רביבה וסיליה תל אביב

"יחד עם השרימפס האדמדמים שהו בצלחת שעועית ירוקה, תרמילי אפונה ואפילו ברוקולי. שילוב הטעמים היה נהדר והירוקים והשרימפס עשו אחד לשני נעים בגב..." רביבה וסיליה התחילו כבית קפה קטן ושכונתי, והיום מדובר כבר במוסד קולינרי מוכר ואהוב בתל אביב. גיל ח' עמית נשאב בקסמן של המנות המופלאות, האווירה הביתית והשירות שאין שני לו

מעטות הן המסעדות בארץ המתהדרות בהיסטוריה ארוכה ומפוארת לצד תואר "מוסד קולינרי מוביל". מה הופך בעצם מסעדה למשגשגת ומצליחה עם עבר מפואר, הווה יציב ועתיד מבטיח. מהו הסוד? לא ברור. מעטים מצליחים לפצח אותו ולרוב מדובר במקומות שונים זה מזה.

אצל רביבה וסיליה, אחד המוסדות הקולינריים הוותיקים בתל אביב, הסוד הוא כנראה צמיחה איטית, בלי לקפוץ מעל הראש, התפתחות טבעית והקפדה יתרה על האיכות. מפטיסרי לבית קפה, מבית קפה למסעדה, ממסעדה אחת לשתיים ומעדנייה, והכל עטוף באווירה נינוחה, בלי לקפוץ גבוה מדי ובלי להתפשר על האיכות.

כמו במקום הקבוע שלי

כשנכנסים לסניף של המסעדה במתחם G צמרת בתל אביב, הדבר הראשון שתופס אותך הוא האווירה במקום. המעבר הוא חד, מקניון רועש, תזזיתי והמוני, אל תוך מסעדה שקטה, שלווה ונעימה. אנחנו מתיישבים לשולחן, מלצרית חייכנית ומקסימה נותנת לנו אווירה של בית קפה שכונתי, ולמרות, שלפחות עבורי, זה ביקור ראשון במקום היא כל כך מסבירת פנים ולבבית, שאני מרגיש כאילו נכנסתי למקום הקבוע שלי.

להרגיש כמו באירופה

התחלנו עם כמה מנות פתיחה. סופלי, פירמידה מטוגנת בציפוי פריך ונוקשה המחבקת בקרבה כדורי ריזוטו מופלאים ברוטב בולונז עדין במילוי מוצרלה באפלו - מנה המאגדת בתוכה שילוב טעמים מוצלח, מרקם נימוח ורצון להזמין עוד ועוד מהדבר הנפלא הזה. בהמלצת המלצרית החייכנית והאדיבה שלנו, דגמנו גם מוצרלה באפלו, כן, כן, אותה מוצרלה כמו מקודם, רק שהפעם היא נחה מעל שמיכה צבעונית של שלושה סוגי עגבניות שרי: אדומות, שחורות וצהובות בשילוב בצלים סגולים, צנוניות, בייבי בזיליקום ופלפל ירוק וחריף שנותן לכל הסיפור עקצוץ נכון ומדויק. המוצרלה מתובלת במלח גס, חומץ בלסמי ושמן זית וזו מנה שלוקחת למחוזות אחרים, אירופאים יותר.

ירוק ואדום, טעם ומרקם

אחרי שהראשונות עשו את העבודה כמו שצריך, והצליחו לעורר בנו את התיאבון והסקרנות להמשך לבוא, ניגשנו מלאי ציפייה לעיקריות. אחרי ההצלחה של המלצרית בבחירת המנה הראשונה, נתנו לה יד חופשית גם כאן. בעיקריות היא המליצה על ההמבורגר ועל השרימפס. מה אתם חושבים? הצליחה? את זאת תדעו מיד.

ההמבורגר היה נהדר. הוא בא על לחמניה מתוקה עם חסה, עגבניה, חמוצים ובצל סגול, אבל האמת שבסופו של יום הם נשארו במקומם כי את הבשר המשובח אכלנו כמו שהתכוון הטבע: מדיום רייר ובלי תוספות. כשההמבורגר חזר אל בוראו המשכנו לפירה שהגיע עם המנה. אנחנו בררנים בפירה, אבל הפעם לא הייתה לנו סיבה להתלונן. הוא היה בדיוק במרקם ובטעם שפירה טוב ניחן בו. מוצק אבל לא מדי, ומלא בטעם של חמאה איכותית. היה שם גם קולסלאו מצוין, אבל הבשר של רביבה וסיליה לא צריך שום שחקני חיזוק לצידו.

העיקרית הנוספת שהומלצה לנו היתה מנת שרימפס ים תיכון. אודה ואתוודה שיש לי בעיה עם שרימפס. אני אוהב אותם בדרך כלל מטוגנים בציפוי פריך, וכל שינוי מהמתכון הזה גורם לי לברוח, אבל החלטתי ללכת על זה ולבדוק את ההמלצה. לא התחרטתי והתוצאה הסופית היתה - צלחת ריקה. השרימפס הנהדרים האלה הגיעו ברוטב חמאה ושום, עד כאן הכל בסדר, אבל יחד עם השרימפס האדמדמים שהו בצלחת שעועית ירוקה, תרמילי אפונה ואפילו ברוקולי. שילוב הטעמים היה נהדר והירוקים והשרימפס עשו אחד לשני נעים בגב על הלשון שלי, אבל השוס הגדול היה הרגישות של מי שהמציא את המנה הזו למרקמים. הירוקים אודו כך שיגיעו בדיוק למרקם של השרימפס. זה, גבירותיי ורבותיי, תענוג.

ה-טראפל של רביבה וסיליה

האמת, כשהגיע הקינוח, עוגת בלאק פורסט, חשבתי לוותר עליה, ולתת לבת זוגי ליהנות ממנה עד תום, כי גם ככה אינני חסיד גדול של עוגה זו. אך שוב, כפי שקרה לי עם השרימפס, התפתיתי לטעום, והופתעתי לגלות שגבולות קולינריים שהגדרתי לעצמי, ברביבה וסיליה, נפרצים מחדש ולטובה. החלק הפירותי קיים אמנם, אבל בצורה שלא מפריעה ואפילו מבליטה את טעמי השוקולד העשירים. רביבה וסיליה החלה כפטיסרי, והעוגות שלה נשארו מושלמות. רגע לפני שארזנו את עצמנו, המלצרית החייכנית פינקה אותנו בעוד משהו קטן, פחזניות נהדרות לצד טראפל מצופה אבקת זהב. הטראפל היה פשוט עונג מושלם, לחוות אושר ולרצות לשמור את הרגע הזה עד כמה שניתן. באמת. תנסו אותו. עכשיו.

במסעדה פועלת כבר שנה וחצי גם מעדניה, המציעה לא מעט מהמנות שבתפריט, וכמובן גם את העוגות המושלמות הללו. רביבה וסיליה עושה גם משלוחים ומספקת אפילו שירותי קייטרינג לאירועים עד 300 איש. אם חפצה נפשכם לערוך את האירוע במסעדה עצמה, גם זה אפשרי לאירועים קטנים יותר עד 100 או 130 איש, תלוי בעונה בשנה. יש הרבה מסעדות מומלצות בתל אביב. רביבה וסיליה היא בהחלט אופציה מומלצת לביקור הבא שלכם. כדאי לכם. הבטחה ממני.