Fifo’s place

פיפו פלייס הוא בית קפה חלבי, קייטרינג חלבי ומאפיית בוטיק המתמחה בלחמים מיוחדים ואיכותיים העשויים במקום בעבודת יד בשיטות מסורתיות העוברות מדור לדור.

רחוב הבונים בנתניה, צהרי יום חמישי, יום ההולדת שלי. אנחנו מתיישבים בפיפוס פלייס, שהיינו בו בדיוק לפני שנה, בעצירה לקפה ומאפה בדרך הביתה מטיול בצפון, שזלגה לעסקית צהריים לאור התלהבותנו. פיפוס קיים כארבע שנים בגלגולו הנוכחי. כשביקרנו בו היה זה בין הסגרים. המקום השתנה מאז, מבית קפה רחב ידיים נוצרו שני חללים, האחד בית קפה חלבי והשני – שווארמייה. לדברי איציק הבעלים השינוי הוא לטובה, גם עבור הצוות וגם ללקוחות. גם אנחנו חשנו בזה. חלל בית הקפה נעים ואינטימי וקל לקבל תשומת לב מהצוות. החלל הפנימי מאופיין בגווני עץ והתקרה מזכירה עליית גג, את המדפים מקשטות כיכרות לחם ועוגות ועוגיות לקחת הביתה. יש גם מקרר קינוחים ותנור פיצה. בחוץ רחבה עם ריהוט קלוע ושמשיות, סביב לעץ זית עתיק.

פטריות לוחשות

אנחנו פותחים בפלטת סלמון וירקות בשבילי ופטריות מוקפצות על המחבת בשביל בן זוגי. בפלטה יש סלמון כבוש עם נגיעות צלפים לצד ירקות טריים חתוכים, גבינת שמנת וצנימי לחם דגנים מלא. כמות הסלמון נדיבה מאד, הירקות טריים מאד והקומפוזיציה על הצלחת נאה מאד. הירקות מזכירים לי את צלחות הירק הגדולות שאבי טורח עליהן באהבה רבה לארוחות השבת ומדי פעם פונה אלינו ומפתה אותנו לטעום מאחד הירקות. מנת הפטריות היא ממש פרפורמנס קולינרי, הפטריות מוגשות לשולחן כשהן עדין לוחשות דקות ארוכות על המחבת הכבדה. מדובר במנה פשוטה וטובה של שמפיניון מוקפצות על שמן זית ויין לבן עם פרמז'ן מגורד מלמעלה, כאן הרוטב מקבל גם טוויסט של פסטו.

איש של אנשים

איציק הבעלים הוא איש של אנשים, והדבר ניכר ביחס שלו ושל הצוות ללקוחות ובאווירה במקום. יש לו גם עסק ותיק ומצליח בתחום אחר, למסעדנות הגיע לפני מספר שנים בעקבות חלום של בתו. אנחנו מציצים בשולחנות לידינו, בולטת חבורה של בחורים צרפתים שיושבים לארוחת בוקר מאוחרת וארוכה בדרך האירופית ומשמחים לבם גם באלכוהול, יש גם טייקאוויסטים של קפה ומאפה או לחם, לקוחות שדנים עם הצוות בפרטי הקייטרינג לאירוע הקרוב, לקוחות קבועים ומזדמנים.

לוהט, חם, מתקרר

עוד בגזרת הראשונות אנחנו טועמים חצ'פורי אצ'רולי חם חם מהתנור. סירת חצ'פורי פתוחה עם גבינות וביצת עין ומעט פלפל ירוק מלמעלה, את פנים הסירה נהוג לנגב עם הצ'ופצ'יקים של הבצק, כך לימד אותי בחור גאורגי. הביצה רכה בדיוק במידה, הגבינה ניתכת, והרי עם מאפה שיצא זה עתה מהתנור דברים מעטים יכולים להתחרות בעולם הזה. כאן בא לידי ביטוי הבדל בולט ביחס לאוכל ביני לבין בן זוגי. כשנוחת על השולחן מזון שהרגע יצא מהתנור או הוסר מהכירה, אני עטה עליו כמוצאת שלל רב לפני שיתקרר. בן זוגי, בדיוק ההיפך הגמור, ממתין בסבלנות עד שיתקרר... מה זה אומר עלינו, הניגוד הזה, אני שואלת את עצמי תוך כדי נגיסות אמיצות מהחצ'פורי הלוהט. אגב, ההבדל בולט במיוחד בתחום הפיצות. יש קרוב לביתנו פיצרייה שכונתית, לא רעה בכלל, ואתה יש לי ריטואל קבוע. כאשר אני חולפת על פניה אני נוהגת לשאול האם יש פיצה שאמורה לצאת מהתנור, אם כן אני מזמינה ואם לא אני ממשיכה הלאה. בן זוגי, אולי כבר ניחשתם, מעדיף פיצות קרות או פושרות.

פוקאצ'ה טוניסאית

וזה מוביל אותי לפיצה של פיפוס פלייס. הזמנו פיצה עם בטטה, גבינת עזים ונגיעות שמן כמהין. זוהי פיצה עם בצק דק, מעט קריספי, גבינת העזים מפנקת ושמן הכמהין מוסיף את הקסם הידוע שלו. אכלנו גם סלט חלומי. הסלט גדול, עשיר ומגוון, עם חסה, עגבניות שרי, גפרורי גזר, מלפפון, נבטים, פטריות טריות, חלומי בכמות נדיבה מאד ורוטב טריאקי. עוד אתגרנו את עצמנו במנת פוקאצ'ה טוניסאית (בדרך כלל אנחנו לא משוחרי הטונה): פרוסות פוקאצ'ה טריה עם טונה, ביצה, לימון כבוש, ריבת עגבניות, זיתים שחורים ונגיעות פטרוזיליה, המוגשות עם מיונז מתובל, גפרורי מלפפון וחריף. מנה אתסטית מאד ומהנה, שמשחקת בפה במגוון טעמים וטקסטורות.
לשתייה אני בוחרת שייק אבטיח נטו, מרענן מאד כמצופה, המוגש בכוס גבוהה. בן זוגי מזמין שוקו "של פעם" עם קצפת, גם הוא בכוס גבוהה. שוקו שילדים יאהבו מאד, וגם בן זוגי נהנה ממנו. לקינוח אנחנו חולקים עוגת טריקולד עם קצפת לצד קפה הפוך. לאחר שטעמנו מכל טוב התפריט, ואנחנו מלאים מאד וטובי לבב, אנחנו נפרדים מפיפוס וממשיכים בדרך, התחנה הבאה: שנ"צ.
פיפוס פלייס, בית קפה, מאפיה, פיצרייה וגם קייטרינג לאירועים. חיוכים ומנות נדיבות לאור יום. חלבי וכשר.


סופרה ראשון לציון
לחם בשר הרצליה אירועים חדש