סופרה ראשון לציון

"חצ'פורי אצ'רולי. איזה יופי! בצק עשוי בעבודת יד בצורת סירה, בתוכו מלית עשירה של גבינות ומעליה מתנוססת בגאווה ביצת עין. הבצק היה נפלא, והשילוב עם הגבינות והביצה הניגרת הוסיף המון. תוך שניות כל הטוב הזה חוסל...". ליאור פנחסי הגיע לאכול בסופרה ראשון לציון ונשאב אל תוך משתה גאורגי מלא שמחה הכולל שולחנות עמוסים בשלל מנות אותנטיות, מוזיקה מסחררת ורקדנים בלבוש מסורתי שלא ישאירו אף אחד יושב על הכיסא. בקיצור, היה שמח!

יש לי וידוי. אני לא מת על חתונות. תמיד הכול נראה לי אותו דבר. האווירה, האוכל, ההתרגשות. האימא של הכלה מוחה דמעה, הדוד של החתן רוקד בגמלוניות ברחבה, אפילו כל השמלות נראות לי דומות. אבל בחודש שעבר הייתי בחתונה גרוזינית, ומאז היא לא יוצאת לי מהראש. וואו! איזה אוכל, ועוד יותר - איזו שמחה! לא זוכר מתי ראיתי כל כך הרבה אנשים רוקדים בהתלהבות עם חיוך שלא יורד מהפרצוף. זו באמת הייתה חוויה יוצאת דופן. אין מה לומר, הגרוזינים יודעים לעשות שמח, כמו גם אוכל טעים באמת.

אז עכשיו כשחזרנו לשגרה הלחוצה של אחרי החגים, וכשאין שום חופש וסיבות לחגוג באופק, החלטתי שאני חייב לשחזר את החוויה ולחוות שוב שמחה כזאת. את מסעדת סופרה הגרוזינית ראיתי כל כך הרבה פעמים כשיצאתי מסרט בסינמה סיטי בראשון לציון, אז גררתי חברה והחלטתי שאני חייב לבדוק ולגלות אם באמת שמח כאן לפחות כמו שטעים כאן, ולהפך.

אומרים שהיה פה שמח

כבר ברגע שנכנסנו, גיליתי שהכול כאן צועק "שמח" מכל כיוון. קודם כל המוזיקה. בסגנון אתני גיאורגי מדליק שכבר מכניס למצב הרוח המתאים. זה ממשיך בעיצוב. מסעדה מרווחת, כמה מתחמי ישיבה, ובכל אחד מהם מנורות בעיצובים שונים ומעניינים, בשילוב עם פריטי ריהוט ייחודיים, בר משגע וצלחות צבעוניות ופרחוניות על כל שולחן, הנותנים תחושה צבעונית וכמובן - שמחה. וזה בעיקר בולט באנשים שמגיעים לכאן. מזמן לא ראיתי כל כך הרבה אנשים שמחים במסעדה. מכל עבר אני רואה פרצופים מחייכים והמון חבורות שחוגגות ימי הולדת. אני רגיל לראות סועדים שמצלמים מנות במסעדות, אבל כאן ראיתי תופעה חדשה. המון סועדים שעושים סלפי או דופקים פוזה ליד הבר. טוב, כנראה שהגענו למקום הנכון.

האחות הקטנה והשובבה

ניצלנו את ההזדמנות והחלפנו כמה מילים עם זאק, המנהל החייכן שהסתובב בין השולחנות. הוא סיפר לנו שמסעדת סופרה בראשון לציון היא בעצם האחות הצעירה שנולדה לפני שנה למסעדה המצליחה בשדרות רוטשילד בתל אביב. כי הרי האוכל הגיאורגי מצוי בתנופה מתמדת בשנים האחרונות, והבעלים ראו כי טוב והחליטו להביא את בשורת השמחה גם לראשון לציון. רק שבניגוד למסעדה בתל אביב, כאן המקום הוא יותר בסגנון ביסטרו-בר, במטרה להציע יותר מנות המתאימות לחך הישראלי ולספק פתרון לסועדים רבים שבאים לכאן לנשנש משהו בקטנה לפני ואחרי הסרט.

התפריט העשיר והחדש שהתעדכן לאחרונה, כולל לא רק מנות גיאורגיות מסורתיות ומנות מחבל הקווקז, אלא גם מנות המתאימות יותר לווייב של בר שאי אפשר למצוא במסעדה האחות הגדולה בתל אביב, כמו קרפצ'ו, דג ים נא ודג ים קצוץ, חצ'פורי לחמאג'ון, וקטגוריה של נשנושים כמו שניצלונים, אדממה וצ'יפס. אפילו מנת פורטבלו לטבעונים יש כאן. שמחנו לגלות שהמחירים נוחים, ועוד יותר שכל השבוע (כולל סוף שבוע!) יש כאן עסקיות משתלמות מ-12:00 עד 20:00, ושאפשר גם לערוך כאן אירועים פרטיים. וואו. כל הכיף הזה עשה אותנו ממש רעבים. לא שאנחנו צריכים אי פעם תירוץ לאכול.

