Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על מסעדת דגים בהוד השרון

דגים הוד השרון


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"צלחת אובלית לבנה ועליה כיסוני אינרי שחומים ממולאים בקוביות דג סלמון רכות-רכות ומתובלות בעדינות, בעיטור צרור גבעולי עירית, זנגוויל מוחמץ ותלולית קטנה ומסקרנת של כדורונים בירוק זוהר..." שפרה צח יצאה לבדוק את הקונספט הקולינרי החדש של מסעדת דגים בהוד השרון. הנה טעימה קטנה.

זה לא קורה כל פעם, ולא בכל מסעדה, אבל לפעמים פתאום מבליחה מנה שגורמת לך לומר לעצמך: רק בשביל זה היה שווה להגיע עד הלום. הפעם התרחש הפלא בארוחה רבת משתתפים במסעדת Dagim בהוד השרון, שנערכה לרגל השקת הקונספט החדש של המסעדה. אבל לפני שנגיע אליו, קצת על המקום עצמו. תושבי השרון כבר מכירים את פינת החמד הזאת: מבנה אלגנטי צמוד לפארק ארבע העונות, עם חיפוי עץ וקווים עגולים המזכירים גל או ספינה, ובפנים חלל מעוצב גבוה ומרשים, אקווריום דגי נוי וחלונות ענקיים הפונים אל הנוף המוריק שבחוץ. מה שאולי פחות ידוע הוא שאל מנות הים, התמחותה הוותיקה של המסעדה, נוספו לאחרונה גם מנות בשר, פסטות, סלטים וארוחות ילדים. כך שבגלגולה הנוכחי פונה Dagim לכל סוגי הסועדים - משפחות, בליינים על הבר, זוגות בבילוי רומנטי, חובבי דגים וקרניבורים, ומציעה גם אירועים משפחתיים ועסקיים.

הביצוע הקולינרי הופקד בידיו של איאד אגבריה, מי שהיה השף של האושן-בר עליו השלום, כך שמאכלי הים הם עדיין הלהיט העיקרי כאן. תחת ידיו של השף הופכים פירות הים לשורה של מנות צבעוניות בהגשה אטרקטיבית, ולפי עדות חבריי לשולחן הן לא רק יפות אלא גם טעימות: שרימפס מטוגנים בציפוי פנקו, על מגדל של קוביות בטטה קריספיות ואטריות סובה ברוטב צ'ילי מתוק, מיקס פירות ים על ניוקי פטריות, עם זוקיני, בצל, חצאי פלפלונים אדומים ועלי טימין, וסיר חרס לבן ובו מולים שחורים בחלב קוקוס וקארי ירוק. אבל המנה המיוחדת מכולן, שמתאימה גם למי שמתנזר מפירות ים, היא הטרטר: צלחת אובלית לבנה ועליה כיסוני אינרי שחומים ממולאים בקוביות דג סלמון רכות-רכות ומתובלות בעדינות, בעיטור צרור גבעולי עירית, זנגוויל מוחמץ ותלולית קטנה ומסקרנת של כדורונים בירוק זוהר, שלאחר טעימה מתגלים כקוויאר בטעם וואסבי – הברקה של ממש שמתפצפצת בפה ומלווה את הדג בחריפות נעימה.

ואז, אחרי שהחיך כבר למד לצפות להפתעות, מגיע הכוכב האמיתי של הערב. מנה נהדרת של פילה מוסר ים, שמדגימה את השילוב בין המטבח הקלאסי לזה הערבי שהשף גדל עליו. הדג אפוי בציפוי שכבה עבה של קרסט עשבי תיבול, שמספק קונטרה פריכה וארומטית לבשר הדג העסיסי. אבל ה'שוס' האמיתי מסתתר מתחת לדג - מצע של עלי גפן ממולאים באורז, שטעמם החמצמץ האופייני, המודגש על-ידי רוטב טרטר, כל כך מתאים לדג, שפלא איך לא חשבו על זה קודם. כל היופי הזה מעוטר בקטניות מונבטות מתובלות בשמן זית ולימון, וכל ביס מביא איתו שילוב מורכב של טעמים ומרקמים.

גם באגף הבשרים, עם כל הכבוד לאנטרקוט העבה והבשרני שהוגש לנו, המנות המוצלחות יותר היו אלו שבהן ניכרה השפעת המטבח הערבי: קבב טלה וצנוברים, עסיסי ונגיס, בניחוח מובהק של בשר כבש, שהוגש על בצק טורטיה פריך, ונקניקיות ביתיות, שטעמן המיוחד בא להן מהשילוב של בשר בקר וטלה, והן מוגשות על סלט של כרוב בכבישה ביתית עם גרגרי חרדל שמוסיפים להן נופך עוקצני.

לכן, כשהגענו לקינוחים, לכולם כבר היה ברור על איזה מהם הכי כדאי להניח את היד: המלבי כמובן. לא שיש לנו משהו נגד כדור שוקולד אפוי שמוזגים עליו רוטב שוקולד חם והוא מתמוסס לאיטו, או נגד מוס וניל במילוי קרם פסיפלורה, להיפך. אבל הכפיות נשלחו שוב ושוב כמו מאליהן אל המלבי, שהיה מתוק וקרמי בדיוק במידה הנכונה, עם מי זהר ובזיקת קוקוס קלוי, שחוסל במהירות. סיום מושלם לארוחה מוצלחת.