סדר ט''ו בשבט

  אחד המנהגים המרתקים בט''ו בשבט, הוא המנהג לאכול שלושה סוגי פירות, כאלה הנאכלים שלמים כמו תאנים, אלה שפריים נאכל וגרעינם נזרק כמו זיתים ואלה שפריים נאכל וקליפתם נזרקת כמו אגוזים. השף יניב גור אריה מ"לגעת באוכל'' הכין מכולם ארוחה

במשנה, במסכת ראש השנה, מובאת מחלוקת מתי חל ראש השנה לאילנות. בית שמאי גורסים שהוא חל באחד בשבט ובית הלל טוענים שהוא בחמישה-עשר בשבט.
כנהוג, נפסקה ההלכה לפי בית הלל. אך משמעותו של ראש השנה לאילן באותה התקופה היתה רק לסימון תאריכי שנות העורלה של עץ, אותן שלוש שנים ראשונות בהן אסור להשתמש בפירותיו.
אפיונו של ט''ו בשבט כחגיגה של תנובת הארץ והמנהג לאכול פירות בט''ו בשבט התחיל רק מאות שנים אחר כך.
במאה ה-16, אחרי גירוש ספרד, התחילה התעוררות רוחנית רחבה בארץ ישראל, כשמוקד ההתעוררות הוא צפת. באותם שנים פעל בצפת ר' יצחק לוריא אשכנזי המכונה האר''י. האר''י ותלמידיו העירו לתחייה והביאו לתפוצה רחבה של חכמת הקבלה ותורת הנסתר.
כחלק מהתעוררות חכמת הקבלה, התחילה לפעם בלבבות השאיפה לגאולת ארץ ישראל. גאולה שסממניה אינם רק רוחניים אלא גם גשמיים, גאולה הכוללת בתוכה גם חיים ארציים בעלי אופי נעלה.
לפי המקורות תורת ארץ ישראל שונה מתורת חוץ לארץ בכך שהיא אינה עוסקת רק במצוות וחוקים, אלא בחיפוש רוחני מעמיק הנובע מתוך החיים עצמם. מבחינת האר''י גם לפעולות יומיומיות כגון אכילה, שתייה, לבוש וכו' יש משמעות רוחנית עמוקה.
או אז, התקדש ט''ו בשבט כיומו של פרי העץ וכחגיגתה של הארץ את תנובותיה ושל היושבים עליה את שאיפתם לגאולתה ולגאולת נפשם דרכה.

באותה תקופה החל המנהג הנקרא ''סדר ט''ו בשבט'' – מה שמזכיר את סדר ליל הפסח ולא בכדי. סדר הפסח הוא ציון לגאולה הראשונה - גאולת מצריים וסדר ט''ו בשבט בא לסמן את הגאולה העתידית שהיא גם גאולת הנפש והחיים. לפי המדרש אומר הקדוש ברוך הוא ''לשעבר תורה נתתי לכם ולעתיד לבא חיים אני נותן לכם''.
כחלק מסדר ט''ו בשבט קיים מנהג אכילת פירות שונים, בעיקר משבעת המינים ותנובת הארץ, שתיית 4 כוסות יין וציטוט המדרש האומר שעתיד אדם ליתן את הדין על כל פרי שראו וחמדו עיניו ולא טעם ממנו.

אחד המנהגים המרתקים בסדר ט''ו בשבט, הוא המנהג לאכול שלושה סוגי פירות, כאלה הנאכלים בשלמותם כגון תאנים וענבים, כאלו שפריים נאכל וגרעינם נזרק כגון זיתים ותמרים וכאלו שפריים נאכל וקליפתם נזרקת כגון רימונים ואגוזים, כסמל לסוגים שונים של אופי האדם, תופעות ודעות.

מאות שנים אחר כך, עם פריחתה של התנועה הציונית, שהיוותה את השלב הבא בהתעוררות הלאומית, קיבל ט''ו בשבט צביון נוסף, כחגו של החלוץ ועובד האדמה וכחגו של העם השב לאדמתו. אז התחיל בעידודה של הקרן הקיימת לישראל המנהג לטעת בט''ו בשבט נטיעות ועצי פרי כסמל לפריחת הארץ וההיאחזות באדמה ולחיים פורחים ומלבלבים.

