סעידה בפארק חולון

"חלקנו גם עראיס – פיתה מחולקת לארבעה חלקים במילוי בשר טחון בתיבול ביתי עם פטרוזיליה, בצל ועגבניות. הפיתה נאפית בתנור אבן ומקבלת קריספיות נהדרת, והבשר מתבשל בתוך הפיתה ומגיר את שומניו לפיתה...". ליאור פנחסי מגלה את הקסם של 'סעידה בפארק' בחולון: אוכל מזרחי טעים, מוזיקה לא שגרתית ואלכוהול מדויק הנפגשים על שפת האגם

"חולונייה! חולונייה!". נהר של אנשים מחויכים בחולצות וצעיפים צהובים-סגולים ההולך לעברנו, הפתיע אותי ואת דידי בכניסתנו למתחם 'לה פארק' בחולון בקריאות קצובות. מסתבר שדקות בודדות לפני כן, הפועל חולון ניצחה את מכבי חיפה בהיכלה החדש במתחם בשתי הארכות מורטות עצבים. כבר כיף!

חצי שעה לפני כן התלבטנו אני ודידי לאן לצאת. אני, חזרזיר שכמותי, הייתי מת מרעב ומשכתי למסעדה, ודידי רק רצה אווירה טובה, מוזיקה מהנה ואלכוהול שיחליק לו לגרון ויפרק את היום המתיש שעבר עליו. שנינו הסכמנו שאם אנו כבר בחולון, זה יהיה טיפשי להיכנס עכשיו לתל אביב עם כל בעיות החנייה והפקקים, והגיע הזמן לנסות סופסוף את סעידה בפארק ששמענו עליה המון. מקום שתמיד מפוצץ בסופי שבוע ואי אפשר להכניס סיכה (סתם, תמיד אפשר להכניס סיכה אבל מה תעשו איתה?), אבל היי – באנו ביום שני. אמור להיות ריק יחסית, לא?

מפצחים גרעינים בסלון

איזה ריק ואיזה נעליים. המקום ב-80% תפוסה, ותבינו - סעידה בפארק רחוקה מלהיות בר פצפון. כבר כשנכנסנו, נדהמנו מהחלל העצום, גם בחוץ וגם בפנים, הכולל ארבעה מתחמים שונים, המכונים "משרבייה", הסלון, ה"דק" והאגם, היכולים להכיל עד 800 מבלים!. נכנסנו פנימה וראשית הצצנו למתחם המשרבייה היפיפה בפנים, עם העיצוב האותנטי והמרהיב, שבו מקיימים גם אירועים אינטימיים. התיישבנו בסלון, אשר הציג ספות יפיפיות, עיצוב קלאסי מודרני ותחושה מפנקת של יותר מסעדה מבר. כבר כשהתרווחנו על הספות נחתה לנו על השולחן בהפתעה קערת גרעינים. תוך כדי פיצוח, הסתכלנו סביבנו וניסינו לפצח מה הסוד של המקום ואיך בשני בערב הוא מפוצץ ככה. על המפיות כתוב "ברגע שהתיישבת הכול טוב... סעידה". המשפט כבר הוכיח את עצמו.

סבתא הייתה גאה

ניסים, שנראה שאין חולוני שלא מכיר אותו, הסתובב בין השולחנות, אז ניצלנו את ההזדמנות לדבר איתו, כי אין כמו להתחבר לווייב של המקום ממי שחי ונושם אותו 24/7. ניסים ואולי ברכה, שני אחים שאוהבים את חולון ופועלים למען פיתוח חיי הצעירים וחיי הלילה בעיר, פתחו ב-2008 את ברוני, הבר הראשון בחולון. אחר כך בתחילת 2014 פתחו ממש ליד את סעידה (על שם הסבתא שלהם), בר יותר אותנטי ועממי עם נגיעות מזרחיות. בסילבסטר 2016 עם פתיחת מתחם לה פארק שהביא ממש אווירה של חוץ לארץ לחולון, פתחו כאן את סעידה בפארק.

הצצנו סביבנו. כל סוגי הקהלים בכל שכבות הגילאים. צעירים, מבוגרים, משפחות, זוגות בדייטים, קבוצות חברים. יניב חדד, מנהל האירועים המקסים, סיפר לנו שמגיעים לכאן לא רק מחולון, בת ים וראשון לציון, אלא גם מתל אביב, המרכז והשרון.

המוזיקה בסעידה היא חלק בלתי נפרד מהמקום. אי אפשר להתעלם ממנה. הדג נחש, A-WA, שפיטה, סגנון ים תיכוני-אלקטרוני מפתיע, מקפיץ ומשתלב מעולה בווייב הכללי. בימי ראשון יש כאן הופעות חיות וכמה ימים בשבוע ובסופי שבוע יש די ג'יי, כך שהמקום הופך ממש לקלאב.

