Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבה על רובינשטיין בנתניה

רובינשטיין נתניה


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"עלו על הבמה שלושת הטנורים של הבשר: האנטריקוט בתפקיד לוצ'יאנו פבארוטי, שני נתחי פילה מרשימים כפלאסידו דומינגו, ועמם שלובה יד ביד, גאה ויפה עם כתר של קונפי שום, הסינטה בתפקיד חוזה קאררס...". ליאור פנחסי מגיע שוב לגן העדן של אוהבי הבשר באשר הם - רובינשטיין בנתניה. היה כמו תמיד משובח, ממכר ועם ציפייה לפעם הבאה

"זהו, אחי, פיטרו אותי", סימס לי יותם. זה לא בא לו בהפתעה. חרב הצמצומים בחברת ההייטק בה הוא עובד ריחפה מעל ראשו כבר זמן רב. "אז מה עכשיו?", שאלתי, "אין ברירה, אעשה ריסטרט", ענה לי. "אבל קודם חייב להתנחם בבשר טוב, ועכשיו".

ידעתי בדיוק לאן הוא מכוון. כנתנייתי במקור, רובינשטיין בשבילו זה הבית כשמדובר בבשר. המסעדה במתחם יכין סנטר נפתחה לפני שמונה שנים על ידי משפחת רובינשטיין, המתמחה בעיבוד בשר ונקניקים כבר כ-50 שנה. במהלך השנים, רובינשטיין הפכה למעוז מוכר וידוע של קרניבורים באזור השרון, גם בזכות איכות הבשר וגם הודות למבצעים אטרקטיביים לאורך כל שעות היום והלילה.

היכל הבשר של השרון


כל המקום הזה הוא שיר הלל לאוהבי הבשר. כבר בכניסה נגלו לעינינו מגוון נקניקים בייצור עצמי ועוד מוצרי מעדנייה מפנקים. כשהתפריט הגיע לידינו, חייך אלינו מגוון מנות רחב במיוחד, החל מבשר לבן ואדום, סלטים ופסטות ועד המבורגר טבעוני, כך שכל אחד יכול למצוא כאן את עצמו ולהתחבר למשהו.

"שיניתם קצת את התפריט, לא?", שאל יותם את המלצר, ששמח לספר לנו שמפני שיש כאן לקוחות קבועים שאוכלים כאן אפילו כל יום, חשוב למסעדה לרענן את התפריט מדי חצי שנה, והפעם הגדילו לעשות וחידשו את התפריט עם לא פחות מ-15 מנות, ביניהן טי-בון טלה, פיש אנד צ'יפס, פסטת ציידים ודג ים שלם על הגריל.

וגם תפריט קוקטיילים חדש יש. לקחתי סנגרייה לבנה עם קאווה תפוחים, קינמון, ציפורן ופלפל אנגלי. מרענן כמו שזה נשמע. ויותם אמר שאם כבר הוא מובטל, אז למה לא לצאת ל"חופשה בהוואי", קוקטייל נפלא עם פסיפלורה, אננס, וודקה פינלנדיה וליקר קוקוס שהורגש היטב.

מופע פתיחה מרשים


לראשונות החלטנו לחלוק שלוש מנות. אם כבר ליהנות, אז עד הסוף. בחרנו בארטישוק א-לה רומנה, מנה חדשה. ארטישוק איטלקי בגריל על סלסת עגבניות שרי וחומץ בלסמי מצומצם . הירק הכי בשרני שיש. טעם מעט חרוך, חמצמץ ועסיסי, שומר על הג'וסיות שלו ומאוד רך. מנה מיוחדת וטעימה שבהחלט מרעננת את התפריט הקיים.

