נישה 166 תל אביב

"ספינת הדגל של הראשונות, סלט ארטישוק, סלק וגבינת סנט מור. מנה נהדרת שבאה טוב עם כל משקה. הארטישוק היה בשרני וחמצמץ, והשתלב נפלא עם הסנט מור הדומיננטית והסלק הצלוי המתקתק...". חגיגות משחקי היורו לא פוסחות על ליאור פנחסי, ש"אורז" חבר ומגיע לנישה 166 בתל אביב. אז אוכלים או רואים את המשחק?

"יאללה, יורו. נישה?". זה מה שאני אוהב ביובל, החבר הטוב שלי. הוא לא דברן גדול, אבל תמיד יש לו רעיונות טובים. היה לי ברור שהאוכל הרבה יותר מעניין אותו מהיורו, אבל זרמתי. גם ליהנות מהיורו באחלה אווירה, וגם לסגור את הפינה של האוכל. כי אם כבר לסגור פינה – מה יותר מתבקש מנישה 166, או נישה, כמו שכולם קוראים לזה. בר מסעדה שמגדיר את עצמו כמקום לנשנוש, דרינק או ארוחה. אבל עזבו אתכם מהגדרות. בנישה כל אחד מוצא את הפינה שלו, בפנים או בחוץ. יש את הבר הקטן, חדרון פרטי ונישות פינתיות מרוווחות בסגנון ביסטרו עם רצפת פרקט, ובחוץ יש פינות ישיבה וגם ספה שאפשר להיזרק בה. אתה יושב באזור תחום של המסעדה בחוץ, אך מרגיש לגמרי את הווייב של דיזנגוף.

כשבר פוגש את ברברה

העיצוב במקום סולידי וחם. כמה תמונות אמנותיות, ואפילו פינת "ברברה", הקרויה כך בשל התמונה הגדולה והיפה של ברברה סטרייסנד שתלויה מעליה. מקסים. מבנה המדרגות ההפוכות מעל הבר שהן למעשה תחתית המדרגות של הבניין מעל, מוסיפות לטאץ' העיצובי המיוחד. המקום קז'ואל, נעים ונעדר יומרות. כך גם השירות הידידותי והלא מתחנף של הצוות הוותיק, וכך גם התפריט המציע אוכל פשוט וטוב במחירים שפויים, עם טוויסט וטביעת יד ברורה של השף, יותם בן בסט.

מארוחות הבוקר אפשר ליהנות עד 14:00, שזה מעולה למאחרים לקום כמונו. מ-12:00 יש את העסקיות הכי משתלמות שנתקלנו בהן, ואחר הצהריים יש גם הפי האוור. לכן לא הופתענו כששמענו שהמקום נותן פייט יפה לברים באזור.

היה לנו ברור שבמסעדה שמתפקדת גם כבר לכל דבר, אנו חייבים לדגום מתפריט האלכוהול העשיר והשמח. אני התענגתי על כוס יין לבן יבש – וויליאם פאבר פטיט שאבלי, צרפת, ויובל, שחייב לנסות כל קוקטייל אפשרי בכל מסעדה, מאוד נהנה מקוקטייל breeze עם וודקה, קמפרי ופסיפלורה שנתנו רעננות וקלילות, לצד נוכחות ומרירות טעימה של נגיעת אשכולית אדומה, בול במידה הנכונה.

הנאים הדגים בעיניך?

תפריט הראשונות החדש והמורחב חייך אלינו חיוך רחב וממזרי, כמו טומן בחובו הפתעות. חייכנו אליו בחזרה והחלטנו להתרשם ממגוון מנות, בעיקר מהדגים הנאים שהמסעדה שמה עליהם דגש מובהק. טרטר הטונה היווה התחלה נהדרת. נתחי הדג הטרי והטוב נחו על מצע יוגורט וגספצ'ו עגבניות צהובות, עם יוגורט וסלט ערבי קצוץ.

