ספורה

ענבל לורן ביקרה בסושי בר בקומה העליונה במגדל עזריאלי וחזרה כשליבה טוב בדגים וביין.

ויה דה לה ספורה פתלתלה היא, תחילה הולכים לאיבוד בקניון עזריאלי עד שמוצאים את מעלית הסתרים בקומה שלוש. בדיקת תו ירוק חפוזה והמעלית המהירה תיקח אתכם בבטחה לקומה החמישים (ארבעים ותשע, למען הדיוק). זהו ערב יום רביעי ואני יוצאת עם חברה חובבת אלכוהול ודגים לסושי בר. אני לא מרבה לצאת לברים, לכן זה היה בילוי לא שגרתי עבורי, והתכוננתי אליו בהתאם. שלפתי טייץ כחול מבריק מתחתית הערימה בארון ועגיל טווס מהקופסה השמורה במגירה.

תל אביב של מעלה

הדרך מקומה שלוש לארבעים ותשע עברה כהרף עין וכאשר נחתנו בלובי, והמארחת סימנה לנו את הדרך לבר, הדבר קרה בין רגע: עיכלנו שאנחנו בתוך בועה הנטועה בראש מגדל בן חמישים קומות, עם תצפית לתל אביב הלילית. למען הנוף הזה אני מוכנה לאכול גם קש, על שכן סושי. לפני כמה חודשים באירוע בתים מבפנים בתל אביב בחרתי בדירה בקומות הגבוהות במגדלי יו. כשכולם הסתובבו בדירה ומיששו את השטיח בסלון או בדקו את התאורה במטבח, אני מצאתי את עצמי עומדת במרפסת הפתוחה, מהופנטת לנוף ושואפת אוויר פסגות.
חלל ספורה מחולק לכמה אזורים בעלי אופי שונה. מבואה סלונית מוארת עם ספות וציורי שמן בצבעוניות בולטת, חלל מרכזי עם שולחן לקבוצה גדולה לצד כמה שולחנות זוגיים, בר מסיבי עשוי שיש שחור פתוח לנוף וכן שולחנות זוגיים עם חלונות פרטיים, לאורך ההיקף. התיישבנו בכיסאות מעור כהה במסגרת עץ על בר השיש הגדול, בחרנו לשבת במיקום מרכזי בחלל, כשתל אביב פרושה לפנינו, והיכן שגם יכולנו לפטפט עם שני הברמנים. הבר התהדר במדפי זכוכית משלד מתכת עדין ועליהם בקבוקי אלכוהול מגוונים. בחלל שלטו גווני לבן ושחור. את השהות שלנו ליוותה מוסיקת פופ עדינה, בווליום שרוב הזמן אפשר לנו ליהנות מהשיחה.

ראשונות נאות ויין משובח

בבר כמו בבר, התחלנו מאלכוהול. בגזרה זו עמד לרשותנו מגוון רחב למדי: יין, בירה, ויסקי, ורמוט, קוקטיילים ועוד. התאכזבתי למצוא רק בירות מסחריות (הן בברז והן בבקבוק), אך ביינות החודש כיכבה סדרת ירדן המוכרת והמצוינת של רמת הגולן, וכך, עם המלצה מהברמן, בחרנו בירדן מרלו, ממנו נהנינו עד מאד. יין פריותי בעל גוף ועם עפיצות נמוכה, כלבבי.

לראשונות דגמנו פופקורן לוקוס, סשימי טונה וקרפצ'יו מוסר ים, ובין המנות ניקינו את החך עם חמוצים יפנים. פופקורן לוקוס קרץ לחברתי והזמנו אותו על אף שהוא לא כוס החליטה שלי, היות שתהליך ההכנה כולל טיגון ואני מעדיפה דגים נאים או על הגריל. מדובר בחתיכות דג לוקוס מטוגן ברוטב יוזו (פרי הדר יפני) עם קריספ טמפורה. הוא התברר כמנה מהנה מאד, וגם הכמות הייתה משכנעת ביחס למיקומו בתפריט באגף הראשונות.

