פול העולם כולו


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

  הפול המפורסם ביותר בעולם הוא פול הקפה. ישנו רק פול אחד ותיק ממנו בהיסטוריה האנושית והוא ''סיינט פול'', הקדוש הנוצרי. אבנר מירב מקדיש הפעם את טורו לפול החביב עליו, פול הקפה

כשאני חושב על מפורסמים שקוראים להם ''פול'' עולים בראשי פול מקרטני, פול ניומן ופול סיימון. שלושה פולים מאוד מפורסמים. אבל אלו לא הפולים שאדבר עליהם הפעם אלא דווקא על הפול המפורסם ביותר בעולם, פול הקפה. ישנו רק פול אחד ותיק ממנו בהיסטוריה האנושית והוא ''סיינט פול'', הקדוש הנוצרי. אבל אני כותב על קפה, לא על נצרות.

פול הקפה התגלה לראשונה בסביבות המאה החמישית לספירה ברמות אתיופיה. האגדה מספרת על רועה צאן שגילה שכאשר העזים שלו אוכלות משיח מסוים, הן הופכות לנמרצות. התגלית התפשטה במהרה ולפני שנרקח כמשקה, קפה נצרך כדייסה מבושלת או כ''חטיף אנרגיה'' בדמות פול קפה עטוף בשומן כבש.

הקפה התפשט תחילה לאפריקה ולמזרח התיכון באמצעות הקהילה המוסלמית שחיפשה תחליף ליין. בעידן הקולוניזציה, החלו לגדל קפה גם בקולוניות אירופאיות בשאר העולם.

שיח הקפה הוא שיח שגדל באקלים חמים ולח ובמקומות גבוהים. לכן הוא גדל כמעט אך ורק ב''חגורת הקפה העולמית'' שמתפרשת בין ''חוג הסרטן'' ל''חוג הגדי'' (160 ק''מ מצפון ומדרום לקו המשווה). בין המדינות שנמצאות בה ישנן ברזיל, אתיופיה, הודו, קולומביה ועוד. פירותיו של השיח נראים כמו דובדבנים ובכל כל פרי יש צמד של פולי קפה המהווים את הגלעין שלו. השיח יכול לגדול עד לגובה של 3 מטרים ומשום שעל הענפים שלו גדלים בו זמנית פירות בשלים, פירות לא בשלים ופרחים, הוא נשאר הענף החקלאי היחיד בעולם שבו הקטיף חייב להתבצע באופן ידני.

ישנם שני סוגים עיקריים של פולים בעולם, ''ערביקה'' ו''רובוסטה''. הערביקה הוא פול הקפה המקורי שהתגלה באתיופיה והוא מהווה 70% מכלל הגידולים בעולם. לעומת זאת הרובוסטה הוא תוצר של השבחה גנטית שנועדה ליצור שיח קפה עמיד יותר שמסוגל לצמוח גם בגובה נמוך ובאקלים חם יותר. הערביקה נחשב לקפה איכותי יותר ו-10% מגידולי הערביקה בעולם זוכים בתואר ''קפה ייחודי'' (specialty coffee), תקן שמוענק רק למטעים שעומדים בסטנדרטים ספציפיים שנקבעו על ידי התאחדות הקפה האמריקאית.

ברגע שנקטף, יש לייבש את ''דובדבן'' הקפה. פורשים את הפירות בשמש למשך שבוע עד עשרה ימים וממתינים שיתייבשו. כשהם מתייבשים, הקליפה הופכת קשיחה ופולי הקפה מרשרשים בתוכה. לאחר מכן, מנקים את הפולים משאריות הקליפה וממיינים אותם לפי גודל ושלמות באמצעים מכאניים או ידניים. בסופו של דבר, הקפה נארז בשקים גדולים או בחביות וכך שולחים אותו ממדינה למדינה. לפני הקלייה נקראים פולי הקפה ''קפה ירוק''.

את הקפה הירוק קולים במכונות המורכבות מ''תוף'' (בדומה למייבש כביסה) וגוף חימום. הקפה נקלה בטמפרטורה של 288 מעלות, תוך כדי סיבוב התוף (על מנת שהקלייה תהיה אחידה) ולאחר 8 דקות של קלייה הוא מתפצח, בדומה לפופקורן, מכפיל את נפחו ומאבד כמחצית ממשקלו. לאחר מכן, ממשיכים לקלות את הקפה עד לדרגה הרצויה, מ''קלייה בהירה'' ועד ל''קלייה כהה'' הידועה גם כ''קלייה צרפתית''. ישנן תערובות אספרסו שבהן קולים את הקפה כמעט עד כדי שריפה, דבר המוסיף לקפה טעם מעושן ומתקתק.

לאחר הקלייה, יש לקרר את הקפה ולתת לו ''לנשום'' בין 10 שעות לשלושה ימים (תלוי באופי הקלייה, סוג הקפה וכמות הפולים). כאשר הקפה כבר מוכן למשלוח, עוטפים אותו בשקיות אטומות, משום שקפה הוא חומצי מאוד והחמצן שבאוויר מאוד מזיק לו וגורם לו לאבד מטעמו.

הקפה הקלוי מגיע לבית הקפה הקרוב למקום מגוריכם, נטחן על ידי הבריסטה המקומי ונחלט להפקת הקפה הטעים (או לא טעים, תלוי במקום) שמגיע אליכם לשולחן. בכדי להפיק מנת אספרסו, דרושים בערך 42 פולים, לכן, בפעם הבאה שאתם נהנים מספל קפה, חישבו על כך שרוב הסיכויים שמה שאתם שותים הגיע מכמה יבשות שונות, הפליג מעבר לאוקיינוסים ושמע פורטוגזית או אמהרית הרבה לפני ששמע אתכם אומרים בעברית: ''אחח! אחלה קפה!''