נאצ'וס וסיגר שוס

טוב, אבל עם כל הכבוד לאווירה ולמוזיקה, לפחות אחד מאִתנו הגיע רעב. מאוד רעב. לצד קנקן הבירה מהחבית שלקחנו, נהנינו ממנות פתיחה נהדרות. נאצ'וס קראנצ'יים בנגיעות זעתר, שהטוויסט הוא שהם עשויים מלאפה ולא מטורטייה. הנאצ'וס הגיעו בליווי ארבעת מטבלי הבית לניגוב: גוואקמולי, סלסה טרייה, גבינת שמנת וקרם כרובית שהיה הכי מיוחד. נשנוש קריספי וממכר. לצדם נהנינו מסיגר יפואי – שני רולים של סיגר במילוי עסיסי ומשגע של דג אמנון עם שום ועשבי תיבול, ברוטב יוגורט מרענן, רסק עגבניות וסחוג. איזה יופי של מנה. מילוי הרבה יותר מעניין ומיוחד מהסטנדרט הרגיל של בשר או תפוח אדמה.

בשלב הזה כבר הבנו שהאווירה היא יותר של בר אמנם, אבל האוכל לגמרי ברמה של מסעדה טובה. הסתקרנו, אז שוב הצקנו לניסים היקר בשאלות, והוא סיפר לנו שהטאץ' היצירתי של השף שי פולקה, שעבד בכמה מסעדות נחשבות, מורגש בכל מנה. המנות הן בעיקר על טהרת המטבח המזרחי האותנטי, אבל עם טוויסט מתובל בטונה כישרון.

עראיס – הראיס של סעידה

בהמלצתו, המשכנו עם שלוש ממנות הדגל של המקום. לחמעג'ון – הגרסה הטורקית והמאוד מוצלחת למעין פיצה, רק עם בשר. פוקצ'ה אפויה ועליה שכבה עשירה של בשר, עגבניות ותבלינים, ומעל רוטב טחינה עם צנוברים ופטרוזיליה, ובצד בצל ועגבניות שרי צלויים. מנה עסיסית בטירוף. חלקנו גם עראיס – פיתה מחולקת לארבעה חלקים במילוי בשר טחון בתיבול ביתי עם פטרוזיליה, בצל ועגבניות. הפיתה נאפית בתנור אבן ומקבלת קריספיות נהדרת, והבשר מתבשל בתוך הפיתה ומגיר את שומניו לפיתה. בצד מגיעה גם קערת טחינה, עמבה וסלסה פיקנטית. כל הכיף הזה נכנס לנו לפה, מה צריך יותר. המשכנו את ההנאה עם קבב סעידה – שלוש קציצות קבב בולגרי מבשר משובח, בליווי צ'יפס, טחינה, עגבניות שרי ופיתה לניגוב. קבב עסיסי בתיבול מעולה, המזכיר בטעמו האותנטי את המסעדות היפואיות של פעם.

מתוק על האגם

החלטנו להמשיך את הבילוי בחוץ. ברגע שיצאנו, ישר נזרקנו לאווירה אחרת לגמרי. עברנו קודם דרך מתחם הדק וראינו הרבה חבר'ה שהתיישבנו סביב שולחנות פיקניק גדולים וספות מדליקות על גלגלים. התלהבנו גם מהבר האקזוטי עם כיסאות הנדנדה. במתחם כזה עצום, כנראה הכי גדול בארץ, קשה להחליט היכן לשבת. הפעם בחרנו במתחם האגם, שהוא כמובן גולת הכותרת של לה פארק ושום בילוי לא שווה בלעדיו. רק בסעידה אפשר לשבת בספות נמוכות על האגם, אבל ממש על האגם. זה הכי קרוב שיש לחולון להציע כתחליף לישיבה על הים. השעות הכי יפות כאן הן בזמן הזריחה והשקיעה, אבל בשביל המוד הרומנטי הזה, אצטרך לבוא לכאן שוב עם פרטנרית מתאימה.

הסיום המתוק שלנו הגיע עם ממתק מלוואח – מלוואח עשיר בשוקולד נהדר, פיסטוקים ואבקת סוכר למעלה. גלגלנו וחתכנו כמו סושי. כיף של מנה. לצדה, חלקנו מלבי על בסיס שמנת. פשטות מנצחת.

בלי הגדרות, פשוט ליהנות

יצאנו מחייכים ומאוד מופתעים. הכול בסעידה בפארק לא צפוי. האוכל המאוד טעים, המוזיקה הלא שגרתית, תפריט האלכוהול העשיר והמעולה, הגודל העצום של המתחם ויחד עם זה האווירה המאוד נינוחה והשירות המקסים. עכשיו כבר היה לנו ברור למה המקום תמיד מפוצץ. גם הגישה הנוחה מכביש גהה והחנייה החופשית בשפע, הופכים את הבחירה בסעידה בפארק למאוד פשוטה. עזבו אתכם מהגדרות, זה לא בר, לא מסעדה. את המקום הזה אי אפשר להגדיר וזה הקסם שלו.