הסשימי טונה היה לא פחות ממסיבה: נתחי טונה אדומה, עם פרטנרים דומיננטיים: שמן שומשום, נענע, אבוקדו, בצל, חריף, רוטב סויה. חברתי התענגה על המסיבה הסינרגטית לטעמה, שאגב הוגשה בתוך קערת קרמיקה מרשימה בצורת קונכייה. לדעתי היא הייתה מעט בועטת מדי ועם מליחות לא מאוזנת.
החמוצים היפנים לניקוי החך כללו כרוב, גזר ומלפפון עם שומשום שחור מלמעלה, והיו בעלי מתיקות מעודנת וחריפות קלה ופריכים היטב, כיאה לז'אנר. החיסרון היחיד לא היה במנה כי אם בהגשה, בקערית צרה שהיה קשה לאכול ממנה בלי להפיל חללים אל השולחן.

הקרפצ'יו מוסר ים היה עסיסי מאד (כמעט מיימי) והוגש עם מגוון נגיעות שהחמיאו לו מאד: ירוקי בייבי, בלסמי, צ'ילי טרי, רצועות דקיקות של בצל סגול, פרוסות שקדים קלויים ורוטב פלפלים כתום חלק, לצד צנימים וכמה פיסות אבוקדו. עוד החמיאו לקרפצ'יו מבטים ששלחנו אל הנוף בין הביסים.
קומה חמישים במגדל העגול בעזריאלי שייכת כולה לאותם הבעלים כבר עשרים ואחת שנים (זמן קצר לאחר הקמת מגדלי עזריאלי), ובה נמצאים מסעדת 2C והבר ספורה שמחיצה שקופה כהה מפרידה ביניהם, וכן ואולם אירועים וחללים לכנסים ולאירועי חברה. ספורה הוקמה מצלע אחותה הגדולה 2C לפני כשלוש שנים, כדי לייצר במתחם גם חלל "ברי" יותר. בשולחנות לידנו הקהל היה צעיר ברובו, עם ייצוג נכבד לקהל המסורתי.

שלושה רולים וקרם ברולה אחד

בין המנות שתינו יחד עם הברמנים צ'ייסרים של ג'ק דניאלס ועראק. לאחר מכן התגלגלנו (אחרי שתי כוסות יין וכמה צ'ייסרים.. זו אכן הייתה התגלגלות) לשלושה רולים: דאבל טונה, מוסר ים ולוקוס כמהין. שלושת הרולים הוגשו יחד בתוך סירת עץ, לצד השילוש הקדוש סויה, טריאקי וספייסי מיונז, ובליווי ג'ינג'ר כבוש וכן ווסאבי בנדיבות. בדרך כלל אינני חובבת ספייסי מיונז אך הפעם הוא הפתיע אותי לטובה: לא ספייסי מדי, מאוד חלק ומלטף ונעדר האפטר טייסט הבוטה שמיונז משאיר לעתים באזור החך האחורי. רול הלוקוס כמהין היה נהדר, עם רמז למתקתקות עדינה, הייתה ברול הזו איכות מנחמת בכל נגיסה. דאבל טונה (כשמו כן הוא, טונה בפנים וגם במעטפת הרול) היה מלוח מעט לטעמי. ברול מוסר הים הייתה כמות נאה של ביצי דגים, שהתפוצצו להן בנעימים בחלל הפה.

בגזרת הקינוחים הייתה הפתעה רבה בדמות קרם ברולה על בסיס חלב קוקוס עדין בטעמו - קינוח פרווה מהראויים שטעמתי. הברולה היה במרקם שבין קפוא מעט לרוטט, וטעמו הרטיט את הלב, עם זיגוג סוכר שרוף לפי המסורת ולצדו ריבת תות נהדרת. אתו שתינו חליטת פירות יער עם נענע טרייה ולימון.
לאחר ששימחנו לבבנו בדגים ויין, נפרדנו מהנוף ומהברמנים ושמנו פעמינו לתל אביב של מטה.

ספורה, בר סושי וראשונות דגים הגונות, במקום הכי גבוה בתל אביב. כשר.