Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על מסעדת טוקו בראשון לציון

טוקו ראשון לציון


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"מהצלחת חייך אלינו קינוח גזר עם חלב קוקוס, חמוציות, קדאיף וקשיו שהתפצחו בפה. קינוח שונה, עדין ולא מתוק מדי, שבהחלט שווה להכניס לתפריט הקינוחים הקבוע במסעדה...". ליאור פנחסי מגלה מהו הפרויקט החדש של השף ניצן רז לבית טוקו בראשון לציון. היה מפתיע, עשיר בטעמים ומעלה זיכרונות מהמזרח הרחוק.

כשטליה ואני יצאנו מהסרט ביס פלאנט בראשון לציון, היא הסתכלה עליי ושאלה "קריספי רוק שרימפס?". "איך אני יכול להגיד לא למנה האהובה עליי?", עניתי והתקדמנו לכיוון טוקו.

מוזיקה הודית הפתיעה אותנו כבר בכניסה. מה לה ולמטבח האסייתי-דרום אמריקאי שבו מתמחה המסעדה? המארחת הסבירה לנו שזהו הערב הראשון בפרויקט הקולינרי החדש והייחודי של טוקו לשנה הקרובה – "ניצן רז מסביב לעולם", שבו יומיים-שלושה בסוף כל חודש ניצן רז, מוצ'ילר בנשמתו, מארח שף של מטבח קולינרי שונה מסביב לגלובוס, וביחד הם מעניקים פרשנויות אישיות ויצירתיות למאכלים מכל העולם. האווירה הייתה חגיגית במיוחד ואפילו שגריר הודו ואשתו כיבדו את המקום בנוכחותם. שמחנו לגלות שמי שפותחת את המסע היא סרנדה דילבסקי, אחת המתמודדות האהובות ביותר ממאסטר שף, הזכורה לטוב במאכליה שהעניקו כבוד רב למטבח ההודי המודרני.

קיבלנו תפריט ייחודי לפרויקט אשר זכה לשם המשעשע "טוקו-טיקה". אז קריספי רוק שרימפס לא היה, אבל מבחר מנות מסקרנות של סרנדה עם הטאץ' האישי של השף ניצן היו גם היו.

לא יכולנו שלא להתחיל בלאסי מנגו לכל אחד. הלאסי הנהדר, שכלל יוגורט, מחית מנגו והל מעקצץ, החזיר אותי בשנייה להרים המוריקים של דרמסלה ולמיין בזאר הצפוף של דלהי. הטעם כמעט אותו טעם, רק שלשמחתנו, בניגוד להודו, לא היינו צריכים להמתין לשתייה חצי שעה.

פתחנו עם הנאן, הלחם ההודי שקצת מזכיר את הפיתה העיראקית, אך יותר רך ומעודן בטעמו. הנאן הוגש בליווי מתקתקות וחריפות נעימה של רוטבי צ'אטני תמר הינדי, סלסת עגבניות, ג'ינג'ר, יוגורט-תירס וכוסברה. פתיחה נהדרת ורבת טעמים.

המגוון העשיר של המנות הראשונות קרץ אלינו מתוך התפריט והתקשינו לבחור, אז החלטנו שאם כבר הודו – כדאי לתת לחיך להתנסות בכמה שיותר טעמים וניחוחות וחלקנו שלוש מנות. הסביצ'ה שרימפס הגיע ברוטב אנה מריה, רוטב עשיר על בסיס יוגורט, עשבי תיבול, פלפלים צהובים וקרוטונים, אקזוטי וטעים כמו שזה נשמע. המשכנו עם ספרינג רול במילוי נדיב מאוד של אטריות מוקפצות מאוד בתיבול הודי בהשפעה סינית. מנה קצת שומנית מדי לטעמנו, אך קריספית וכיפית. מרק התירס הצליח להפתיע אותנו. סרנדה לקחה את המרק הקלאסי למקום אחר, יותר מעניין. המרק היה סמיך עם תוכן עשיר של גרגירי תירס טריים וציר עוף.

המרק די מילא אותנו, אז החלטנו להסתפק בעיקרית אחת. הלכנו על צ'ילי צ'יקן ואורז. עוף מוקפץ שהיה מאוד רך ועסיסי והגיע ברוטב כיפי של עלי נענע, פלפלים ובצל. הנענע החריפה השתלבה נהדר עם המתיקות של האורז המטוגן. סרנדה, שהסתובבה עם חיוך רחב בין השולחנות, סיפרה לנו שהמנה מבוססת על אוכל שאכלה בילדות, ואנחנו הרגשנו זאת בכל ביס. מנה עשירה אך קלילה, שהשאירה לנו טעם של עוד.

עכשיו כבר באמת היינו שבעים, אך לא הייתה לנו שום כוונה לוותר על הפינוק המתוק שלנו. הטפיוקה המפורסמת של טוקו, עם חלב הקוקוס וחתיכות המלון ופירות היער, הייתה מרעננת והותירה אותנו עם תחושת מתיקות מענגת בפה. אך גולת הכותרת הייתה גזר הלווה. טליה הטילה וטו על הקינוח וטענה בתוקף שגזר לא ייכנס לפיה, אך גם היא נשברה ברגע שהקינוח המיוחד הזה הגיע לשולחננו. מהצלחת חייך אלינו קינוח גזר עם חלב קוקוס, חמוציות, קדאיף וקשיו שהתפצחו בפה. קינוח שונה, עדין ולא מתוק מדי, שבהחלט שווה להכניס לתפריט הקינוחים הקבוע במסעדה. סרנדה סיפרה לנו שזו וריאציה שלה למנה שאכלה בחורף בילדותה, ואנחנו כבר התחלנו להצטער שלא גדלנו איתה.

יצאנו מחייכים מהגיחה שלנו להודו, ואנחנו כבר סקרנים לגלות לאן ניצן רז ייקח אותנו בחודש הבא. מזמינים כרטיס טיסה כבר מעכשיו.