ים 7 הרצליה פיתוח

"מדובר בשלוש קציצות גדולות ושמנמנות, עשויות ממחית של תפוחי אדמה, חומוס ואפונה בתיבול הודי, מטוגנות בציפוי פנקו פריך מאוד ומוגשות עם רוטב צ'אטני מתוק-עוקצני שמחמיא להן..." ים 7 בהרצליה מגישה לאורחים נוף חופים, רעש גלים ומנות מענגות מנפלאות הים הגדול. שפרה צח התענגה מהטעמים ולכאן עוד תחזור. אז מי בא לים בחורף?

לפי כמות האנשים הגודשת את "ים 7" בסתם יום של חול וממלאת כל כיסא פנוי, נראה שגילינו את הסוד הכי ידוע בהרצליה והסביבה: שכאן, מאחורי דן אכדיה, בסופו של שביל גישה מתפתל שמוביל אל קו החוף, מסתתרת מזה למעלה מעשור אחת המסעדות שממש שווה להכיר. כמה שווה? די אם נגיד שזה ש"לא אוכל דגים" לא רק שאכל מהם, אלא עשה את זה בתענוג גדול.

השפה של הים, על שפת הים

ים 7 מצליחה לדבר בשפה של שפת הים, וזה סוד קיסמה: המפלסים המדורגים יורדים מהחלק הסגור שקירותיו זכוכית אל טרסות פתוחות מחופות עץ; הטיילת והים משתרעים לכל מלוא העין; הבריזה מנעימה את הישיבה ומשתלבת היטב במוזיקת ה"צ'ילאאוט" המתנגנת ברקע. כל אלו יחד מקנים תחושה של נינוחות, חופש ושחרור, המתקבלת בברכה על-ידי תיירים וישראלים כאחד, במיוחד במציאות הלחוצה של ימים אלה.

אך כשהדברים מגיעים לאוכל ולשתיה - אין הנחות. השחרור וחוסר המחוייבות נשארים מחוץ למטבח, שמפגין גישה יסודית ומוקפדת הן בבחירת חומרי הגלם והן בהכנתם: הירקות והפירות בשיא טריותם, הדגים הם מהמבחר היומי שמביא הדייג, והמנות מייצגות את כל הטוב שבמטבחי הים התיכון. כך גם לגבי תפריט היינות, שמתהדר במבחר מרשים של יינות בוטיק ישראליים, כולל שני בלנדים – לבן ואדום, שמוכנים במיוחד עבור המסעדה על ידי יקב טוליפ. אני דוגמת את הלבן – יין קיצי מקסים שמבוסס בעיקר על גוורצטרמינר בתוספת קצת פרנץ' קולומבר ש"בולם" את המתיקות ומאזן אותה. חובב הקוקטיילים מתענג בינתיים על הגירסה המקומית לקוקטייל קאריבי, על בסיס רום מתובל עם אננס וסורבה קוקוס – שילוב הטעמים האהוב עליו, שעוד יחזור ויופיע בסיום הארוחה.

"ים 7" – הפלגה בין טעמים

אבל אנחנו עדיין רק בהתחלה. מבין הראשונות קורצות אלינו שלוש, שכל אחת לוקחת לכיוון אחר: פלאפל "פאקורה" הודי, המלווה את המסעדה מאז הקמתה; פילפל "שושקה" כנציג המטבח הבלקני וסביצ'ה מדג ים משתנה, שהיום, לשמחתנו, הוא בר ים. הפאקורה היא מנה שהשם "פלאפל" קטן עליה. מדובר בשלוש קציצות גדולות ושמנמנות, עשויות ממחית של תפוחי אדמה, חומוס ואפונה בתיבול הודי, מטוגנות בציפוי פנקו פריך מאוד ומוגשות עם רוטב צ'אטני מתוק-עוקצני שמחמיא להן.

פילפלי ה"שושקה", שמוכרים לנו בגירסתם הממולאת בגבינה,, מוגשים כאן כשגבינת המאירי המשובחת מונחת לצידם ולא בתוכם כמקובל, והם מעוטרים בעלי מיקרו-בייבי ושמן זית. התוצאה היא מנה בצבעי אדום-ירוק-לבן שהיא גם יפה לעין וגם טעימה מאוד לחיך, עם איזון טעמים מושלם בין המתיקות הטבעית של הפלפלים, מליחות הגבינה ונגיעה קלה של חומץ בלסמי מיושן.

אותו עיקרון ניגודי טעמים משחק גם במנת הסביצ'ה: פרוסות דג נא ורדרדות, מוצקות מאוד, שרויות בתחמיץ לימוני עדין ומעוטרות בפילטים של פלחי תפוז, פרוסות צנונית ופלפל חריף. רק להניח את כל הטוב הזה על לחם הבית הטעים וליהנות עד מאוד. כן, כן, אפילו הוא.

דגים, רבותי, דגים

למרות שבתפריט מופיעות גם כמה מנות בשריות ופסטות, ברור שהכוכבים העיקריים כאן הם הדגים. ועכשיו, הפתעה-הפתעה, גם הוא רוצה דג למנה עיקרית. הבחירה נופלת על שני סוגי פילה: מוסר ים עם פירה בשבילו ולוקוס על תבשיל רטטוי בשבילי. העובדה ששני הדגים עשויים נפלא, בהכנה מדוייקת שמעניקה להם ציפוי פריך ושומרת על בשרם העסיסי – זה כבר כמעט מובן מאליו. את תשומת לבי גונב דווקא הרטטוי, שקל מאוד לפספס איתו ולהפוך אותו לרך ו/או אנמי מדיי. לא ב"ים 7". ברטטוי שלהם קוביות הירק שומרות על צבעיהן וטעמיהן ועטופות ברוטב עגבניות ארומטי שמשתדך היטב לדג. להשלמת התמונה עטורה הצלחת בעיגול של רוטב פסטו מיוחד מארוגולה ופרמזן, שתורם עוד טוויסט של טעם וצבע.

לנוח לקראת הקינוח

"לכנאפה צריך לחכות רבע שעה" מזהיר אותנו המלצר לפני הקינוחים. אבל באמת שלא אכפת לנו להאריך כאן את שבתנו, בעיקר כשמדובר בהמתנה לקינוח שמעטות המסעדות שמגישות אותו. וזו בהחלט מנה ששווה לחכות לה: מעטפת שחומה ופריכה של אטריות מטוגנות חובקת מילוי של גבינת עיזים חמה ומצופה בפיסטוקים, שעליה מוזמן כל סועד לצקת בנדיבות מי סוכר לפי טעמו. הקינוח השני, קרם ברולה, סוגר לנו מעגל, כשהוא לוקח את המנה השגרתית הזאת לכיוון הטרופי, עם רוטב קוקוס, אננס מקורמל ושבבי קוקוס מסביב, ומשאיר אותנו עם עוד קצת טעם מתוק של חופשה.