מסעדות ברומניה

"מנה פופולארית נוספת היא שוקי אווז, שקיבלנו אותם שחומים, עסיסיים ולא שומניים, לצד אורז מבושל בירקות וערימה של חזרת מוחמצת שתרמה טוויסט עוקצני משלה..." שפרה צח במסע קולינרי מרתק בן חמישה ימים ברומניה, מסע בו מככבים להיטי המטבח הרומני העשיר בטעמים וניחוחות. כדאי לשמור לנסיעה הבאה שלכם לאזור

"סֶרֶמָאלֶה ומַמַלִיגוּצָה" אומר לנו נהג המונית שעושה לנו סיבוב היכרות עם בוקרשט, כשאנחנו מבקשים ממנו המלצה על המנות הרומניות האופייניות ביותר. יש לנו חמישה ימים, שמוקדשים בעיקר לסיקור קולינרי של להיטי המטבח הרומני, ואנחנו נחושים למצות מהם את המיטב. ראשית חכמה, אנחנו יוצרים קשר עם אבי, ישראלי שחי ברומניה כבר 13 שנה, ומקבלים ממנו סקירה על המטבח המקומי ומאפייניו.

פותחים את התיאבון

"הרומנים מחמיצים כל דבר", אומר לנו אבי, ומראה תמונות של עשרות צנצנות חמוצים מהמטבח הביתי שלו. גם במסעדות בהן ביקרנו מוצגת תערוכת מחמצים לתפארת. זה לא סתם תחביב אלא כורח המציאות. בחורף הטמפרטורות צונחות אל מתחת לאפס והקרקע מכוסה שלג, וכך במשך חודשים ארוכים אין ירקות טריים מתוצרת מקומית, אלא רק מיובאים. מה מחמיצים? כמעט הכל: מלפפונים, גזר, לפת, רבעי כרוב, עגבניות ואפילו אבטיח. החמוצים האלה, יחד עם לחם לבן ו"זקוסקה" - סלט חצילים קלויים המבושלים ברסק עגבניות ושום, הם פתיחה מצויינת שפותחת את בלוטות הטעם להמשך הארוחה.

מתחילים עם מרק

ה"צ'ורבה" הרומני המפורסם הוא למעשה משפחה של מרקים מתובלים עשירים בתוכן, שהמשותף לכולם הוא הטעם החמצמץ שמעניקים להם מיץ הלימון ועלי הלאושטיאן – עשב תיבול מקומי דומה לסלרי. בכל מסעדה שמכבדת את עצמה מציע התפריט לפחות שלושה-ארבעה סוגים – החל מצ'ורבה ירקות עתיר גזר, כרוב, עגבניות ובצל, דרך צ'ורבה עוף עם כופתאות, צ'ורבה בקר, ועד הפייבוריט שלנו - צ'ורבה שעועית, עם בשר מעושן ובלעדיו. גירסה מענגת במיוחד שלו קיבלנו במסעדה כפרית על אם הדרך, שבה הוגש המרק בתוך כיכר לחם עגולה שרוקנה מתוכנה, כך שכל כף העלתה נזיד סמיך שבו התערבו השעועית והלחם גם יחד.

בשרים: קבב, עלי גפן ממולאים ושוקי אווז

הבשר הפופולרי ביותר ברומניה הוא החזיר. עושים ממנו כמעט הכל: את הקבב הרומני המפורסם, שקרוי כאן "מיטש", סטייקים, נקניקיות ותבשילי קדרה. ובכל זאת, גם מי שמתנזר ממנו כמוני לא יישאר רעב. אמנם זהו המילוי המסורתי של ה"סרמאלה" – עלי הגפן הממולאים שעליהם לנו המליץ נהג המונית, אבל ב"קארו-קו-ברה", המסעדה הכי מפורסמת בבוקרשט, קיבלנו אותם במילוי בשר ברווז, טובלים ברוטב עגבניות סמיך ובזוקים בתועפות שמיר ונהנינו עד מאוד. מנה פופולארית נוספת היא שוקי אווז, שאצלנו נקשרים דווקא למטבח הצרפתי. פה קיבלנו אותם שחומים, עסיסיים ולא שומניים, לצד אורז מבושל בירקות וערימה של חזרת מוחמצת שתרמה טוויסט עוקצני משלה.

ממליגה, ממה מיה!

ה"ממליגוצה", כפי שכינה אותה בחיבה נהג המונית, או פולנטה, כפי שמכנות אותה חלק מהמסעדות, היא אותה רביכה מקמח תירס שבלעדיה המטבח הרומני אינו שלם. במהלך השבוע נתקלנו בה בשלל צורות: כדייסה במנה צמחונית של ראגו פטריות ופולנטה, נלווית לתבשיל חלקי פנים וסופגת את הרוטב, פרוסות אפויות שליוו את הסרמאלה, והכי טעים – מאכל הקרוי "בולז", שהוא קערת ממליגה אפויה עם קשקבל וביצה עין יצוקה מעל, עם בייקון על יד או בלעדיו.

מה תשתו?

במסעדות רבות, הבירה זולה ממים. עם זאת, הבירה המקומית לא מצטיינת במיוחד, כך שעדיף ללכת על מותגים בינלאומיים בטוחים. אם אתם מעדיפים ללוות את הארוחה שלכם ביין, ה"קוטנארי" המקומי היה מבחינתנו גילוי: יין לבן, פירותי וטעים מאוד. אם יש משהו ששווה לקנות ולהביא אתכם, זה כמה בקבוקים של קוטנארי, שנמכרים בסופרמרקט במחיר של פחות מעשרים ש"ח. רק בזהירות עם השתיה – הקלילות שלו מטעה. עם 12.5% אלכוהול, הוא עולה לראש מהר מאוד.

ולקינוח

על ה"פאפאנש" אי אפשר לוותר, כמובן. זו הסופגניה הרומנית התפוחה והנהדרת, שחמחמה-פריכה מבחוץ ורכה-נימוחה מבפנים, שמוגשת עם שמנת חמוצה וקונפיטורת דובדבנים. עוד קינוח שאהבנו הוא ה"קלטיטה" – סוג של קרפים מתוקים, בדרך כלל במילוי שוקולד. גירסה מוצלחת במיוחד אכלנו בבית הקפה שבלב גני ה"צ'יסמיגאו" היפים במרכז העיר, שם מוגשת הקלטיטה במילוי דובדבנים, אפרסקים משומרים, גלידת רום וקצפת, מנה שאחריה נותר לנו רק להתגלגל בכבדות אל שדה התעופה בדרך חזרה הביתה.