מסעדות, הזמנת מקום במסעדה, חיפוש והמלצות על מסעדות בתי קפה וברים בישראל
Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> מינה טומיי תל אביב

מינה טומיי תל אביב


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"מנת מיקס פירות ים ברוטב קארי צהוב מוגשת בקערת חרס עמוקה, כשלצידה על מגש חרס שמונה כדורי סטיקי רייס. השילוב המוצלח בין פירות הים, הרוטב והאורז, גרם לכך, שלמרות שמצד אחד כבר לא יכולנו לאכול עוד, מצד שני לא יכולנו להפסיק לאכול..." צביקה זייפר מגיע למינה טומיי בתל אביב ומגלה מהו סוד הקסם שמושך את הישראלים למסעדה שנותנת כבוד לחמישה מטבחים אסייתיים

עברו הרבה שנים מאז שהיינו רווקים, טיילנו במזרח ונחשפנו לטעמים מגוונים ולא מוכרים. היינו בהודו, תאילנד וויאטנם ולמדנו להעריך את העושר הקולינרי של התרבויות הללו. כשחזרנו לארץ והנדודים נגמרו, חפצה לשוננו לשחזר את הטעמים המוצלחים של מטבחים אלו. לכן ניצלנו את ההזדמנות לבקר במינה טומיי, שם דרים בכפיפה אחת המטבחים המעולים של חמש מדינות: יפן, קוריאה, תאילנד ויאטנם והודו.

המסעדה בנויה בסגנון שמזכיר מסעדות עממיות במדינות מזרח אסיה, עם אפשרות ישיבה בשולחן פרטי או בשולחנות ארוכים עם ספסלים שממש מזמינים לשבת ולחלוק ארוחה משותפת, כאשר מוסיקה אסייתית מלווה ומנעימה את הארוחה. המטבח הפתוח במינה טומיי מאפשר לסועדים הסמוכים לו לצפות בהכנת האוכל, חוויה השקולה כמעט לבישול בעצמך.

טיול למזרח הרחוק בחסות מינה טומיי


המנות מוגדרות לפי מנות קטנות ובינוניות, ללא הפרדה בין מנות ראשונות ועיקריות, ומוגשות לשולחן בסגנון חלוקה – שיירינג. אהבנו מאד את הסגנון, מאחר והוא מאפשר לנו להתנסות במספר גדול של מנות, ללא התחייבות למנה או שתיים ספציפיות בלבד.

מבחר המנות גדול ומרשים. כעשר מנות נבחרו על-ידי המסעדה מכל מטבח כמדגם מייצג. בגלל היכולת המוגבלת שלנו לאכול כמות כזאת של מנות, אנחנו בחרנו מכל אחד מהמטבחים מנה אחת, וכמובן שלא יצאנו רעבים. מבחר האלכוהול במינה טומיי מרשים מאד, ומשלב מיני יין, אלכוהול וקוקטיילים מוכרים יותר ומוכרים פחות.

לפתיחה נהנינו ללגום שני קוקטיילים; צונאמי - וודקה מתובלת בלמון גראס ופלפל אנגלי, בזיליקום, צ’ילי חריף, סאוור ומיץ רימונים, קוקטייל טעים עם טוויסט אסייתי המשלב פיקנטיות עם חמצמצות קלה, והאישה שאיתי נהנתה מדאקירי מנגו קפוא ומרענן. קוקטיילים שהרוו וציננו אותנו למפגש עם הטעמים הפיקנטיים שלשוננו פגשה בארוחה.

תפריט ססגוני שקל להתמסר אליו


לאחר מספר שאלות על העדפותינו, המלצרית הידענית שלנו המליצה לנו על מנה מכל אחד מהמטבחים שהמסעדה מייצגת. ראשונה הגיעה לשולחן מנת סושי של סלמון סקין עם קמפיו, אבוקדו ובצל ירוק. כיאה לתרבות הסושי היפנית, המנה הוגשה בצורה אסתטית על צלחת מיוחדת והיתה טעימה מאד. אחריה הגיעה נציגת הודו לשולחן, מנת קלמארי טנדורי, שילוב של קלמארי בתבליני טנדורי, בצל מטוגן, נענע, צ’אטני מנגו, כוסברה, ולידה הוגש פאפאדם טעים. המנה הוגשה בקערת חרס יפה והקלמארי היה מתובל בדיוק במידה. שילובי נגיסה בקלמארי ובצ'אטני הביאו אותנו להיזכר בטעמים נשכחים, והתענגנו מכל ביס.

המטבח הקוריאני הוא מטבח שלא התנסינו בו בארץ המקור, פשוט כי לא היינו בארץ המקור, לכן שמחנו מאד על ההזדמנות להתנסות בטעמים חדשים. נציגת קוריאה לשולחן היתה מנת קוריאן צ'אנקי ביף המורכבת מנתחי סינטה עסיסיים שהושרו במרינדה טרם צלייתם (הקצרה), לצד סלט אטריות סובה ואגסים מפתיע בטעמו הייחודי, וכל זה מלווה ברוטב צ'ילי וחרדל קוריאני. בהחלט מנה מעניינת שתעודד אותנו לחפש מסעדות קוריאניות נוספות כדי להתנסות במטבח הזה (מי יודע, אולי עוד נטוס לקוריאה מתישהו?).

בנקודה הזאת התחלנו להבחין במשהו מעניין במסעדה – כל צלחות ההגשה בהן הוגשו לנו המנות היו שונות אחת מהשניה, יפות ומעוצבות כך שיתאימו למנה המוגשת בהן. למען האמת, חשבנו שהיינו רוצים כמה צלחות כאלו אצלנו בבית. התחלנו להתמלא, אבל, יש לנו עוד שתי נציגות לדגום. מזל שהמנה הבאה לשולחן היתה נציגת ויאטנם, סלט טומיי, מנת סלט טרי, שבעזרת התוספות של אצת היג'יקי, קשיו ושומשום שחור ורוטב הויניגרט מנגו - היה כל-כך מרענן ומיוחד בטעמיו.

רגע לפני שנוחתים בחזרה...


המנה האחרונה שסגרה את המסע שלנו למזרח הרחוק היתה נציגת המטבח התאילנדי. הייתי אומר כי זהו המטבח שבו התנסינו בעבר הכי הרבה בארץ המקור, והיה מעניין לראות איך במינה טומיי הצליחו לשמר את הטעמים המקוריים. מנת מיקס פירות ים ברוטב קארי צהוב מוגשת בקערת חרס עמוקה, כשלצידה על מגש חרס שמונה כדורי סטיקי רייס. השילוב המוצלח בין פירות הים, הרוטב והאורז, גרם לכך, שלמרות שמצד אחד כבר לא יכולנו לאכול עוד, מצד שני לא יכולנו להפסיק לאכול את המנה, וסיימנו אותה עד תומה.

לקינוח כבר לא נשאר לנו מקום, למרות שדי רצינו לקנח בבננה לוטי. כשנתגעגע לטעמי המזרח הרחוק, נשמח תמיד לחזור למינה טומיי, ולנסות מנות מוכרות יותר וכאלה שפחות מתוך מגוון המנות האסייתיות הגדול שהיא מציעה. מי יודע, אולי בפעם הבאה ישאר לנו מקום לקינוח?