הרהור חורפי על כוס קפה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

  החורף הוא עונה של קפה, אבל משום מה השנה הוא הגיע רק לכוס קפה והמשיך הלאה. לא שזה משנה לי, הרי יש בכינרת מספיק מים בשביל להכין אספרסו לכו-ל-ם, ובכל זאת, יש משהו בחורף שגורם לקפה להיות יותר טוב.

אנחנו כבר בסוף דצמבר והחורף אמור להיות פה. ידוע שחורף זו עונה של קפה, אבל משום מה, השנה הוא לקח את זה באופן מילולי מדי, הוא הגיע רק לכוס קפה והמשיך הלאה. לא שזה משנה לי מבחינה מעשית, יש מספיק מים בכינרת להכין אספרסו לכולם! אבל מבחינה ערכית, אנחנו אנשי הקפה אוהבים את החורף, אוהבים אותו מאוד.

יש משהו בחורף שגורם לקפה להיות יותר טוב. אם זה אספרסו קצר שהוא כמו זריקה של חום שמחלחלת לאט לתוך הגוף, קפוצ'ינו שמראה לנו עד כמה חלב מחומם הוא מפתה בחורף, ואפילו בוץ או נס שנותנים לנו משהו להתכרבל איתו כשבחוץ קר וגשום. יש גם את אלו בינינו שבשבילם הקפה הוא רק התירוץ לעוגה, אותה יאכלו במחשבה מענגת על העובדה שיוכלו להגדיר את צמד הקילוגרמים שיוסיפו למשקלם כ''שומן-חורף''.

אפילו הישיבה בבית קפה הופכת בחורף למשהו אחר לחלוטין. המעבר מהחוץ, שבו יורד גשם והעולם אפור, אל הפנים החם של בית הקפה, הוא ממש קולנועי, והשחור-לבן בחוץ יכול לגרום לכל חנון במעיל ארוך להרגיש כמו האמפרי בוגארט. בימים חורפיים ממש, אפשר לראות את התנהגות האנשים משתנה באופן קיצוני, בדרך כלל כולם נחמדים יותר. טוב, אף אחד לא רוצה שיגרשו אותו החוצה...

רק בחורף אפשר לשמוע זוג מסכים לשבת באזור המעשנים, על אף שהם סובלים מהריח. לפחות לא קר שם כמו בחוץ. רק בחורף תשמעו לקוח בבית קפה אומר: ''מלצרית, אני עובר מקום, אני חושב ששם יש פחות רוח'', או שואל: ''יש לכם במקרה כרבולית?''. רק בחורף תוכלו לראות מלצר צועק ''אני מתפטר!'' ובמקום לצאת, מתיישב בהפגנתיות ליד הדלת ומחכה שייפסק הגשם. רק בחורף תראו אנין קפה מבקש קפה רותח...

אבל אני מציץ מהחלון ורואה שמש המתאימה יותר לאביב מאשר לחורף. כל ההרהורים הרומנטיים נגוזים, נמסים בשמש לגמרי לא חורפית. אין מה לעשות, חם בחוץ. אפשר לקוות, להתפלל או אפילו להתחנן, אבל חורף ארוך לא יהיה לנו השנה. אז מה נותר לעשות? אולי אם נכין כוס קפה ונשאיר אותה על אדן החלון, סבא חורף יבוא לעוד גיחה קצרה.