פורטו שרונה תל אביב

"הניוקי הגיע ברוטב שמנת, גבינה כחולה ואגוזי מלך והדיף ריח משכר שכבש אותנו מיד. הרביולי היה עדין ועשוי מסולת מה שלא הכביד על המנה. רוטב השמנת היה מלטף, לא כבד מידי ואפילו הגבינה הכחולה בעלת הטעם הדומיננטי נזהרה לא להשתלט על המנה... פורטו, בית אוכל איטלקי במתחם שרונה, משכיל לשלב בצורה חכמה בין אוכל איטלקי קלאסי לאווירה אירופאית נינוחה. חגית גרוס נהנתה מחוויה איטלקית מושלמת

הגענו למתחם שרונה בשעת ערב מוקדמת חיפשנו מקום נחמד לסעוד את לבנו. טוב לא את לבנו סתם לסעוד בכיף. מבין ים המסעדות במתחם הבחנו בלוגו מוכר... פורטו? האחות של המסעדה בנמל. אז מסתבר שלאותה פורטו קמה אחות מוצלחת לא פחות במתחם שרונה היוקרתי וזה כבר מחייב. נכנסנו למסעדה שנמצאת למעשה בתוך חלל בית טמפלרי עתיק וקסום שאילולא היינו יודעות שאנחנו במתחם שרונה הייתי בטוחה שאני נמצאת בטירה עתיקה בצפון איטליה.

מיד כשנכנסים למסעדה מבחינים בניחוח איטלקי משכר שמושך אותנו לשבת בחלל הפנימי המרווח. כסאות עץ עם שולחנות לצד ספות עור חומות המעוצבות בסגנון דיינר אבל איטלקי-סטייל. הרבה חום ואדום והרגשה של בית. מנורות כתומות מבטיחות שנראה טוב (גם בסלפי. ועשינו הרבה כאלה).

רביולי, ניוקי וספגטי - איטליה במיטבה

רועי המלצר החתיך בעל הלוק האיטלקי (זה בכוונה?) הפליא אותנו בבקיאותו בתפריט ואף המליץ לנו על מנות פתיחה שאימצנו בחום. לא נמתח אתכם יותר מידי ונקפוץ הישר למנה הטובה ביותר בתפריט: רביולי מיה. רביולי עבודת יד, ממולאים בקרם תירס, ברוטב שמנת, עלי תרד וחתיכות בשרניות של חזה אווז. על כל המחזה המרהיב הזה נח לו בשלווה חלמון ביצה צהבהב ומגרה. מנה מדהימה ביופייה ועוד יותר בטעמיה. קרם התירס נמס בפה והרביולי היו עשויים במידת עשייה מדויקת. רוטב השמנת קיבל את טעם החזה אווז המעושן שהדגיש את הניחוח האיטלקי של המנה. אני לא יודעת מה המדיניות שלכם בנושא החתיכה האחרונה, אבל על אף שהיה מספר זוגי של חתיכות והיינו רק שתיים, הצלחנו לריב עליה. מנה ראשונה נוספת, לא פחות טובה, הייתה קרפצ'יו בקר. פיסות דקיקות של בשר בקר נא וטרי שהונחו אחר כבוד, כשמעליהן תלולית של רוטב איולי ועשבי תיבול עם טעמי אניס מעניינים ופרמזן. במרכז הצלחת: תפאורה איטלקית במיטבה: עלי אורוגולה ומלפפון מפוסל שאיכשהו השתלבו מצויין גם במראה וגם בטעם.

אנחנו מכירים את הפיצה המשובחת של פורטו בנמל ולכן החלטנו הפעם להתמקד בפסטות. אני הזמנתי ספגטי קרבונרה (געגועים לחזה אווז ולחלמון הביצה מהמנה הראשונה) ואילו נפשה של אחותי חפצה בניוקי. אבל איזה ניוקי! ניוקי שרק אחיות בכורות עם ניסיון יודעות להזמין ולנצח איתן בגדול! הניוקי הגיע ברוטב שמנת, גבינה כחולה ואגוזי מלך והדיף ריח משכר שכבש אותנו מיד. הרביולי היה עדין ועשוי מסולת מה שלא הכביד על המנה. רוטב השמנת היה מלטף, לא כבד מידי ואפילו הגבינה הכחולה בעלת הטעם הדומיננטי נזהרה לא להשתלט על המנה. התחלנו במחול מזלגות בסגנון "תני לי ביס מהמנה שלך ואתן לך משלי" אבל רועי, המלצר האדיב והרגיש, מיד הביא איתו שתי צלחות קטנות שנוכל לחלוק את כל הטוב הזה.

עם כל אהבתנו לפסטות לא הצלחנו לסיים את שתי המנות הנדיבות בגודלן. והמשכנו לדשדש ולנשנש אותן עד שרועי הניח מולנו תפריט קינוחים שהיה קשה לעמוד בפניו.

מקום מיוחד לקינוחים של פורטו

לאחר הסברים מלומדים של רועי הסבלני (אחותי חייבת לדעת מה יש בכל מנה ומנה) הזמנו כמובן, איך לא, את הטירמיסו האגדי של פורטו. שלא יהיה לנו חלילה כבד מידי הזמנו גם שני קפוצ'ינו על הדרך. אם התפעלנו מהמנות הראשונות והשניות הרי שהטירמיסו בהחלט הפיל אותנו מהרגליים (וזה היה קשה כי אכלנו המון!) גביע זכוכית ענקי ובתוכו שכבות של ביסקוויטים, אספרסו, ליקר אמרטו ו... קרם מסקרפונה מטריף עשוי שמנת עשירה ומשובחת ומעליה מפוזרת אבקת קקאו חומה. זו הייתה בהחלט מנת הטירמיסו הטובה ביותר שאכלתי בחיי ואני לא מגזימה. מישהו בפורטו החליט לקחת ברצינות את הלקוחות שלו ולא לתכנן מסעדה ישראלית בנוסח איטלקי אלא מסעדה איטלקית טהורה משובחת ולא מתפשרת. בראבו פורטו!