"נתחי לברק חברו ביחד עם עגבניות צלויות, צלפים, שום וצ'ילי, יין לבן ופרמזן, למנה סופר טעימה, שהייתה עשויה ללא דופי ושכנעה בטעמיה. הדג השתדך נפלא לבצק הפסטה הנהדר, והרוטב המעודן החמיא לכל המרכיבים...". בשקט בשקט הפך בראון במתחם G תל אביב, לבראסרי של ממש, עם אוכל חמים וכפרי המחובר לאדמה ולמסורת הבישול האיטלקי. ליאור פנחסי חזר עם רשמים מהמקום
"אשת אשכולות", ההגדרה הזו תפורה על שרון, חברתי לעבודה. היא מולטי-טאסקינג מהלכת. הכול היא לוקחת על עצמה, בלי לבקש שום הנחות ועזרה מאחרים. והכול היא עושה בשקט, ברוגע, בחוכמה ועל הצד הטוב ביותר. אני מודה שליד הביצועים שלה אני מרגיש לפעמים העובד הכי לא יעיל.
אז החלטתי להראות לה שגם אני יודע להיות יעיל ולקבל החלטות מעולות, והזמנתי אותה לארוחת ערב במסעדת בראון שבמתחם G בלב שכונת צמרת בצפון תל אביב. ולמה דווקא בראון? כי בדיוק כמו שרון, גם בבראון מכינים את הכול לבד בעבודת יד. כל המאפים, העוגות, הלחמים ואפילו הגלידות – כולם תוצרת בית. "מה, בראון זה לא רק בית קפה המגיש ארוחות בוקר ובראנץ'?", שרון הופתעה, אבל קפצה כמובן על ההזדמנות ואמרה שתשמח לבלות איתי זמן איכות מחוץ למשרד.
יצירות קלאסיות בביצוע שונה ומבריק
יפה כאן בבראון. עיצוב סולידי, נעים ונקי. מבחוץ מרפסת רחבת ידיים ובפנים חלל גדול ומזמין עם מפות לבנות צחורות על השולחנות. בעבר, המקום שימש כבית קפה שכונתי, אבל מאז שהשפית מיכל לוי הצטרפה אליו, בראון השתדרג והפך למסעדת ביסטרו ולבית של אוכל, לכל דבר ועניין."אני מקווה שטעים פה לפחות כמו שנעים פה", אמרה שרון, ואני רק חייכתי ואמרתי לה שאני מקווה שהיא הגיעה רעבה. מאוד רעבה.
פתחנו עם מגוון לחמים טעימים – דגנים קל, חלה ולחם צימוקים ואגוזים – שהגיעו עם מטבלי בלסמי ושמן זית, עגבניות ושום. אפילו צורת ההגשה של הלחמים הייתה כל כך יפה, שסועדת לידינו הסתקרנה וניגשה לראות מה קיבלנו. כיף של פתיחה.
תפריט הקיץ הפתיע אותנו במגוון עשיר ומפתה של מנות, אז החלטנו לחלוק כמה שיותר. התחלנו עם טרין פטה כבד וכן קרפצ'יו ומלונים. פטה הכבד, שהיה במרקם חלק, נימוח ונהדר, הגיע יחד עם חבריו הנאמנים והטובים – ריבת בצל ובריוש קלוי, אבל גם לצד מלווים מיוחדים יותר כמו קונפיטורת אגסים וג'ל יין. הטאץ' הייחודי שהוסיפה השפית מיכל, שדרג את הקלאסיקה הצרפתית ויצר שילוב טעמים נפלא בפה.
גם הקרפצ'יו הצליח להפתיע אותנו. במקום עוד מנה סטנדרטית במקרה הטוב ומשמימה במקרה הרע, התענגנו על קרפצ'יו שהגיע עם עלי בזיליקום וארוגולה, אגוזים, גבינת פקורינו וגולת הכותרת – כדורי מלון מרענני חך. כל הטוב הזה התחבר נהדר לחגיגה צבעונית יפה וטעימה על הצלחת ולמנת קרפצ'יו מהיותר מיוחדות שאכלנו. זה כמו לשמוע יצירות קלאסיות אהובות, בתוספת גיטרה חשמלית המרימה את הביצוע המוכר.
הלעיטני נא מן הכתום כתום הזה
כל כך התלהבנו משתי הראשונות האלו, שהחלטנו להמשיך את החוויה ולחלוק שלוש ראשונות נוספות.
סלט עלים ירוקים (סלנובה, תרד וקייל) עם גבינה כחולה, שבבי פיצוחים וקונפיטורת פירות אדומים, הוכיח לנו ששימוש בחומרי גלם עונתיים וטריים ותיבול מדויק, הופכים כל חסה משעממת לשירה על הצלחת. שלל טעמים ומרקמים עטפו לנו את הפה – מתקתק, חמצמץ, מריר וקראנצי'. סלט נהדר – לא נשאר אפילו עלעל.
