לימה ניפו יפו

"שני בתור הגיע טירדיטו סלמון במיסו מנגו - נתחים יפים של סלמון, טריים וטעימים, שנחו במיסו מנגו גאוני - אין מה לומר, זו בהחלט יריית פתיחה ראויה ומפנקת..." כרמית אופק מגיעה ללימה ניפו שבשוק הפשפשים ביפו ומגלה יהודי-צרפתי שחבר לשף בריטי גאון, ויחד ביצעו "עלייה" של המטבח הניקיי המשדך בין אוכל פרואני-יפני. קיבוץ גלויות גרסת 2016 שפשוט חובה לטעום!

יפו הקסומה, שאותה הייתי רוצה לפעמים לנכס רק לעצמי מרוב אהבתי הרבה לה, בייחוד בשל המקומות הנפלאים השוכנים בה, ביניהם מסעדת "לימה ניפו" השוכנת לה בהנאה ברח' רבי תנחום 6. הקפצתי את חברתי מרב הגרה מחוץ לעיר לחוויה שכל כולה הזדמנות פז לטעמים חדשים ולחוויות השמורות רק לחלק הקוסמי של יפו.

הסיפור של מסעדת לימה ניפו מתחיל לפני מאה שנים, אז היגרו המוני יפנים ללימה בירת פרו. הקהילה היפנית בלימה יצרה תרבות קולינרית חדשה, "ניקיי" שמה, והיא משלבת למעשה בין המטבח הפרואני ליפני. והנה בזמננו אנו, מאה שנים לאחר מכן, שילוב ייחודי זה היווה את ההשראה לפתיחתה של מסעדת שף זו וכל זאת נעשה על בסיס אותם עקרונות קולינריים. בימים אלו, לימה ניפו משיקה תפריט מעודכן, והאמינו לי הוא לוהט במיוחד!

מטבח ה-ניקיי עושה עלייה

את לימה ניפו פתחו יחד המסעדן יורם פרץ, יהודי צרפתי שעשה עלייה לישראל, והשף הבריטי כריס גולדינג. פרץ וגולדינג הם יוצאי רשת המסעדות "נובו" שהחדירה לבירות הקולינריות ברחבי העולם את מטבח הניקיי, והחליטו שהגיע הזמן להביא אותו גם לישראל. העיצוב בלימה ניפו הינו בסגנון ניו יורקי, החל מהאורות העמומים, בר גדול, שולחנות לישיבה במסעדה ובמרפסת, ועד לציורי גרפיטי בלתי שיגרתיים של האומן ארז טוביאנה, והכל מתמזג היטב עם המוזיקה האקלקטית שילוב של אינדי ופאנק. אגב, כיסאות הבר המרופדים קרצו לי עד מאוד, והחלונות המשקיפים לרחוב מפלרטטים היטב עם יפו אהובתי משכבר הימים.

התחלנו לשנס מותניים, חברתי עם קוקטייל פירות שחבק תותים, תפוזים, ג'ינג'ר איל, יוזו, מי ורדים, ומי לימון. לא יכולתי כמובן להתעלם מהקוקטייל שהוגש לה, כך שהרשתי לעצמי לטעום ממנו - כל כך מתוק ועשיר בטעמים, רציתי לעצמי אחד כזה גם. אין לי על מה להלין, כי חיש מהר, הונח מולי קוקטייל ושמו "מלכה אינדיאנית", שהורכב על בסיס מסקל, עם ליקר סאן ז'רמיין (מבוסס על פרחי סמבוק שחור), אוכמניות ומיץ לימון. קוקטייל מעולה, חמצמץ במידה ובעל טעם עדין יחסית שפותח את התיאבון.

לימה ניפו: מנות הפתיחה שכבשו אותנו

מנות הפתיחה היו הקריצה הראשונה של לימה ניפו אלינו, סביצ'ה, מיקס דגים (טונה, סלמון ולברק) מנגו ושיזו, החריפות במנה יצרה שילוב מעניין, הגם שהמנגו נותן את הטון הייחודי לו. שני בתור הגיע טירדיטו סלמון במיסו מנגו - נתחים יפים של סלמון, טריים וטעימים, שנחו במיסו מנגו גאוני - אין מה לומר, זו בהחלט יריית פתיחה ראויה ומפנקת, שכן, הטעמים מעוררים את החושים. המזל האיר לנו פנים והמארחים האדיבים לא ויתרו לנו על מנות פתיחה נוספות, חששנו לשבוע, אולם עמדנו במשימה בגאון, כי כשהטעמים מטריפים כמה חושים, חשוב לזרום וליהנות, וכך הגיעה לה כנסיכה טאטקי טונה אדומה עם פונזו תפוזים, זו מנה שהינה חלום טעים בהחלט, הטונה שווה כל ביס וביס. אחרון כמעט חביב הינו סלט תאנים, רוטב מיסו תאנים וגבינת עזים אדומה. נהנינו מהצבעוניות של המנה ומעושרה, שכן, רוטב המיסו נותן סוג של מסגרת מפתה למנה.

