שף שעושה מה-בא-לו, מוחיטו לנהג ומרגריטה ''נהדרת'' בשבילה. פלא שנועה יחיאלי חזרה מטרייבקה מרוצה?
האם יכול להיות שנמאס לכם קצת מכל אותם ביסטרואים למיניהם שעם כל הכבוד- ויש כבוד- מגישים אוכל טעים, אבל לא מרחיקים לכת מבחינת מעוף? לי לא נמאס. אני מודה. כבד אווז על פירה ברוטב יין זה אחלה בעיני ואשמח לשוב וליהנות מהמנה הזאת עוד ועוד. ובכל זאת, כשמוצאים משהו אחר ומיוחד, חידוש אמיתי במחוזותינו, דבקים בו וגם מספרים לכולם. אז הנה, אני מספרת.
''מחוזותינו'' הפעם משמע הרצליה פיתוח. גייסתי את הנהג הנאמן ביותר שלי בהבטחה שהקפיצה להרצליה תשתלם, והאמת היא ששנינו כבר למדנו שיותר מהר לנסוע לאכול בהרצליה מלחפש חניה במתחם נחלת-בנימין-אחד העם. ללא יותר מדי מאמץ שכנעתי אותו להביא אותי לנתיבי איילון. עשר בלילה, הולכים לאכול.
טרייבקה היא גם מסעדה וגם יופי של מקום לצאת אליו. השימוש במילה יופי איננו מקרי. העיצוב של החלל מאד מיוחד, כשבגובה תלויים סירים וכלי מטבח ישנים ויפים והריצוף צבעוני ומדליק. הנהג ניסה למצוא אותה בלטה פעמיים, ואז הצהיר בהתלהבות שכמעט אין שתיים זהות. זה היה משחק חביב להשתעשע בו עד שיגיע האוכל, כי מכאן ואילך נעשינו מרוכזים בו.
המנות שהגיעו אל שולחננו לא דמו למנות אחרות, סטנדרטיות, בהן נתקלים בדרך כלל. זה לא שהן כללו פירות אקזוטיים מארצות רחוקות, לא, הן פשוט היו מנות מקוריות, פרי מוחו של שף צעיר שעושה מה-בא-לו. לדוגמא, סלט קוסקוס ועדשים עם ירקות שורש ברוטב יוגורט, שום ושמיר. סוג של מנה ראשונה, יוצאת דופן גם מבחינה אסטתית, שליוותה אותנו לכל אורך הארוחה. טעמנו גם פוקצ'ת אנטיפסטי- פוקצ'ה טרייה שהוגשה עם פרוסות חציל, קישוא ופלפל קלוי.
כמנה עיקרית קיבלנו סינטה ברוטב מיוחד ונתבקשנו לנסות לנחש מה יש בו. המנה הזאת היתה מצוינת וברוטב אכן הורגש מרכיב שונה שלא הצלחנו לפענח את פשרו. הנהג אכל גם סלט שרימפס מוקפץ בברנדי שהוגש בכוס גבוהה והכיל קוביות אבוקדו, חסה ופלח לימון. אני לא אוכלת שרצים, אבל קיבלתי דיווח מהימן שהשרימפס היו שווים ביותר. גם במחלקת האלכוהול נרשמו התפתחויות מעניינות: עבורי רקחו מרגריטה נהדרת והנהג שתה מוחיטו. שנינו היינו מבסוטים, אלחמדולילה.
ישבנו לאכול על הבר ופתאום שמנו לב שממש מול עינינו מתרוצץ בחור צעיר בחלוק לבן. ילון, השף הצעיר (זה שעושה מה בא לו) הכניס לחמים שמנמנים לתנור, ואחרי מספר דקות הוציא אותם אפויים בדיוק במידה הנכונה. אחרי קצת פטפוטים כנראה שהצלחנו להתחבב עליו, כי הוא החליט שאנחנו פשוט חייבים לטעום את לביבות הבטטה שלו. טוב, אני לא אסרב לעולם למנה שכוללת בטטות, כך שאמרתי כן למרות השובע. הלביבות מוגשות עם קציפת קרם יוגורט ועלי תרד מאודים בחמאה והן פשוט משהו שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם לוותר עליו בביקור בטרייבקה. גם הקוסקוס. גם הסינטה. גם השרימפס. בזכות מערכת היחסים שרקמנו עם ילון גם גילינו את התשובה לשאלת המרכיב הסודי ברוטב. כשהוא אמר לנו מה זה היה, שנינו קראנו באושר ''נכון''!!. אני לא אגלה לכם, כמובן, כי זה חלק מהעניין לנסות ולפענח את הטעם לבד, אבל תתכוננו להפתעה.
ההתלהבות הכנה שלנו מהמקום החדש שגילינו מושפעת משלל הגורמים הנזכרים לעיל. טרייבקה הוא בר מגניב ביותר שמגיש אוכל איכותי ביותר-ביותר, והוא מקום שהייתי ממליצה עליו לכל מחפשי הבשורות החדשות וגם הופכת אותו בשמחה לאחד מהקבועים שלי.
מדי פעם בפעם מקיימים במקום הופעות חיות של הרכבים. שווה להתעניין.
טרייבקה
הסדנאות 10, הרצליה פיתוח
טלפון: 9505130 – 09