כמובן שלא ויתרנו על קרפצ'יו סינטה, שהוא קונצנזוס אצלנו. קרפצ'יו בסופו של דבר נופל וקם על איכות הבשר, וכאן הסינטה הייתה פשוט משובחת, בטעם חמצמץ מענג, והגיעה עם חתיכות פרמזן גדולות, שמן זית, חומץ בלסמי, מלח אטלנטי ורוקט. הקרפצ'יו התאדה מהשולחן במהירות מסחררת. פשוט, מדויק וטוב.
כל כך נהנינו ממנו, שכמעט שכחנו מפוקצ'ת הבית שליוותה אותו, אבל רק כמעט. הפוקצ'ה הנאפית במקום, הגיעה לצד טפנד זיתים, טפנד עגבניות וחמאת שום, גם הם בייצור עצמי.

המשכנו עם פטה כבד עוף בהגשה מקסימה בצנצנת, ממש כמו טירמיסו. בתחתית ריבת בצלצלי שאלוט, למעלה ריבת עגבניות, ובצד ארבעה צנימי בריוש ביתיים, פריכים וטעימים. הטעם העשיר של הכבד השתלב עם מתיקות הבריוש. המתכון רץ כבר שנים במסעדה בהצלחה, אך ההגשה החדשה שדרגה את החוויה. הקוקטיילים נעלמו כבר מזמן משולחננו, אז לקחנו גם סנגריה אדומה מרעננת, קרה וטעימה.

הקונצרט: שלושת הטנורים בהופעה מנצחת


"טסססססססססס", נשמע קול מתקרב אל השולחן. אח, כמה אני אוהב את הלחישה של מחבת לוהטת. היא תמיד נשמעת לי כמו רחש ההתרגשות של הקהל בהופעה לפני שהלהקה עולה. ואיזה קונצרט חיכה לנו! תחת שם המופע המצליח "פלטת בקר אחד ק"ג" עלו על הבמה שלושת הטנורים של הבשר: האנטריקוט בתפקיד לוצ'יאנו פבארוטי, שני נתחי פילה מרשימים כפלאסידו דומינגו, ועמם שלובה יד ביד, גאה ויפה עם כתר של קונפי שום, הסינטה בתפקיד חוזה קאררס. כל אחד במשקל זהה של 330 גרם.

אז אחרי שחוש השמיעה התענג וחוש הראייה נהנה ממראה שלושת הנתחים היפים, הגיע הזמן לתת את הכבוד לחוש הטעם, והוא התמוגג מכל רגע. האנטרקוט היה מצוין, משויש כהלכה ומאוד עסיסי. הפילה נימוח, רך ומלא טעם. הסינטה בשרנית וטובה. כולם היו עשויים במידת הצלייה המדויקת. מרגישים שהנתחים ברובינשטיין מטופלים במומחיות. פשוט מבינים כאן בבשר. אצלנו האנטרקוט בדרך כלל מככב, אבל הפעם התחרות עם הפילה הייתה קשה במיוחד והפילה ניצח בנקודות בודדות.

גם אני, שמאמין שבשר טוב לא צריך שום דבר מלבד מלח גס, נהניתי מהרטבים הנלווים: צ'ימיצ'ורי (לסינטה), יין מרסלה פורטבלו נהדר (לפילה) ושמנת פלפלת (לאנטרקוט). מאחורי הבשרים חיכו בביישנות התוספות הנדיבות: פירה תפו"א ובטטה קטיפתי, ירקות מושחמים - כל ירק בתיבול אחר, ואפילו פינקו אותנו בתוספת קינואה ועדשים נהדרת.

הדרן בטעם של עוד


לסיום מתוק לקחנו אצבע רושה - טוויל ממולא בקרם טירמיסו בציפוי שוקולד ולרונה, מאוד מתוק ועשיר. קינוח שנועד ליישורים. לצדו התפנקנו עם קוקילידה – עוגיית שוקולד עם גנאש שוקולד חם, גלידת נוטלה ואגוזי לוז, בהגשה יפה לעין. הנאה מתוקה בטעם ילדות.

סיימנו שבעים ושמחים. אני לא דואג ליותם. כמו שהוא בוחר הכי נכון את הפלז'ר - ככה הוא בטוח יבחר נכון את הביזנס.