תו איכות "חי בריא"

יוזמה חדשה בעולם המסעדות, המעדניות והקצביות בישראל, תו איכות "חי בריא", המהווה אישור לעמידה בתקנים מחמירים למגדלי הבשר בשוק המקומי, תוך שמירה על מעקב מלא מהמשק לצלחת, פיקוח גנטי מחמיר והכל לטובת בריאות הציבור. מסעדת הבשרים המוכרת והאהובה, NG בנווה צדק, היא מהחלוצות שאימצה את היוזמה, וכמובן ששפרה צח יצאה לבחון מקרוב את התופעה.

צמחונים וטבעונים, זוזו רגע הצידה: הבשורה הזאת לא בשבילכם. היא מיועדת לאנשים כמוני, שאוהבים ונהנים מבשר, אבל כל הכתבות שמתפרסמות חדשות לבקרים על תנאי הגידול המזוויעים ועל השימוש הלא-מבוקר בהורמונים ובאנטיביוטיקה, לא ממש עושות לנו תיאבון. בדיוק אל הנישה הזאת מכוונת היוזמה החדשה שנקראת "חי בריא", שהיא מעין "תעודת כשרות" פרטית לבשר מקומי איכותי.

בשר זה שאנו אוכלים

עד היום, לא הייתה קיימת בישראל אפשרות לדעת מאיפה בא הבשר שאנחנו אוכלים ואיך גידלו את בעלי החיים. חוסר השקיפות הזה פגע גם באותם מגדלים שכן הקפידו על תנאי גידול נאותים וגם בצרכנים. תו האיכות "חי בריא" משנה את התמונה, ומאפשר לצרכן לבחור בבשר שמקורו בגידול בריא ואחראי. "פעם ידענו מאיפה הבשר שלנו מגיע, ולכן צרכנו בשר יותר איכותי", מסביר אורי מאיר צ'יזיק, חוקר ההיסטוריה של המזון. "במהלך השנים זה נעלם ואין לך שום מושג איזו דרך עשה הבשר עד שהגיע אליך לצלחת. תו 'חי בריא' מקרב שוב בינינו לבין האוכל".

מאחורי היוזמה עומדים שני יזמים חברתיים – לימור אברבוך ודודי פרי, שרואים בה כלי חשוב הן להעצמת המגדלים המקומיים והן להנגשת מזון איכותי לצרכן הישראלי. ההצטרפות למיזם, חשוב לומר, היא וולנטרית. כל מגדל שרוצה לעמוד בתנאי התקן של "חי בריא" נדרש לעמוד בשורה ארוכה של תנאים מחמירים, בהתאם לתקנים בינלאומיים, ובפיקוח הדוק לכל אורך הדרך. התקן כולל, בין השאר, איסור שימוש באנטיביוטיקה מניעתית, תזונה נאותה ללא חלבון מהחי, איסור החזקת בעלי החיים בבידוד, קביעת גיל גמילה מינימלי, מרחב מחיה מתאים, הגבלת זמן ההובלה ועוד.

עשרות מגדלים ומסעדנים מצטרפים ליוזמה

ומה אומרים המגדלים? יותר ויותר מגדלים מבינים כי מתן ביטחון לצרכן לגבי מקור המזון ואופן הפקתו זה win-win לשני הצדדים. "בשר איכותי מתחיל מבעל חיים בריא" מסביר אחד ממגדלי הצאן בגולן. "הבשר שאנחנו מספקים מגיע מכבשים שגדלו בתנאים כמה שיותר טבעיים, עם כמה שפחות התערבות וזה משפיע ישירות על איכות הבשר ואנחנו בטוחים שגם הצרכן ירגיש בהבדל".

מהצד השני של הצלחת, צד הצרכנים, הצטרפו כבר בחודש הראשון עשרות נקודות מכירה, מעדניות ומסעדות, ובראשן מסעדת NG, מסעדת הבשרים הוותיקה והמוערכת בנווה צדק. "נכון להיום, NG קונה את הבשרים ישירות ממגדלים שאימצו את נהלי "חי בריא", מדגישים בעלי המסעדה, "לכן הלקוח יודע בדיוק מי גידל את הבקר, מאיזה זן וכמה זמן הסטייק שלו התיישן עד שהגיע לצלחת. בנוסף, הגישה שלנו היא ניצול מקסימלי של הבקר, מראש עד זנב, ולכן התפריט במסעדה כולל גם נתחים כמו פיקניה ושייטל, נתח קצבים ופלאנק, ובמיוחדים בערב יש ספיידר, כף, אסדו, וויסבראטן ועוד.

היזמים, המגדלים, המסעדנים ובעלי הקצביות והמעדניות שכבר לוקחים חלק ב"חי בריא" בטוחים כי המגמה תלך ותגבר. "יש היום נטייה עולמית של צרכנות מודעת, בעיקר בתחום של זכויות בעלי חיים. תו איכות "חי בריא" מעודד חקלאות מקומית ואחראית ומקרב אותנו אל מקורות המזון שלנו. ברגע שהצרכן יבין את השפעת התקן הן על רווחת בעלי החיים והן על איכות הבשר ובריאותו, זו תהיה גם ההעדפה שלו".