וזוהי רק ההתחלה לה לה

"סופרה" זה משתה בגרוזינית. וזה מה שהלך על השולחן שלנו מאותה שנייה. הכול זרם במהירות מסחררת והרחיב עוד יותר את החיוך שעל פנינו מרגע לרגע. אחרי צ'ייסרים לפתיחה, עברנו לקוקטיילים. חברתי התענגה על קוקטייל סופרה מצוין עם וודקה, תות, לימון, ובעיקר אננס ואבטיח שהורגשו במיוחד ויצרו טעם מתקתק במידה. אני נהניתי מ"פטרון טביליסי" עם פטרון סילבר, פטרון ציטרון, מונין אננס ומיץ לימון. חזק וטוב.

ואז האוכל. קודם הגיע קרפצ'ו פילה מבשר איכותי וטעים, שהצטרפו אליו בני לוויה מיוחדים ולא שגרתיים כמו עגבניות שרי צלויות, צנוניות, קרם סלק ואיולי עשבי תיבול. כל הכיף הזה הלך נהדר לא רק עם הטוסטונים שליוו אותו, אלא בעיקר עם לחם המחמצת שהזמנו, שהגיע בליווי מטבלים טעימים של סלסת עגבניות וסלסת עשבי תיבול ותפוחי עץ. עוד נהנינו ממנות פתיחה מיוחדות של סלט תפוח אדמה וסלמון שהיה חמצמץ, קליל ומעודן, ומסלט חציל על האש שהגיע עם עגבנייה מגורדת, בצל וטחינה גולמית משובחת של הר ברכה.

את הכיף הזה אי אפשר להפסיק

"טוב, הגיע הזמן לאכול משהו, לא?" שאלתי בחיוך, ועוד לפני שהספקתי להגיד חצ'פורי, הוא כבר הגיע. בחרנו את המאפה הגיאורגי המסורתי הזה בגרסת חצ'פורי אצ'רולי. איזה יופי! בצק עשוי בעבודת יד בצורת סירה, בתוכו מלית עשירה של גבינות ומעליה מתנוססת בגאווה ביצת עין. הבצק היה נפלא, והשילוב עם הגבינות והביצה הניגרת הוסיף המון. תוך שניות כל הטוב הזה חוסל. לא עמדנו בפיתוי ולקחנו גם חינקלי, כיסונים מפנקים ושמנמנים במילוי בשר בקר. קריספיים וטעימים. כיף שאי אפשר להפסיק לנשנש, אבל עדיין לא עמד בתחרות מול החצ'פורי המעולה. כקרניבורים בנשמה, לא ויתרנו גם על מדליוני פילה, וכמה טוב שכך. הבשר היה עסיסי, רך, נימוח בפה ובמידת העשייה המדויקת, ובליווי סלט תורכי ותפוח אדמה מוצלח. מנה נהדרת.

וכולם רוקדים

ואז הגיעו הרקדנים. מסתבר שבימי שני, שלישי וחמישי מופיעים כאן רקדנים גיאורגים מסורתיים (בימי רביעי רקדנית בטן ובראשון זמר יווני). איזה מזל שלא פספסנו אותם. אם חשבנו שראינו מה זה שמח, עוד לא ראינו כלום. שני רקדנים בלבוש מסורתי החלו לרקוד ולהסתובב במהירות כל כך מסחררת עד שהיה קשה לעקוב אחר תנועות הרגליים. חזה מתוח, קפיצות וירטואוזיות באוויר ובקבוק על הראש, ממש כמו בציור הלוגו השמח של המסעדה. אווירה מדליקה שהחזירה אותי בין רגע לכיף של החתונה. אי אפשר היה שלא להידבק בהתלהבות הזו. כל הסועדים מחאו כפיים וצילמו את הרקדנים, ותוך רגע נהייתה ממש מסיבה, כשהרקדנים תפסו סועדים והתחילו לרקוד איתם, ואליהם הצטרפו עוד ועוד אנשים.

התפנקנו לנו לקינוח עם עוגת גבינה קרה לוטוס, עם תחתית קראמבל קראנצ'ית ובציפוי קרמל לוטוס. עוגה טעימה ומתוקה בטירוף, בעיקר לאוהבי לוטוס. תוך כדי כך, שמנו לב שהשעה כבר חצות. המוזיקה השתנתה ונעשתה קצבית יותר והמסיבה הייתה בעיצומה. אמנם הרקדן לידינו עוד המשיך להלהיב את הסועדים, אבל גם בלעדיו כולם כבר קמו ורקדו, אז נשאר לנו רק להצטרף לחגיגה.

אחלה של מקום שעשה לנו שמח בפה ושמח בלב. לכאן באים לאכול, לשתות, לרקוד ופשוט ליהנות. נוסחה מנצחת. ביי בינתיים סופרה. בשבוע הבא יש לנו סרט בסינמה סיטי, אז נחזור לכאן מהר מאוד, או בקיצור, ניפגש בשמחות.