התענוג הקולינרי התחיל בביסק סרטנים. מעין מרק עם צדפה ושרימפס בפנים שהוגש בתוך ספלים לבנים מרובעים יפים להפליא. אם זה לא היה מנוגד לכמה כללים חברתיים הייתי מלקקת את הספל.
האמת היא שביקשתי מבת-דודה שלי לשלוח אותי ל"אדום" בגלל השף. תוכנית הפיתוי הייתה מתוכננת היטב, חולצה חשופת כתפיים במידה הרצויה, מכנסיים בגובה מותניים שחושפים את הפירס, הבושם הקטלני של ג'יבנשי, חיוך עדין ומפתה וכוס יין (שתוגש במסעדה כמובן).
ארזתי אותי ואת חברתי הטובה (שתפוסה חזק כך שאין סיבה שהוא יידלק עליה) ויצאנו אל "אדום".
בפתח חיכתה לנו מלצרית מחייכת שליוותה אותנו אל השולחן ומזגה לנו יין (שלב 2 בתוכנית). לאחר זמן מה המנות הראשונות התחילו לצאת שלאחריהן, לפי התכנון שלי, "המטרה" הייתה אמורה לבוא ולהגיד שלום ל"מבקרות". אחרי מבט אחד וחיוך הוא היה נזכר בי ומיד נמס. היינו מקשקשים קצת, אחר כך הוא היה חוזר אל הסירים ובסוף הערב שוב חוזר אליי. היינו נפרדים יפה מחברתי ויוצאים אל הלילה...התכנון היה טוב. הביצוע- לא משהו.
לאחר שהוא בושש לבוא, ביקשתי שיקראו לו ואז הסתבר לי שהוא בכלל לא נמצא (רוחו כן, גופו לא). אירוע משפחתי או משהו. ואני, שנשארתי עם תאוותי בידי הפניתי אותה אל האוכל ואח.. איזה אוכל! התענוג הקולינרי התחיל בביסק סרטנים. מעין מרק עם צדפה ושרימפס בפנים שהוגש בתוך ספלים לבנים מרובעים יפים להפליא. אם זה לא היה מנוגד לכמה כללים חברתיים הייתי מלקקת את הספל.
לאחר מכן הגיעו 3 מנות ראשונות. טרטר בקר על סלט פלפל אדום ושעועית ירוקה עם צנוברים וחלמון חי למעלה. שוב, ללקק את האצבעות. סביצ'ה של דג קוד עם חתיכות אשכולית וקרמל מעל וסשימי טונה על ארטישוק ירושלמי עם עלי פטרוזיליה ונענע היו קצת פחות מלהיבות, אבל זה בטח בגלל שאני לא אישה של דגים.
לאחר המנות הראשונות ולפני העיקריות הוגש לנו לחם ביתי עם עלי זעתר בתוכו. תשמעו, אני יודעת שלהתלהב מלחם ועוד בתוך ארוחה כזו זה קצת פלצני וגם חסר טעם אבל זה היה הלחם הכי טעים שאכלתי בחיי, רך, טעים ומענג.
למנות העיקריות הוגשו לנו שתיים. שרימפס עם שעועית ירוקה, פולים ועגבניות חתוכות בתחמיץ עם קונפי שום ו- גולת הכותרת- סטייק טרטר מדיום עם מחית תפו"א ועצם עם מח ליד עם שני בצלי שאלוט. ביחד איתו הוגשה כוסית ליקר ראמזוטו. הסטייק היה עשוי בדיוק, אבל בדיוק, במידה הנכונה. רך, ממש מתמוסס בפה. הפירה היה סופני (אולי טיפ טיפה לא מספיק חם) וכך גם העצם והבצלים. לא נשאר כלום בצלחת. מנה לתפארת.
אחרי שהתפטמנו בנפלאות אלו ולאחר מנוחה קלה (וממש רגע לפני שהתפוצצנו) הוגשו לנו ברוב פאר והדר, המנות האחרונות. עכשיו הבהרה. הייתי, עודני וכנראה תמיד אהיה ילדת שוקולד. כל מה שקשור בשוקולד מדבר אליי ולכן הטרין שוקולד (שלוש שכבות- מריר, חלב ולבן) קנה אותי בקלות. אבל, וזאת ההפתעה- שתי המנות האחרות הצליחו לעלות עליו ולענג אותי אף יותר. מילפוי דבש עם גבינת מסקרפונה ותותים נהדרת וקרם ברולה, קריספי ונימוח גם יחד. תאווה לחיך, לעיניים, לאף. בקיצור, לכל החושים.
הערב גלש כבר מזמן ללילה ותפריט הלילה התחיל להופיע על השולחנות מסביבנו: קרפצ'יו סינטה עם פרמזן, שורשים וצנוברים, כנפיים ברוטב , מאכל מסורתי של בלייני לילה וטונות של שוקולד, אהוב ליבי ונפשי. לסיכום, אז נכון שאת מטרתי הסמויה לא השגתי אבל אורגזמות קולינריות קטנות בהחלט חוויתי במהלך הערב.
אדום
יפו 31
ירושלים
02-6246242
