אני לא כל כך אוהבת מתוק, ועוגות עושות לי רע. אבל יש כמה דברים, שבנסיבות הנכונות, אני יכולה פשוט להשתגע איתם.
לדוגמה, עכשיו כשהחורף מתחיל... אין כמו להתכרבל במיטה, ללבוש איזה סווטשרט פליז, ולשבת בסלון עם כוס שוקו חמה ושמיכה.
אפשר לומר שאת החורף מסמלת הירידה בטמפרטורות, יהיו שיאמרו שמדובר בבואו של הגשם הראשון, אבל עבורי אין דבר שמבשר את בוא החורף כמו היום בו מגיעים לקיוסקים הקרמבואים.
הקרמבו, הוא משום מה מוצר עונתי, מאותם המוצרים שמפסיקים לייצר בתאריך קבוע, ומתחילים שוב בתאריך אחר. בקיץ לא ניתן להשיג קרמבואים. אם תמצאו קיוסק עם קרמבו, אל תמהרו לשמוח, סביר להניח כי מדובר בשאריות מהחורף שעבר.
בקיץ יש את הגלידה אבל זה לא אותו דבר, להבדיל מהקרמבו, גלידה כן מייצרים גם בחורף.
יש שני דברים מתוקים אליהם יש לי חולשה. ניתן לשחד אותי לעשות הרבה דברים תמורת קרמבו (או שניים), ואתם יודעים מה ? הבחור שיכיר אותי מספיק כדי לדעת על אהבתי העזה לקרמבו, כמו גם הבחור שידע שקצפת עם תותים זה הקינוח שתמיד, אבל תמיד, אוכל למצוא עבורו מקום, וידע להשתמש במידע הזה באופן יעיל - זה הבחור איתו אני רוצה להיות.
מרגע שהחלה עונת התותים, לכל מקום אליו אני נכנסת, יש לי שאלה אחת ''יש לכם קצפת עם תותים ?'' אם יש להם, אפשר לשבת. אם אין – נו שויין. לא חייבים לבוא לפה שוב, לא בשביל הקינוחים, בכל אופן.
אפשר לחשוב על עוד מאכלים שמסמלים את החורף, הצ'ולנט לדוגמה…
צ'ולנט הוא תבשיל המורכב משעועית, תפוחי אדמה, ביצים, בקר ( אפשר גם עוף, אבל בקר… תמיד יותר טוב! ) ואצל הפולנים – קישקעס ( למי שלא יודע – מעיים ממולאים ב... אנאערף, לכו קנו מוכן! ).
הצ'ולנט הוא ממוצא אשכנזי, אך גם בקרב עדות המזרח, נעשו עליו וריאציות שונות, שאינן נקראות צ'ולנט.
בבית פולני, בו מתבשל הצ'ולנט לפי מיטב המסורת, ישנה סכנה ממשית לשנת הלילה... הצ'ולנט יושב כל הלילה ומתבשל על אש קטנה, המולקולות הקטנות של הריח מרחפות להן באויר, עד שהן מגיעות לחדרי השינה, ומעירות את דיירי הבית.
בלילה שאחרי, לעומת זאת, מדובר בסיפור אחר – למי שאכל צ'ולנט, ולא משנה מה הטמפ' באזור בו הוא נמצא, לא יהיה קר. סמכו עליי !
המאכל השני, האהוב עלי בחורף ( אחרי הקרמבו, כמובן ) הוא מרק עגבניות חם.
ואני לא מדברת על מרק עגבניות קנוי כזה בשקית של קנור... אלא על מרק עגבניות אמיתי, עם בצל ושמיר ופטרוזיליה, שמתחילים לבשל, וכשהכול מבושל - מרסקים עגבניות בשרניות ומוסיפים פנימה, ככה שהוא יוצא סמיך ומחמם, ורצוי עם קרוטונים.
בכלל, מרקים הם המצאה נפלאה לחורף. תמיד יש מגוון ענקי, אבל יש כאלה שמתאימים בעיקר לחורף. המרקים הסמיכים האלה, שיושבים טוב טוב וממשיכים לחמם את הגוף הרבה אחרי שסיימתם לאכול אותם ( ואני לא בהכרח מתכוונת לאותו אפקט של הצ'ולנט… ).
המרקים האלה שפותחים את התיאבון, שאחריהם מגיעה מנה עיקרית דשנה ( אבל אם אפשר – לא הרבה, כי אני כבר ככה מלאה מהמרק…) ובסוף – קינוח חם ! כן, אלו שלא נכנסים לקטגוריה העוגות, אבל בהחלט נחשבים קינוח, קינוח שאחריו הולכים הביתה, יוצאים מהבגדים המייגעים האלה של המסעדה, לובשים פיג'מה מפלנל, ועומדים מול החלון, עם כוס שוקו חם ביד, או קרמבו, כשהוא - אותו אחד שמספיק אוהב אותי, עומד מאחורי, ומביט יחד איתי מבעד לחלון על הגשם המטפטף בחוץ.
זה חורף.
מרק עגבניות חם
10 – 12 מנות
מרכיבים:
6 כוסות מים
מרק עוף אמיתי מסונן - כזה שמתחילים מההתחלה, לבד! לא מים עם אבקת מרק עוף, הבנתם ??
8 עגבניות גדולות בשלות - כאלה אדומות... רכות... עם הרבה מיץ.. שכבר לא טובות לסלט. בלי הירוק הזה של העלים ( או בעברית צחה – הליבה )
10 גבעולי שמיר – שיש לחלוט קודם במים רותחים, כ – 2 דקות, כדי שאם יש חיפושיות וכאלה , שלא ייכנסו לכם למרק.
1 בצל בינוני חתוך לפרוסות דקות. ( לשיפור הטעם – עדיף בצל אדום )
6 שיני שום קלופות שלמות
מלח ופלפל שחור דק לפי הטעם. תתחילו עם מעט. מקסימום תוסיפו בסוף
2 כפיות פפריקה מתוקה
אפשר להוסיף שורש קטן של סלרי עם קצת עלים. אבל רק אם אוהבים.
הוראות הכנה :
דוחפים את כל המרכיבים לסיר, ומביאים לרתיחה.
לאחר הרתיחה, ממשיכים לבשל כ – 40 דקות על אש קטנה.
מחכים קצת עד שמרק מתקרר וסופג את הטעם, ואז עם בלנדר ידני, מרסקים הכול בתוך המרק. אם אין בלנדר יד, מסננים את המרק, מרסקים את התוכן, ויוצקים חזרה פנימה.
מומלץ עם קרוטונים או עם אורז שאינו מבושל עד הסוף, ומוסיפים אותו למרק.
לימון גם יכול להוסיף טעם, אם אוהבים.
בתיאבון וחורף חם !