לא זו בלבד, שטעמנו כמה מנות פתיחה משובחות, אלא שלפתע הונחה לפנינו הפתעה, סוג של מנה מיוחדת עד מאוד מעשה ידי השף האומן כריס, שכללה טרטר דג לבן עם רוטב מיסו וכמהין, זו אחת המנות היותר ייחודיות שהתמזל מזלי לנסות, לא זו בלבד אלא שמעל המנה הונח לו בנונשלנטיות בצל מטוגן. הטרטר הוגש לנו עם לחם דק עד מאוד ומיוחד.

יפני ופרואני באותה הצלחת

מאזור המנות החמות בתפריט, היה באמת קשה לבחור, שכן השף כריס מציע מנות השוברות את הכללים והמוסכמות אך יוצר משהו אחר ושונה - כזה המחבר בגאונות בין טעמים פרואניים לטכניקות בישול יפניות. לבסוף החלטנו לנסות לוקוס טמפורה, סלט שומר וצ'ילי צהוב. הניחוחות של המנה חישמלו לנו את חוש הריח, הקריספיות והחריפות של הרוטב יוצרים יחדיו את המתכון ליצירה מוצלחת. מנה מושקעת נוספת מגזרה זו, היה החציל הצלוי במיסו, עם פטריות שימאג'י בתחמיץ, גם כאן המוטיב החמצמץ שולט. החצילים נאפו בצורה מדויקת, והרוטב התמזג בהם, כאילו נולדו יחדיו בטבע. משהו במנת החציל הזו היה אחר, לא אותו טעם חצילים שהחך כבר מכיר וטעם רבות, וזה בדיוק מה שהייתי צריכה כדי לחתום כמעט את הערב. ובכלל בלימה ניפו שמים דגש רב מאוד לחומרי הגלם, אין פשרות - כאן עובדים עם חומרי הגלם הטובים ואיכותיים ביותר.

קינוח - לא מה שחשבתם!

מה שתפס אותי בקינוחים בלימה ניפו, שהם לא ממש צפויים, אלא יותר חצופים ומעניינים, כאלו שמאתגרים את הסועד וקיבתו, והפעם השף כריס, החליט לאתגר אותנו ואני תמיד בעד אתגרים, וכך טירוף הקינוח אחז בנו עת שעל שולחננו הוגשו כל הקינוחים: ראשון – מדלנים משוקולד מריר עם מרק דובדבנים ושוקולד, השני – קרם ברולה בטטה, מנדרינה ופטל, השלישי – צלחת פירות עונתיים, והרביעי – עוגת פיסטוקים, שמן זית, פירות יער קפואים ושוקולד לבן. תארו לעצמכם, פינוק לאחר פינוק, פשוט תענוג אחד צרוף שלא רוצים שייפסק. קינוחים אפשר לעשות משלל מרכיבים - רק צריך לפתוח את הראש ולהיות מוכנים עם בלוטות הטעם.

בלימה ניפו ניתן לערוך אירוע פרטי עד 120 איש, כאשר המקום מחולק לשניים: בחלל הפנימי המקום יכול להכיל עד 75 איש ובחלל החיצוני המקום יכול להכיל כ-35 איש. הרי זו חגיגה של ממש לדעתי. במקום ממתינים לכם בימים ראשון עד שבת מ-19:00 ועד לחצות. שימו לב, בימי שני המקום סגור.

"לימה ניפו" שהינה בהחלט מסעדה מומלצת ביפו, מביאה לטעמי בשורה אחרת לחלוטין, יש לה ניחוח של חו"ל, של משהו שבא ללמדנו דבר אחד או שניים שלא ידענו, ההקפדה על העיצוב במקום, הינה אחד לאחד, החל מהפרטים הגדולים ביותר ועד לקטנים ביותר ובכלל המרקם האנושי של המקום גרם לשתינו מיד להרגיש כאילו אנו בבית. המקום שואף לתת לסועדיו את החוויה האולטימטיבית, החל ממתן חשיבות לחומרי הגלם עימם עושה השף כריס להטוטים במטבח ומפיק מנות שהינן בבחינת יהלומים קולינריים, שהרי התפריט של המקום כולל מנות המכילות טעמים פרואניים שהופכים למנות יוצאות דופן בעזרת טכניקות בישול יפניות. נמשיך בשירות האדיב עד מאוד של המארחים האחרים, במוסיקה הטובה וכך מצאנו עצמנו מתקשות לעזוב את המקום. זוהי יפו שלא הכרתי, ואני מקווה שכולכם תכירו במהרה את "לימה ניפו" ותתאהבו בטעמים המחשמלים שלה בדיוק כמוני.