פלאפל העדשים והאגוזים הקריספי, המגיע עם פסטו, טחינה וקרם סלק, היה במילוי עשיר ומפנק. השף יותם מכין את התערובת כל בוקר, והמנה רצה כאן. אז תפסנו אותה. הלאה. סביצ'ה מוסר ים תיכוני עם טחינה, סלט חצילים, פלפל חריף, עגבניות, עשבי תיבול, שקדים שהוסיפו קריספיות ובצל סגול. פיסות הדג האיכותי חברו לעוקצנות ולחרפרפות הפלפל וסלט החצילים הביתי. משחק טעמים מפתיע וכיפי.

כל זה היה רק הטיזר לקראת ספינת הדגל של הראשונות, הלא הוא סלט ארטישוק, סלק וגבינת סנט מור. מנה נהדרת שבאה טוב עם כל משקה. הארטישוק היה בשרני וחמצמץ, והשתלב נפלא עם הסנט מור הדומיננטית והסלק הצלוי המתקתק. אהבנו שהאווירה התל אביבית היצרית הורגשה הן בפן הקולינרי והן בפן העיצובי. כל הצלחות שהוגשו לשולחננו היו בטריקולור אדום-לבן-כחול. החגיגה הצבעונית והססגונית הזו עשתה לנו שמח בפה ובלב.

ים של הנאה

הראשונות השאירו לנו טעם של עוד, אז החלטנו לבדוק מה עוד יש מנפלאות הים. שמחנו לראות שגם בתפריט העיקריות יש היצע עשיר של שבע מנות דגים. בהמלצת מני, אחראי המשמרת המקסים, הלכנו על פילה דניס עם ברוקולי, מונח על טורטליני תרד וריקוטה נימוח שהחמיא מאוד לדג. פילה הדג השלם נעשה על הפלנצ'ה, והגיע מפולט ופתוח בצורת פרפר. הדג שכולו צעק טריות, לווה ברוטב קליל של חמאה, שום, יין לבן וציר דגים, בעיטור פרמזן ושקדים קלויים. מנה עסיסית ומלאת טעמים.

לצד הדניס נהנינו מפילה סלמון עם קרם שורשים וצלפים. הדג שמר על עסיסיות והיה נימוח להפליא.
הוא אמנם היה העיקר, אבל נוכחות המלווים שלצדו סיפקה עושר משמח. קרם השורשים היה מענג ברכות ובמתיקות המעודנת שלו, ויובל טען שהוא מזכיר לו פולנטה במרקמו ובטעמו ואפילו מתעלה עליה. רוטב סלסת העגבניות, הצלפים והזיתים הוסיפו נגיעת חמצמצות וממד נוסף למנה, ששפעה טעמים ואיכויות. שתי המנות היו נדיבות בגודלן, אך לא כבדות, ואהבנו שלא הגיעו עם התוספות השגרתיות, אלא עם מלווים מיוחדים שהפתיעו את החך, כך שלא היה לנו שום צורך בתוספות הרגילות בתשלום המופיעות בתפריט.

פשטות מנצחת

לשחיתות המתוקה לסיום, הלכנו על שני קינוחים קלאסיים. הקו של הפשטות עם הטוויסט ממשיך גם כאן. בלי יומרות, אלא המתוק הישן והטוב, שתמיד מנצח. מני הסביר לנו שבמסגרת הרצון ללכת עוד יותר לכיוון הלקוח ולקלוע לטעמו, התפריט החדש נותן יותר פתרונות לטבעוניים, לחולי צליאק ולרגישים ללקטוז. כך היה גם בעוגת השוקולד נמסיס החמה שקיבלנו, עוגה טבעונית ללא גלוטן עם שוקולד חם מלמעלה, קרמבל וכדור גלידת פיסטוק בצד. עוגה מאוד דחוסה ועשירה בשוקולד. כמה עשירה? מכירים את שרי אריסון? עכשיו תכפילו... בקיצור, עוגה לאוהבי השוקולד.

לאיזון טעמים, לקחנו ניו יורק צ'יז קייק – עוגת גבינה אפויה עם קרם פירות יער, שמשלבת את החמצמצות הנהדרת של פירות היער עם המתיקות המעודנת של הגבינה. עוגה עשירה וטעימה עם נוכחות. זה מה שקורה כשהנישה בעיר ללא הפסקה פוגשת את התפוח הגדול מניו יורק.