישים ראשונה ועיקרית: קודם נתמקד בעיקרית. בשרית, חלבית או צמחונית.
המנה העיקרית צריכה להיות חמה, היא הרי העיקרית של היום. כדאי לבקש מנה ללא טיגון, ללא חמאה, מרגרינה, גבינות שמנות או טמפורה. הטיגון גורם אומנם לתחושת שובע - אך איתו גם לאותה תחושת עייפות וכבדות.
לצד המנה כדאי לבקש, תפוחי אדמה, ירקות אורז או תבשיל חם, מאודה או בגריל, מוקפץ או אפוי. ששוב, לא ניתפס עם כבדות יתר, ההופכת את השומן המיותר, זה שגופנו אינו מצליח לעכל מהר, משומן במנה לשומן בגוף.
ואם כבר קיבלנו תוספת, אכלו מנה של כוס, כף הגשה או שליש מהצלחת. אל תנסו לסיים כדי ''לא להשאיר בצלחת'' - הרי תהיו פה גם מחר, והטעם יהיה דומה. כמויות גדולות, עומסים של פחמימות עלולים להעלות רמות סוכר (הגורם לאנרגיה מיידית) ולגרום לנפילתו מיד לאחר מכן (תחושת עייפות).
ומה לראשונה? אה. גם אם יש לחם - חכו בסבלנות למרק, לסלט הקצוץ, לחסה, לטרטר או לקרפצ'יו. התנצלו ובקשו מהמלצרית שלא יהיה רוטב שמן, שמנת או חמאה במנות. מה, מגיע לכם יחס מיוחד, לא? הם רוצים שתבואו תמיד.

בעסקיות שמגישים עיקרית וקינוח: התמקדו בעיקרית. ובכדי ליהנות מקינוח בלי לרגיש רע - חסכו כמה ביסים מהפחמימה בזמן הארוחה העיקרית (תפוחי האדמה, האורז, האטריות או המג'דרה). חסכון שכזה יתרום לשובע ולאיזון רמות הסוכר בדם. השתדלו לקחת קינוח דל שומן (לא על בסיס שמנת או חמאה). והשתייה לצד הארוחה - שתהיה מים, סודה, משקה קל דיאטתי או תה ירוק, נענע או לימון. מה תפסידו, כמה כבר שתיתם מים עד עכשיו?

בעסקיות עם הנחה מהתפריט: אתם יודעים מה הכי גרוע, בעסקיות של 2-3 מנות? אלו שאנו חושבים שהן ''השוות ביותר''. אז אנחנו ניקח את כל המנות, נתפוצץ סתם, אבל העיקר - לא נרגיש שהפסדנו.
מה יותר חשוב? הבריאות.
בעסקיות מסוג זה - אותן מחשבות, יותר בחירות, הרבה יותר אפשרויות והכי חשוב - ללא מגבלות. תפריטים כאלו אני אישית מאוד אוהבת. לא מגבילים אותנו בבחירה, לא מחייבים אותנו לקחת מנה לא מתאימה.

הכי חשוב לזכור: ארוחות חגיגה כל יום גורמות לתחושת שובע עד שעות הערב, שלכשעצמו, נראה משתלם וטוב. אך הבעיה היא שתחושה זו עוברת לקראת הלילה, אז המקרר נפתח לו ולא נסגר. ממה אנחנו משמינים יותר, מהצהריים העסקית, או מהערב הלא נגמר?
משניהם.

בהצלחה, בתאבון ולבריאות.

מיה בן אפרים הינה תזונאית ודיאטנית קלינית (Bsc), ומייסדת חברת Food Coaching, אימון אישי להרזיה.