מה טוב פה, שאלנו אותו, והוא לא התבלבל והמליץ בפה מלא על הלזניות המצוינות של המקום. לא הייתה לנו שום סיבה נראית לעין שלא להאמין לו, אחרי הכל הוא עובד פה ובטח מכיר את העסק.
טיול אחר צהריים נעים בכיכר המדינה הותיר אותי ואת חברתי הטובה עייפות, רעבות ומשתוקקות לשינוי אווירה בדחיפות. בעודנו משרכות את רגלינו במורד רחוב וייצמן התגלה לעינינו בית קפה מרווח, שהשקיף אלינו מעל לטרסה מוגבהת מעט מהרחוב. לא היה בו שמץ של יוהרה- המקום נראה אלגנטי וקלאסי, פשוט ומזמין. זה המקום בשבילנו, החלטנו פה אחד וקרסנו על הכסאות שבחצר מעל המדרכה. היה ערב נעים של ראשית הקיץ, ערב מושלם לישיבה בחוץ. אנחנו היינו בשלות מאד לארוחת ערב שתכלה את הרעב אותו טיפחנו בשעות האחרונות, וכשהמלצר התקרב חיש ניגשנו לעניין- מה טוב פה, שאלנו אותו, והוא לא התבלבל והמליץ בפה מלא על הלזניות המצוינות של המקום. לא הייתה לנו שום סיבה נראית לעין שלא להאמין לו, אחרי הכל הוא עובד פה ובטח מכיר את העסק.
הזמנו לזניה אחת, לזניית תרד ופטריות ברוטב עגבניות ובתוספת סלט ירוק בויניגרט, ופסטה אחת. המלצר המליץ נורא גם על לחם השום המיוחד הנאפה במקום ברגע ההזמנה, ולא יכלנו לסרב לו. סגרנו את ההזמנה עם סלט הרועה, שמכיל גבינת חלומי מוקפצת עם פטריות ואורגנו על מצע חסה, ירקות, תירס, קרוטונים, גזר ושרי ומתובל בויניגרט. המלצר פנה לדרכו ואנו נותרנו לחכות בציפיה למנות שיביא. האם יהיו אלו טובות כשהבטיח? לחם השום הגיע ראשון, כמצופה, וענה על כל הציפיות. הטריות שלו הורגשה והוא היה מתובל בחמאת שום ועשבי תיבול שפתחו לנו את התיאבון. סלט הרועים היה מעניין וכל אחת מאיתנו נהנתה מחלק אחר שלו- חברתי אוהדת החלומי התבייתה על הגבינה, ואילו אני נהנתי מהירקות הטריים. את לזניית החצילים אכלנו שתינו יחד, כי היא באמת היתה מצוינת והצדיקה את היותה מנה מומלצת.לסיום רק לי נשארו כוחות, וניצלתי אותם בשביל להתענג על בלינצ'ס גבינה וצימוקים עם גלידה וקצפת. מה טוב יותר ביום קיצי מלשבת בבית קפה נעים, לאכול טוב, לשתות לימונענע קרה ולהנות מהחיים?
הלזניה מוצדקת כמנה מומלצת
להשקיף על הרחוב
