ריבס אשדוד

"אז התחלנו עם שלישיית המבורגרי ריבס. כל אחד מההמבורגרים עשוי מבשר אחר - כבש, טלה, ובקר – כדי שיהיה מעניין ומגוון גם מבחינת הטעם וגם מבחינת המרקם של הבשר. גם הלחמניות היו טובות, והירקות הגיעו בכמות יפה..." גיא סופר-זמרני מגלה היכן נפגשים הקרניבורים של אזור הדרום - במסעדת ריבס באשדוד

ריבס, כשמה כן היא – מסעדת בשרים. אבל יש לה עוד הרבה יתרונות, עוד לפני שנכנסים בכלל לאוכל. למשל, הלוקיישן, הכולל מגרש חנייה צמוד (כבר מזמן לא קרה שחניתי במסעדה ויכולתי להשקיף על הרכב מהשולחן) ואת הטיילת הסמוכה. רק תחצו את הכביש, עוד מאה מטרים ואתם על חוף הים המקסים של אשדוד. וצריך, בהחלט צריך, הליכה ממושכת אחרי הישיבה בריבס, בשביל להוריד את כמויות הבשר המוגשות במסעדה.

אז נפגשתי עם חבר שכבר תקופה מסוימת לא יצא לי לראות, והתגלגלנו למקום בעיקר בגלל השם המבטיח. כבר בכניסה התרשמנו מהעיצוב האלגנטי הכולל תקרה גבוהה ונברשות ענק. צד אחד של המסעדה הוא קיר אקוסטי נהדר, והשילוב עם התקרה הגבוהה מאפשר שיחות בלי שום בעיה. בשולחן לידי חגגו יום הולדת 28 – אני יודע כי הוא קושט בבלונים לבנים ובבלוני הליום ענקיים עם המספר 28 – אבל האקוסטיקה טובה מספיק כדי שהחגיגה לא תפריע לשאר החוגגים. ברקע התנגנה מוזיקת שקטה ורגועה, ויש גם מסך גדול שמנגן סרטונים רנדומאליים למשועממים כרוניים.

מסעדת בשרים עם שווארמה-הפתעות

התפריט יענה על ציפיותיו של כל קרניבור, החל מחומוס-צ'יפס-סלט גנרי, וכלה במנות ייחודיות ומתוחכמות. גם דגים וסלטים יש, ואופציות צמחוניות ותפריט מקסיקני ואסייתי - אבל זה בפירוש לא הדגש. אנחנו הלכנו לכיוון הנכון – בשר, בשר, ועוד קצת בשר. היה ממש קשה לבחור מהתפריט הענק, אבל החלטנו בסוף להתחיל עם פטה כבד עוף ומנת שווארמה פרגית.

כבד העוף מגיע בתור ממרח - ולא גושים קפואים לשעבר, מה שמאוד מקל על המריחה על הטוסטונים - בכמות מכובדת ביותר עם בצל מקורמל, והכל מסודר לשני סועדים על צלחת מוארכת. גם מנת השווארמה פרגית היא מנה זוגית, וגם היא הפתיעה בהגשה: היא כללה לחמניית פרנה, שרוקנו את תוכה ומילאו בשווארמה, בצלים ועוד הפתעות. התיבול היה מודגש מאוד, הייתי אומר אפילו אגרסיבי – אם לא היינו שנינו מלקקים את האצבעות.

בשר טוב לא יודע לשקר

למנה העיקרית בחרנו – מתוך כמה אפשרויות למיקס בשרים, היצע נאה של סטייקים, שיפודים ופרגיות, חזה עוף ושניצלים ואפילו טורנדו רוסיני מנה שנקראת "פילה צרפתי" – באופציות שיאפשרו לנו לטעום ולדגום כמה שיותר. אז התחלנו עם שלישיית המבורגרי ריבס. כל אחד מההמבורגרים עשוי מבשר אחר - כבש, טלה, ובקר – כדי שיהיה מעניין ומגוון גם מבחינת הטעם וגם מבחינת המרקם של הבשר. גם הלחמניות היו טובות, והירקות הגיעו בכמות יפה.

לצידם, לקחנו "מיקס ריבס", כי בשר טוב לא יודע לשקר. הוא כלל נקניקיות מרגז מצוינות בעבודת יד, שהורגשה במרקם הנגיס של המילוי וביד המדויקת על התיבול, קבב טלה, שהזכיר קצת את ההמבורגר אבל היה שונה במידת השומניות של הבשר, שיפוד אנטרקוט דל שומן ועשוי במדויק, וסטייק פרגית, שזו מנה שאי אפשר ליפול איתה. בתחילה זו נראתה מנה לא גדולה במיוחד, עד שהתחלנו לאכול וגילינו שאי אפשר לסיים. התוספות שהובאו כמה דקות קודם לכן - צ'יפס ופירה - נותרו על השולחן כמעט בשלמותן.

מי לוקח קינוחים במסעדת בשרים?

לצד האוכל לגמנו שתייה קלה – לימונענע גרוסה לי וקולה בשבילו – כדי לא להסית את תשומת הלב מהכוכב האמיתי של הערב. כמו כן, לאורך כל הערב זרמו לשולחן קנקני מים בלי שביקשנו, זה תמיד חיובי בעיני עם האקלים פה בארץ, קיץ או חורף.

שקלנו להזמין קינוחים, באמת שרצינו, אבל כבר היינו שנינו במצב קטטוני כמעט, ונאלצנו לוותר. לא הצטערנו יותר מדי - ריבס היא מסעדת בשרים, וככזו מיצינו אותה עד תום. יצאנו להליכה ארוכה לאורך הטיילת שסגרה ערב מהנה, והוספנו עוד מקום לרשימה הארוכה של מקומות ששווה לזכור – אולי פעם לעסקית צהריים אם נזדמן לאזור. יש להם פה עסקיות בחמש רמות מחיר הכוללות את כל התפריט כמעט, ככה שכל חובב בשר יוכל למצוא פה משהו שמתאים לו, לטעם ולכיס.