כיסני פילו עם פירות יבשים וגבינת עזים בסירופ שושנים

החומרים הדרושים:
5 עלי בצק פילו חתוכים לריבועים
5 תמרים מגולענים
5 שזיפים יבשים מגולענים
5 משמשים מיובשים
מעט ג'ינג'ר מסוכר
מעט תמרינדי מסוכר
חופן של צימוקים בהירים
250 מ''ל יין אדום יבש
30 גרם סוכר חום
1 גליל גבינת עיזים רכה (פרומעז) פרוסים
חמאה מומסת
לסירופ:
250 גרם סוכר
250 מ''ל מים
2 כפות מי ורדים

אופן ההכנה:
1. מבשלים יחד את כל החומרים לסירופ במשך כ- 5 דקות.
2. קוצצים את כל הפירות היבשים, מנחים בסיר עם היין והסוכר ומבשלים כ-1/4 שעה עד שרוב היין נספג בפירות והם מתנפחים ומתרככים. מסננים ומצננים.
3. במרכז כל ריבוע בצק מניחים כף מתערובת הפירות ומעל מניחים פרוסה של גבינה, סוגרים מכל הצדדים לצורת ריבוע מהודק, מסדרים בתבנית מרוחה בחמאה מומסת, כשהתפר כלפי מטה.
4. מורחים בחמאה גם מלמעלה ואופים בחום של 200 מעלות כ- 10 דקות עד הזהבה.
5. כשהבקלאוות יוצאות מהתנור, טובלים אותם בסירופ הקר ל- 10 שניות. מגישים חמים לצד סורבה חלב שקדים ומלון

לחמניות סילאן

החומרים הדרושים:
450 גרם קמח לבן קשה ללחם (שטיבל 2) מנופה
5 גרם משפר אפיה
40 גרם סילאן
10 גרם מלח
8 גרם שמרים יבשים
100 מ''ל חלב
100 מ''ל מים
50 גרם חמאה
1 ביצה טרופה
200 גרם תמרים מגולענים וחתוכים לקוביות
1 כף בהרט
לזיגוג:
50 גרם חלב
50 גרם חמאה
50 גרם סילאן

אופן ההכנה:
1. ממיסים את החמאה ומערבבים את החלב, המים והביצה.
2. מערבבים בקערה קמח, מלח, משפר אפיה, שמרים וסוכר, מוסיפים את הנוזלים ומערבבים עד לקבלת בצק רך.
3. מעבירים למשטח עבודה מקומח ולשים כ- 10 דקות, עד שהבצק חלק וגמיש.
4. מעבירים לקערה, מכסים ומתפיחים כשעה וחצי עד שהבצק מכפיל את נפחו.
5. מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח, חובטים בו מעט כדי להוציא את הגזים ומחדירים לתוכו תוך כדי לישה את התמרים והבהרט.
6. מחלקים את הבצק ל- 20 כדורים במשקל של כ-60 גרם כל אחד. יוצרים לחמניות עגולות ומניחים באופן מרווח על תבנית אפייה משומנת בחמאה.
7. מתפיחים כשעה עד שהלחמניות מכפילות את נפחן.
8. מחממים תנור ל- 200 מעלות ומניחים בתחתית תבנית עם מים.
9. מחממים קלות את כל חומרי הזיגוג עד לתערובת אחידה ויוצקים מעל הלחמניות.
10. אופים כ-15 –20 דקות, עד שהלחמניות זהובות ובנקישה על תחתיתן נשמע צליל חלול.
11. מניחים על רשת לצינון של 45 דקות לפחות.

אורז עם כבדי עוף, שקדים, צימוקים וזעפרן

החומרים הדרושים (ל-8 מנות):
לאורז:
200 גרם אורז בסמטי
450 מ''ל מים
30 מ''ל שמן
1/4 כפית זעפרן
מלח ופלפל
לכבד:
מעט שמן לטיגון
750 גרם כבדי עוף, נקיים וחצויים
2 בצלים גדולים פרוסים דק
1 כפית סוכר
200 גרם שקדים מולבנים משובבים
250 גרם צימוקים בהירים
1/4 כפית זעפרן
1 כפית מייס (משיה, קושט, פרח אגוז המוסקט)
מעט מלח, הרבה פלפל גרוס

אופן ההכנה:
לאורז:
1. שוטפים היטב את האורז.
2. מרתיחים מים עם שמן וזעפרן, מוסיפים פנימה את האורז, מתבלים במלח ופלפל ומבשלים על אש נמוכה 20 דקות.
3. מכבים להבה וממתינים עוד 10 דקות.
לכבד:
1. מטגנים את הכבדים קלות, ממליחים, מפלפלים ומוציאים מהמחבת.
2. מטגנים את הבצל עד שקיפות, מוסיפים את הסוכר ומטגנים עוד כמה דקות עד שהבצל מתקרמל.
3. מוסיפים את השקדים ומטגנים 2 דקות.
4. מוסיפים צימוקים, מייס, זעפרן והרבה פלפל גרוס ומטגנים 5 דקות.
5. מחזירים את הכבדים למחבת ומטגנים עוד דקה.
6. מעבירים את האורז למגש הגשה גדול (או לצלחות אישיות) ויוצקים מעליו את רוטב הכבדים.

לגעת באוכל
לישנסקי 9, ראשון לציון
טלפון: 03-9520390