קלואליס רמת גן

"שתי פרוסות מפולטות של דג – במקרה זה סי באס, שבשרו הלבן ממש נמס בפה, והוא מקבל בשמחה מילוי ארומטי של ירקות שורש קצוצים, טובל ברוטב שמנת קטיפתי..." שפרה צח מגלה את הקסם של קלואליס רמת גן: יוקרתית בקו אלגנטי, ויטרינה המציגה לראווה את שוכני הים, היצע יינות מרשים ומנות המלאות ביצירתיות של השף ויקטור גלוגר. אל תשכחו להזמין מקום מראש!

כרמת-גנים מבחירה, יש לנו סימפטיה לוקאל-פטריוטית למוסדות מקומיים. ויש לנו כמה וכמה כאלה: ספארי ופארק לאומי, בורסת יהלומים ואוניברסיטה, ואפילו מסעדת שף אחת, קלואליס, שמקיימת כאן נוכחות יציבה כבר 15 שנה. כמה יציבה? כזאת שלא הולכת שבי אחרי טרנדים אופנתיים אלא דבקה בקו שלה לאורך שנים: עיצוב חלל אלגנטי בשילוב של עץ ואבן, דלפק שקוף בכניסה בו מוצגים לראווה על הקרח נתחי בקר שלמים, דגים טריים ופירות ים, כהצהרת כוונות על הטריות והאיכות של חומרי הגלם, מבחר יינות מרשים, ותפריט ששואב את השראתו מהמטבח הצרפתי עם השפעות ים-תיכוניות. לכל אלו אחראי השף והבעלים ויקטור גלוגר, שאפילו קרא למסעדה על שם שתי בנותיו – קלואה וליס, אם תהיתם מהו מקור שמה המיוחד.

ים של מאכלי ים

מהתפריט נושבת רוח ים. גם אם במהלך השנים נוספו כמה מנות בשריות, ברור שמאכלי ים הם עיקר העניין כאן. ברשימת המנות מככבים פירות ים ודגים בכל צורה אפשרית - מעושנים, כבושים, צלויים או אפויים בתנור, כשידו של השף משדכת להם תוספות שמבליטות את טעמם. כך, הטרטר טונה שבחרתי לפתיחה מגיע כעוגה דחוסה על גספצ'ו של עגבניות ירוקות – הגשה לא שגרתית ששואבת את השראתה מהמטבח הספרדי. את המנה הזאת אוכלים בכף – דג ורוטב יחדיו, וכל ביס משחרר באיטיות לחלל הפה גווני טעם עדינים. בן-זוגי, שדגים פחות מדברים אליו, מעדיף לפתוח בסלט ירוק שגם הוא משחק על ניגודי טעמים ומרקמים. יש בו רעננות של עלי חסה ופלחי תפוח, חלקלקות של פורטבלו צלויה, פריכות של צנוברים קלויים וחריפות של גבינת סנט מור שנמסכת אל המתקתקות של וויניגרט דבש.

בעיקריות אני ממשיכה להיצמד אל המסלול הימי, עם מנה מסקרנת בשם "בלוטין SEA BASS ממולא בדוקסל וז'וליין ירקות שורש ברוטב שמנת וציר דגים". בלוטין, מסתבר, הוא מעין כריך עשוי משתי פרוסות מפולטות של דג – במקרה זה סי באס, שבשרו הלבן ממש נמס בפה, והוא מקבל בשמחה מילוי ארומטי של ירקות שורש קצוצים, טובל ברוטב שמנת קטיפתי ויוצר מנה מעודנת וטעימה מאוד. העזר שכנגד מעדיף לדגום אחת המנות הבשריות ובוחר בפילה בקר – קלאסיקה צרפתית בביצוע ללא דופי. נתח הבשר העבה, צלוי מדיום כמבוקש ונוטף מיצים, עשוי ברוטב של ציר בשר מצומצם עם יין אדום שמדגיש את אופיו "הבשרני" ומוגש עם פירה אוורירי בסגנון צרפתי.

בחירת הקינוח – החלטה קשה!

בשלב הזה של הארוחה אנחנו בדרך כלל מחליטים לחלוק בינינו מנה אחרונה אחת לדוגמה, אבל תיאורי הקינוחים של קלואליס נראים מפתים אחד-אחד ומקשים עלינו את הבחירה: האם נלך על "עוגת מוס שוקולד מריר וג'לי פירות וסורבה מנגו" ואולי בכלל עדיף "עוגת קרם לימון אוורירית עם נשיקות ורוטב פטל אדום"? בסופו של דבר החלטנו על אחד שוקולדי ואחד לכיוון של אגוזים ופירות. הגיעו שתי צלחות חרסינה לבנות ועליהן קומפוזיציה ציורית: באחת שילוב צבעוני של סמי פרדו פיסטוק ירקרק, מלבן של מרנג קוקוס צחור ודובדבני אמרנה ארגמניים, ובשניה משחק בחם-קר עם שתי קוביות בראוניס שוקולד חמימות שמעליהן קנולי ממולא בקרם נוגט ולידן כדור של גלידת ג'נדויה. טעים ומענג כמו שזה נשמע.

כשהיא אומרת כן

המחירים כאן, יש לומר, אינם זולים. קלואליס היא מהמסעדות שמכוונות גבוה. אפילו מחירי העסקיות – מסלול של 132 ש"ח ומסלול של 152 ש"ח – מתאימים יותר לשגרירויות שבאזור ולאנשי עסקים שרוצים לסגור עניינים בסטייל מאשר לעובדי המשרדים שבסביבה. אבל האווירה והסגנון הופכים אותה למקום לאירועים מיוחדים. כך, למשל, בערב שבו סעדנו, שמנו לב לתנועה מוגברת סביב החדר הפרטי. ברגע זה ממש, הסתבר לנו, מציע שם גבר נישואים לאהובתו, כשכנר שהוזמן במיוחד מנעים להם ברקע. יום יבוא ויהיה להם מה לספר לנכדים...