Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> טייגר לילי בשרונה מרקט תל אביב

חדש: טייגר לילי שרונה מרקט


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"אהבתי במיוחד את ה"פאת פת" עוף – פיסות עוף טבולות בתבשיל קארי עדין עם חלב קוקוס, פלפל אדום, נצרי במבוק ושעועית ירוקה..." שפרה צח מבקרת בחדשה של טייגר לילי בשרונה מרקט ומרחיקה אל עבר מחוזות תאילנד המרתקים. בסוף נרשמה חזרה לארץ

לפי כמות האנשים שגדשו את מתחם שרונה בחמישי בערב, נדמה שהוא מתקרב בצפיפותו רק לנתב"ג באוגוסט, וכמוהו מספק סוג של בריחה מהקיץ הישראלי. ואם המתחם כולו הוא שדה תעופה, "שרונה מרקט" הוא הדיוטי-פרי: משפחות-משפחות על ילדיהן עוברות מדוכן לדוכן, לשופינג במה שהוכתר כ"שוק הקולינרי הגדול בישראל", ובו חנויות של חומרי גלם וכלי בישול לצד מסעדות, בתי קפה ודוכני אוכל. הכניסה לסניף החדש של "טייגר לילי" היא כבר על תקן של נחיתה בחו"ל, בתאילנד ליתר דיוק: המסעדה משתרעת לאורך שטח של שלוש חנויות ומעוצבת כסימטה בשוק בבנגקוק, עם כל הפרטים הקטנים: גג פח מעוגל, שלטי רחוב, נברשות נייר, רהיטי עץ פשוטים ותצוגה של כלי אוכל אותנטיים.

עמדות האוכל מעוצבות אף הן במתכונת של אוכל הרחוב התאילנדי, וכוללות, בנוסף לישיבה ליד שולחנות, גם בר עם בירה "סנגה" תאילנדית במזיגה מברז, עמדת מרקים, ועמדת שיקים ו"בננה-לוטי" המעוצבת כאוטובוס מקומי. השאיפה לאותנטיות לא עוצרת בעיצוב. גם האוכל עצמו, מעידים על עצמם בגאווה אנשי ה"טייגר לילי", הוא תאילנדי אמיתי, ללא פשרות וללא פזילה אל מטבחים אסיאתיים אחרים. התפריט שיצר השף יניר גרין מתבסס על חומרי גלם טריים ומתכונים מסורתיים, המוכנים בידי צוות טבחים תאילנדיים שהובא ארצה במיוחד.

במסעדת טייגר לילי התנהג כתאילנדי


מכיוון שבאנו בחבורה גדולה, יכולנו ליישם את השיטה המומלצת ליהנות ממלוא הטעמים של המסעדה הזאת – ארוחה משותפת. כן, ה"שיירינג" שהפך רק לאחרונה לטרנד אופנתי במסעדות המערב, נוהג מאז ומתמיד בארצות אסיה. במקום מנות אישיות זורמות למרכז השולחן המון צלחות עם מנות מגוונות, לחלוקה בין הסועדים, וכל אחד לוקח לצלחתו כאוות נפשו.

החריף היום חריף מאוד


כמחווה ליעד התאילנדי הכי פופולארי בקרב הישראלים, אנחנו פוצחות בקוקטייל "קוסאמוי בריז", על בסיס מידורי, סאואר ומיץ לימון, שבתוכו צפים עלי נענע ופרוסות מלפפון דקות. ואז מתחילות לזרום לשולחן מנות הפתיחה. המאפיין את האוכל התאילנדי, מסבירים לנו, הוא ההרמוניה בין הטעמים, כך שכל ביס משחרר לחלל הפה צירוף של מלוח-מתוק-חמוץ-חריף. בעיקר חריף, כפי שנוכחנו די מהר, בגלל הצ'ילי שמככב בחלק גדול מהמנות: הוא מתבל את ה"סום טאם" – סלט הפאפיה המפורסם, וגם את ה"לאפ גאי יאנג" - סלט פרגית צלויה וקצוצה עם עשבי תיבול, בצל ואורז קלוי. ב"יאם טואה" – סלט שעועית ירוקה ובוטנים בחלב קוקוס, הצ'ילי מעניק טעם כמשחה, ואל לביבות ה"טוד מאו קונג" הוא מתלווה כרוטב. קצת מביך להודות שעם כל הכבוד לאותנטיות, המנות שיותר התחברנו אליהן היו דווקא אלו שנעדרה מהן הנשיכה האופיינית של הצ'ילי: "פאד טוד קאתייאם" - נתחי אווז בטמפורה עם ירקות ירוקים, כוסברה ושום, שהייתה יותר לכיוון המתקתק, ו"יאם פלא טוד" – תבשיל פיקנטי של קריספי בייבי אנשובי עם עגבניות שרי ועשבי תיבול. לצד המנות הוגש "סטיקי רייס" – אורז דביק בכלי במבוק, שתפקידו, כמו הלחם או הפיתה אצלנו, להיות גורם נייטרלי לספיגת הרטבים המתובלים.

מילון תאילנדי המקוצר לסועד המתחיל


שמות המנות ב"טייגר לילי" הופכים להיות קצת יותר מובנים אחרי שמפנימים כמה מילים בשפה התאית: טום זה סלט, פלא זה דג, טוד – מטוגן, ופאד – תבשיל מוקפץ. עכשיו קל לתרגם את העיקריות שלנו: "פלא-פאד סלרי" הוא כמובן דג מוקפץ עם סלרי, ו"פאד קא פאו" הוא בקר קצוץ מוקפץ בשעועית ועשבי תיבול, עם ביצת עין מעליו. ממחלקת הקארי הגיעו כמה סוגי תבשיל המוגשים בכלי חרס מסורתיים, מהם אהבתי במיוחד את ה"פאת פת" עוף – פיסות עוף טבולות בתבשיל קארי עדין עם חלב קוקוס, פלפל אדום, נצרי במבוק ושעועית ירוקה.

גם בקינוחים ניכר המאמץ של טייגר לילי לכוון לטעמים המזוהים עם המטבח האסיאתי, למרות שמתוקים זה לא הצד החזק שלו. אז נכון, יש "נמסיס שוקולד בלגי" מערבי למהדרין למי שלא יכול בלי שוקולד בסוף הארוחה, אך לצידו מוגשים גם שילובים שונים של קוקוס ופירות, כמו ה"בננה לוטי" – בצק פריך במילוי בננות מטוגנות עם סורבה קוקוס מעל, מוס חלב קוקוס עם סורבה מנגו ורוטב פירות יער, וגרגרי טפיוקה עם פירות, ערמוני מים וקרם קוקוס. וכל אלו ממתיקים לנו את השיבה מהמחוזות הקסומים של תאילנד אל המציאות הגועשת שם בחוץ.