עוד נהנינו מלביבות כל הכתומים – גזר, בטטה ותפוח אדמה שטוגנו ואז נאפו בתנור. הלביבות הכתומות התנוססו בגאווה מעל שמנת חמוצה וסלט מלפפונים עם שמיר, בצל סגול ופטרוזיליה, בעיטור שבבי שקדים. מתיקות הלביבות חברה נפלא לחמיצות השמנת ויצרה מנה שפשוט כיף לאכול. להשלמת החגיגה הזו שמחנו להכיר מנה שעוד לא יצא לנו להיתקל בה ושמיכל יצרה אותה בהשראת קלאסיקה איטלקית ידועה – מילה פוליה (באיטלקית: אלף שכבות) – פרוסות תפוח אדמה ותפוח עץ שנאפו בתנור וסודרו בשכבות מעוררות תיאבון, כשביניהן נחו בשלווה פרוסות של גבינת פקורינו ועלי בזיליקום. ברגע שטעמנו את המנה, הבנו מדוע זו אחת ממנות הדגל במסעדה. מנה מקורית ואלגנטית בעלת איזון טעמים מדויק. לצד כל הכיף הזה, שרון נהנתה מקוקטייל לה דולצ'ה ויטה מתקתק ומרענן על בסיס רום עם תפוזים, ליים, פסיפלורה ושקדים, ושרה לעצמה את השיר של אחינועם ניני מ"החיים יפים": "סתם, חיוך ללא סיבה... מזכיר שהמשחק נמשך והחיים יפים כל כך". אני, לעומתה, הלכתי על יין לבן משובח, שנין בלאן ג'יימס, מיקב סוסון ים. מיכל היא לא רק שפית, אלא גם בעלת תואר אוצרת יין (סומלייה) אותו קיבלה באיטליה, אז היא בנתה תפריט יין מהודק ומיוחד, המתאים למנות המוגשות ומאפשר לשתות יינות מעולים מיקבי בוטיק מקומיים. מאוד אהבנו את העובדה שאת כל היינות ניתן לקבל גם בבקבוק וגם בכוס – מנהג שצריך לאמץ בכל המסעדות!
אודישנים ל"חקלאי נולד"
עד לעיקריות, שמחנו לשוחח קצת עם מיכל המקסימה שהסתובבה בין הסועדים. מיכל סיפרה לנו שהיא חזרה לארץ אחרי ששהתה כמה שנים במחוז פוליה בדרום איטליה, והיא בנתה כאן תפריט ים-תיכוני איטלקי המתבסס על אוכל עונתי טרי של משקים חקלאיים, כמו באיטליה. אוכל חמים וכפרי שמחובר לאדמה, לא יומרני ולא מתחכם. הדגש כאן הוא על חומרי הגלם, שהם עונתיים ומאוד איכותיים. כל כך איכותיים שמיכל עשתה אפילו אודישנים לספקים ולחקלאים, עד שהגיעה לחומרי הגלם שהיא רוצה. ממש "חקלאי נולד"... כשגילינו שמיכל היא גם ציירת בנוסף לכל כישוריה, אמרנו לה שזה בא לידי ביטוי באסתטיקה ובוויזואליות המקסימה של המנות.
בשלב הזה, שרון כבר הספיקה להתאהב בבראון לגמרי והבינה שזה בית של אוכל, שמציע הכול – ארוחות בוקר, בראנץ', עסקיות וארוחות ערב, עם מנות מאוד מוקפדות ואינטליגנטיות, עטופות באווירה משפחתית חמה ובשירות מקצועי ואדיב. "אני מודה שיצא לי לעבור בחוץ כמה פעמים והמראה מטעה. חשבתי שזה רק בית קפה, אבל זה כל כך הרבה מעבר. בראון נותן פייט לכל מסעדה שאכלתי בה. פשוט ככה!" אחרי הצהרה כזאת חוצבת להבות – הגיע הזמן שלנו להמשיך עם העיקריות ולגלות אם הן עומדות ברף של הראשונות ואף מתעלות עליו.
יאם-יאם-ים
מנת הלינגוויני פוטנסקה לברק התגלתה כעונג צרוף וניכר שנעשתה ביד בטוחה ואוהבת. נתחי לברק חברו ביחד עם עגבניות צלויות, צלפים, שום וצ'ילי, יין לבן ופרמזן, למנה סופר טעימה, שהייתה עשויה ללא דופי ושכנעה בטעמיה. הדג השתדך נפלא לבצק הפסטה הנהדר, והרוטב המעודן החמיא לכל המרכיבים. מנה מדויקת וחכמה שקלעה בול. איזה יופי!
ואם כל זה לא היה מספיק כדי לשכנע אותנו שהאוכל כאן לא נופל ברמתו משום מסעדת גורמה שהיינו בה – הגיעה המחבת מהים והרסה אותנו לגמרי, במובן הטוב של המילה. מה זה טוב, מעולה! מה לא היה לנו כאן: שרימפס וקלמארי בשרניים, עסיסיים ונפלאים, שהטריות שלהם הורגשה בכל ביס, עם נתחי סלמון רכים וטעימים להפליא, בשילוב פלחי אננס צרובים במחבת עם עלי בוקצ'וי וליטל ג'אם, יין לבן, חמאה ופטרוזיליה. המנה שכולה עדינות הרמונית, עושר ועומק טעמים, הציבה רף מאוד גבוה לכל קדרות פירות הים שאי פעם אכלנו, והוכתרה על ידינו כמנה המנצחת בנקודות.
מביאים את החגיגה הביתה
סגרנו את הארוחה עם מבחר גלידות מעולות מתוצרת עצמית, שהגיעו אלינו היישר מהגלידריה של בראון אשר נמצאת ממול למסעדה בקניון – "פעם שלישית". איזה שם גאוני לגלידריה! הגלידות היו כל כך טעימות, שלא התאפקנו ובדרך חזרה עוד קנינו גלידה במשקל הביתה. כשיצאנו לא היה לנו שום ספק, לבראון אנחנו עוד נחזור. הרבה יותר מפעם שלישית.
