קיץ, חורף, מה זה חשוב, אנטרקוט תמיד טוב לאכול וזה שאכלו שרון ודני וייס בננה בנוה צדק היה נתח משובח. היה כל כך טעים וכל כך ממוזג בפנים עד שהמציאות המהבילה בחוץ נשכחה מהם לגמרי ואפילו הטענות כלפי הרצל ששלח אותנו לכאן ולא לקנדה הצוננת, נניח, התאיידו במזגן
לאחר שחיסלנו את פירות הים והיינו עסוקים בלנגב את הרוטב בעזרת לחם הבית, טרח השף לצאת החוצה ולנזוף בנו על כך שאנו לא עובדים נכון, והציע שנבצע את הלחם וניתן לו לשחות ברוטב דקה או שתיים. מה יש לומר, האיש צדק. גם צלחות המנה העיקרית חזרו מנוגבות ומבריקות למטבח ואין לנו ספק ששוטף הכלים הריע לנו ממקומו ליד הכיור
שרון ודני וייס ניסו הפעם את הכלים הזוהרים החד-פעמיים החדשים של Lit Lite והפכו את ארוחת הערב למסיבה זרחנית
אכלנו מהסלט הירוק ואז הגיעו הסטייקים. נתחי אנטרקוט משויישים ונאים, שניצלו בדיוק למידת המדיום שביקשנו, מלווים בצ'יפס דקיקים ולוהטים. אם לא היינו יודעים שמדובר בבשר כשר שעובר ניקור, המלחה ועוד זוועות שמוציאות ממנו את המיץ, לא היינו מנחשים. הנתחים היו גדולים, עסיסיים וטעימים.
לפתיחה הוגשה לנו סלסלת לחם צימוקים ואגוזים עם חמאה, שמן זית ופנכת מלח גס. אין יותר נחמד מזה, במיוחד בלווי כוס יין ריזלינג גרמני מופלא. הצצנו בתפריט אך מהר מאד נענינו להצעתו של חיים גן, הבעלים, להפסיק להתערב לו בעבודה ולתת לו להאכיל ולהשקות אותנו. מובן שהוא צדק.
משפחת וייס לדורותיה התכנסה סביב שולחן האוכל כדי להכין סושי בעזרת ערכת הסושי מייקר החדשה. אורז התפזר לכל עבר, אצות נורי נדבקו, אבל בסופו של אחר צהרים ארוך התקבל מגש סושי לתפארת ובו אפילו סושי בצורת לבבות.
25 שנים קיימת ין ינג, המסעדה הסינית הראשונה של אהרוני, הייתם מאמינים? תחשבו מה קרה בחצי יובל האחרון, חיים יבין חתם על חוזה להגשת ''מבט'' בערוץ 1, שמעון פרס הוא יו''ר העבודה, שלמה ארצי ושלום חנוך הם שלאגר הקיץ. בקיצור, כל העולם השתנה לחלוטין, וין ינג עדיין שם. מזל שלפחות דבר אחד לא השתנה.
מיקה היא אחת המסעדות הטובות בתל אביב ומהמשתתפות הבכירות בפסטיבל הלבן. אם עוד לא ביקרתם בה, כמו שרון ודני, השבוע יש לכם הזדמנות מצוינת להשלים חורים בהשכלה הקולינרית. המבקרים יצאו ממנה נפעמים.
קיץ תל אביבי הוא עבורנו מבחן סיבולת. מין מחלה עונתית שלצד התרופות הקבועות (מזגן, חו''ל, מקלחות ורביצה ללא תנועה), ניתן לדעתנו לרפא גם ע''י אוכל טעים. אחרי הכל, כמו כולנו, גם אנחנו גדלנו אצל אמא יהודיה... אז ביום קיץ תל אביבי מהביל, גנבנו שעתיים פנויות בצהריים ובאנו לאכול ב''אדוארדו''.