ים 7 הרצליה

"מצעד צלחות הטאפאס שהגיעו אל שולחננו היה מיפגן מרנין של יד השף. כל אחת מהן עם צבעוניות וטעמים משלה. היה שם מיקס פטריות מוקפצות עם נגיעת כמהין על קרם ארטישוק ירושלמי, "מעורב" ים על הפלנצ'ה עם בצל מושחם ותערובת תבלינים, פיסות פילה בקר צרובות על סלט עלים, ושני סוגים של סאשימי". שפרה צח ובן זוגה בביקור חוזר ומשמח ב"ים 7".

מסעדות, ממש כמו אנשים, עוברות עם הזמן תהליכים של התבגרות ועיצוב אישיות. וממש כמו אנשים, ככל שנתוני הפתיחה טובים יותר, כך הם יגיעו רחוק יותר. קחו למשל את "ים 7" שמאחורי דן אכדיה: כבר כשביקרנו בה לפני שלוש שנים, היה לה את כל מה שצריך לערב כיפי: לוקשיין מעולה מעל הטיילת של הרצליה, נוף פתוח לים, מרפסת חיצונית עם בריזה נעימה, מוזיקת צ'יל-אאוט שמתכתבת עם האווירה הנינוחה, ומנות מגוונות מהמטבח הים-תיכוני. את כל אלו מצאנו, לשמחתנו, גם בביקור הנוכחי, יחד עם שדרוג בדמותו של השף יורי סנצ'וק (אקס סבסטיאן), שלקח את כל הטוב של המסעדה וגיבש אותו לאמירה קולינרית מהודקת יותר. ולפי כמות הסועדים ושלל השפות הזרות שנשמעו סביבנו, נראה שאנחנו לא היחידים שמרגישים בזה.

אלכוהול לפני הכל

בגדול, הרעיון היה לבנות לעצמנו ארוחה מתפריט הקיץ, עם כמה סוגי טאפאס לפתיחת התיאבון ואחריהם ממה שהביא הים היום. אבל עוד לפני האוכל – מבט אל תפריט האלכוהול, שהצליח להפתיע אותנו פעמיים: בפעם ראשונה בשלב הקוקטיילים המיוחדים – בשבילי פרנץ'-פיג על בסיס ליקר תאנים עם נגיעות של פסיפלורה, ליים וטוניק, ובשבילו הקוקטייל בעל השם המחוייך Honey I'm Home על בסיס וויסקי דבש עם מגע פירותי של אננס, תפוז ותות, שמגיע עם הוראות הפעלה - "תשתה ישר מהכוס, לא עם הקשית. מרגיש איך הניחוח של הדבש עולה?!". ההפתעה השניה הייתה בשלב הזמנת היין לארוחה. "ים 7", ייאמר לזכותה, מקדמת שיתופי פעולה עם יקבי הבוטיק הישראליים, ונותנת במה ליינות מיוחדים. אחד מאלה הוא ה"אלישבע" שלקחנו, רוזה ייחודי של יקב אדם, שמיוצר בכמות מצומצמת וזו המסעדה היחידה בארץ שמגישה אותו – בלנד של סירה, גרנש, מלבק וקברנה פרנק, עם עומק טעמים בלתי רגיל ליין רוזה.

פתיחה צבעונית

מצעד צלחות הטאפאס שהגיעו אל שולחננו היה מיפגן מרנין של יד השף. כל אחת מהן עם צבעוניות וטעמים משלה. היה שם מיקס פטריות מוקפצות עם נגיעת כמהין על קרם ארטישוק ירושלמי, "מעורב" ים על הפלנצ'ה עם בצל מושחם ותערובת תבלינים, פיסות פילה בקר צרובות על סלט עלים, ושני סוגים של סאשימי – האחד מהתפריט הקבוע, עם עשבי תיבול, צנוניות ובצל, על רוטב קיצי של טחינה-יוגורט עם טוויסט לא שגרתי של וניל. השני, מהספיישלים, היה קודם כל מרהיב עין: קרם ארוגולה ירוק כהה ועליו פיסות אינטיאס ורדרדות, מעוטרות בכתמי אודם בוהקים של פירות יער ומעוטרות בפרחי אמנון ותמר. כמה יפה ככה טעים.
גם סלט העגבניות שהוגש כמנת ביניים כבש אותנו. לכאורה, כולה סלט עגבניות, אבל איכשהו הוא הצליח לחבר חומרי גלם פשוטים – עגבניות שרי ורגילות, בצל "שיכור", צלפים, עשבי תיבול וגבינת מוצרלה - למשהו שהוא הרבה יותר מסך כל מרכיביו.

צוללים לים הדגים

עיקר גאוותה של המסעדה הוא על השימוש בשלל הדגה היומי. וכשהשלל הזה כולל בר-ים, דג מים עמוקים בעל נוכחות מרשימה, שלא תמיד בנמצא, זו כמובן הבחירה שלי. והנה הוא מגיע במלוא תפארתו, צלוי בשלמותו באופן שמחמיא לתוך הבשרני שלו, ומוגש על פלטה שחורה, מעוטר משני צידיו בתלוליות של ברוקולי ושעועית ירוקה, ולצידו ריזוטו בטטה ודלעת. האיש שאיתי מעדיף את הדג שלו נקי, בלי עבודה, ונהנה משני פילטים של דג מוסר על הפלנצ'ה, שטעמו העדין משתלב טוב בפירה שבא איתו.

רצינו רק קינוח אחד, אבל לא יכולנו להתאפק

בשלב הזה, חייבים להודות, השתוקקנו לקצת מתוק, בדגש על קצת. אבל מה לעשות ולכל אחד מאיתנו קרצה אופציה אחרת? מבחינתי, אחרי ארוחה מלאה כזאת, טארט אגסים עדין מעוטר בשקדים קלויים ולידו כוס תה עם נענע זה הסיום האופטימלי. אבל הוא, שהקינוח מבחינתו הוא עיקר הארוחה, הלך בגדול על ה"פריז ברס" - מבנה מפואר של שני דפים בצק פריכים וביניהם תלוליות של קרם מסקרפונה, וכל זה מעוטר ברוטב פירות יער. אז הוא הוסיף לזה קצת מהשקדים של המנה שלי, אני טבלתי את הטארט ברוטב פירות היער שלו, ושנינו יצאנו מרוצים עד מאוד.