ביקור שני בתוך חודש במזכרת בתיה הוא בהחלט דבר ראוי לציון. ארוחת השבוע בגפן בר יין של השף עמוס חיון.
ביקור שני בתוך חודש במזכרת בתיה הוא בהחלט דבר ראוי לציון. אפילו להורים שלי הגעתי רק פעם אחת בחודש האחרון אבל כשסיפרו לי שהשף עמוס חיון פתח גם בר יין בעיר, ידעתי שזה שווה את המאמץ. הגברת תיאמה לנו בייביסיטר, השכבנו את הזאטוטים לישון ויצאנו לדרך.
חנינו מעבר לפינה, בסמוך למבנה שתפקד כמרפאה או יותר נכון כביתו של הרוקח אי שם בשנת 1883 כשהבתים הראשונים של מזכרת בתיה עלו על הקרקע בחסותו של הברון רוטשילד. מהרחוב נכנסים למתחם רחב ידיים שכולל גם את מסעדת רובידה החלבית גם היא של השף חיון. התיישבנו בחלל החיצוני והתחלנו לעלעל בתפריט היין. מבחר טוב ומגוון של יינות מבעבעים, רוזה, לבנים ואדומים, עם רוב מוחלט של יינות ישראלים. שמחתי לראות שרבים מהם נמזגים גם בכוסות כדי לאפשר לסועדים לטעום מספר יינות במהלך הערב. למרות שהמקום מגדיר את עצמו כבר יין, תפריט האוכל לא היה מבייש אף מסעדה. מלבד פלטות שרקוטרי שיכולות להוות נשנוש או ארוחה בפני עצמה, בגפן מגישים גם מגוון מנות ראשונות עם השפעות שונות, פסטה, סלטים וכריכי בשר איכותיים.
פתחנו בסלט פטוש ואצבעות "קריספי" פולנטה. כשיש ירקות טריים וטובים, לא צריך להתחכם יותר מדי - בייבי מלפפון, פלפל, קריספי פיתה זעתר, ארטישוק, שרי, צנוניות, שמן זית, לימון ומלח ים, הכל חתוך גס ומוגש בנדיבות. טעים ומרענן. לפולנטה יש כמה גרסאות, זו הקרמית והמלטפת שדומה במרקם לממליגה רומנית ויש גם גרסה אפויה בה משטחים את המסה על תבנית, אופים ואז פורסים לריבועים או אצבעות. בגפן, מטגנים את הפולנטה עד פריכות, מוסיפים נגיעות כמהין ומגישים לצד איולי שום-שמיר- מנה טובה וממכרת.
את המנות ליווינו עם וייונייה של יקב יפו בשבילי ורוזה של יקב טורא לגברת. שני יקבי בוטיק עם הרבה אופי ויינות מעניינים. הוייונייה היה פרחוני מאוד עם טעמים וריחות טובים של אפרסק ותפוח. טעמתי גם את הרוזה שהיה על הצד המתקתק ונלגם בהנאה. רונית, מנהלת המסעדה סיפרה לי שהיא מתכננת להכניס "פלייטים" של יינות לתפריט, כדי לחשוף את הקהל למגוון כמה שיותר רחב של יינות. כולם מכירים קברנה סוביניון, שרדונה ומרלו ואת היקבים הגדולים שהרבה מהם גם עושים יינות מצוינים. אבל בגפן רוצים להנגיש זנים שונים ולפתוח אופציות לאנשים. כבר הרבה שנים מדברים על זה שבישראל צריכת היין לנפש היא נמוכה מאוד בזמן שצריכת משקאות אלכוהוליים אחרים, וודקה למשל הינה גבוהה מאוד. לא ראיתי נתונים עדכניים אבל לדעתי יש עלייה בכמות הצריכה ובוודאי באיכות ביינות אותם מחפש הצרכן הישראלי ומקומות כמו גפן תורמים לעידוד הטרנד.
בעיקריות טעמנו כריך בשר אסאדו מפורק, עם רוטב ברביקיו קוראני, קראנץ' בצל וחמוצים – מנה פשוט מצוינת. הבשר היה נימוח מאוד והרוטב החמיא לו מאוד ונספג לתוך הלחמנייה. אפשר לנסות לאכול עם סכין ומזלג אבל מהר מאוד עברנו לידיים. נקניקיות "חורחה" היו מתובלות מאוד ומעט חרפרפות עם נגיעות של פלפל צ'יפוטלה מעושן. יופי של נקניקיות ולמרות שקצת קשה להתאים להם יין, רוזה קריר או ריזלינג מתובל יוכלו להתאים למנה. ולפעמים עם נקניקיות, אני פשוט מעדיף בירה.
אספרסו כפול ובר שוקולד לקינוח על בסיס שוקולד 70% ובסיס קארנצי של אגוזי לוז. טעים, מושחת ויופי של סיום לערב מהנה. לא יודע מתי נגיע למזכרת בתיה בפעם הבאה אבל טוב לדעת שכשנגיע, יש מקומות ששווה לבקר בהם שוב.
