פטריקס פתח תקווה

גיא סופר מגיע לפטריקס פתח תקווה ונהנה מניקוי ראש, מבחר אלכוהול טוב ותפריט כשר ומפתה.

המון שנים ביליתי בתל אביב. אין מה לעשות, בירת הבילויים של המדינה. תמיד אמרו לי, ואיפה אתה חונה? לא הייתה לי בעיה. היו לי 4-5 מקומות חנייה קבועים בעיר, ומשם הייתי הולך לאן שהייתי צריך. ואז נולדו הילדים. מאז אני מאחר לכל מקום, חנייה במקום עצמו הפכה להיות מוצר צריכה חובה, וגיליתי שהרבה יותר קל דווקא מחוץ לעיר הגדולה.

כשהחבר הזמין אותי לדגום פאב חדש בפתח תקווה שמחתי מאוד. קצת ניקוי ראש, קצת אלכוהול טוב, ופתח תקווה בהחלט מרימה ראש בשנים האחרונות בכיוון הזה, ויש כמה וכמה מקומות ראויים. פטריקס הוא יותר מזה: פטריקס, כך הסתבר לי, היא רשת של תשעה פאבים ברמה גבוהה שמקדשים את האוכל דווקא. לרשת יש שף בעל שם, שמאשר את מנות התפריט השונות. לא בכל פאב אפשר למצוא סטייק טוב, נכון? כמובן, כל זה לא בא על חשבון האלכוהול – במקום יש לא פחות מ-25 בירות מהחבית, ומבחר גדול ומגוון למדי של אלכוהול. פלוס נוסף של המקום הוא שהוא כשר, אז אפשר לבוא לפה גם עם חברים שומרי מסורת.

עכשיו זה הזמן לבירות חורף

אז חוץ מאווירה טובה, מבחר אלכוהול מרשים, מוזיקה נעימה ברקע, חנייה בשפע באזור, ובקבוק מים קרים שהגיע לשולחן יחד עם התפריטים (פלוס ענק מבחינתי, גם אם זה אמצע הלילה בחורף), הייתה גם בעיה של מה לאכול: מצד אחד מנות שף נהדרות, מצד שני אנחנו בפאב ורוצים משהו קליל ליד הבירה. אז נתחיל אולי מהבירות: קסטיל טריפל עבורי, בירת חורף בלגית נהדרת, שעוד לא יצא לי לטעום בארץ. בירות חורף הן בירות עם טעמים עשירים ואחוז אלכוהול גבוה, בדרך כלל 8-12%. גשם וקור רק עוזרים להעצים את הטעמים החזקים גם ככה. זה טעם נרכש - אני אהבתי מאוד. החבר לקח דאנסינג קאמל אולד פפה. בירה ישראלית נהדרת בסגנון APA, יותר מרה מהבלגיות שאני מחבב, אבל יש לה את הייחוד שלה. הוא אהב מאוד, ובהחלט יהיה עוד הרבה מה לדגום בפעמים הבאות.

קלאסיקות פאבים לצד חדשנות קולינרית

אם נחזור לדילמה שלנו: הפתרון שלנו היה לדגום גם אוכל פאבים קלאסי וגם את הדברים היותר מעניינים מאגף המטבח. כפתיח, חיפשנו מנות פחמימתיות, שיעזרו לספוג את הבירות הכבדות. מהאגף הקלאסי לקחנו פוקאצ'ה חמה וטרייה מהתנור, שהוגשה עם טחינה, מטבל עגבניות חריף ושמן זית עם שום אפוי. לצידה, חלקנו עראיס בשר – 4 רבעי פיתה דחוסים בתערובת בשר דמויית קבב, מתובלת בהרבה בהרט וצנוברים, שהוגשה עם טחינה סלט עגבניות.

גם בעיקריות הבאנו מזה ומזה. מצד קלאסיקות הפאבים - פיש אנד צ'יפס: אצבעות דג מטוגנות בשמן עמוק ומוגשות עם צ'יפס טרי ופריך מאוד. זו מנה שבלטה באיכותה, בהשוואה למנות דומות במקומות אחרים, והראתה מייד איך המקום מתייחס לאוכל. לצידה, סטייק אנד אגס, בהחלט לא מנת פאבים שגרתית. אלה היו נתחי סינטה (עשויים מדויק להפליא), שהגיעו בתוך לחמניית בריוש עם תרד, בצל מטוגן, ביצת עין ורוטב טרטר. כאן הצ'יפס המסורתי הומר בתפוח אדמה אפוי, וגם הוא היה טעים מאוד.

נתראה בעסקיות

חשבנו על קינוחים, אבל לא היה מקום בבטן, אז הלכנו להסתובב קצת ברגל. הרחובות בסביבה מוארים, אין הרבה תנועה בלילה ונחמד להסתובב בין המקומות השונים, לרשום מקומות לדגימה, ולהיזכר איפה היינו בעבר ולאן נחזור (או שלא). לפטריקס בטוח נחזור. החבר עובד בסביבה (בא ברגל מהעבודה), ויתחיל לנצל פה את הסיבוס/תן ביס לעסקיות צהריים. אני כנראה אצטרך לגרור לפה את הצוות במיוחד, וזה בהחלט יהיה שווה את זה.