Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על בר המגדלור שבעיר העתיקה ביפו

המגדלור יפו


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"החציל הקלוי היה בשרני, עדין בטעמו ומתובל במידה. עליו נחה טחינה גולמית סמיכה ואיכותית, ומעליה עיטרו את המנה גרגירי רימון מרעננים ופטרוזיליה. בצד חייכו לנו פלח לימון ושתי פיתות זעתר שהוסיפו טוויסט קריספי..." ליאור פנחסי, המגדלור, יפו

"מה קרה?", שאלתי את חברתי הטובה מיכל כשראיתי אותה שותקת מספר דקות. "כלום, פשוט אני מתגעגעת לאהבה", ענתה לי. זה מה שהאווירה במגדלור מוציאה מאנשים. הבר הוותיק הזה שמארח אוהבים וחברים כבר שלושים שנה נמצא בתוך בית ערבי אותנטי עתיק בן שתי קומות (הקומה השנייה לאירועים פרטיים) עם קשתות, המחולק לחדרים וחללים אפלוליים. הבית נראה כה עתיק שאפשר לדמיין את יאסון יושב כאן כל ערב ובוכה על אהובתו שהייתה לו מגדלור ואת אנדרומדה ופרסאוס חולקים יחד נרגילה.

הבר השוכן בתחילת כיכר קדומים הוא מעין המשך ישיר של סמטאות המזלות. רומנטי, מפותל, עם ציורים על הקירות ונרות ייחודיים המעבירים את הקסם הייחודי של יפו. הקהל מגוון מאוד: צעירים ומבוגרים, תיירים ומקומיים, זוגות וחברים, כולם יושבים על הספות הנמוכות והרכות, נשענים על הכריות הגדולות ונהנים מהאווירה המיוחדת.

"טוב, מה שקעת אתה עכשיו במחשבות", שאלה מיכל, "באנו לאכול, לא?" אבל לפני האוכל, אנחנו חייבים לנסות את הקוקטיילים המיוחדים, שיכניסו אותנו לעניינים: סן פרנסיסקו למיכל – קוקטייל קלאסי בטעם פירותי אקזוטי, מתקתק ואלכוהולי בדיוק במידה הנכונה, ובשבילי את "קוקטייל הבית", שהוא שילוב מתוחכם של פירות ושנאפסים בטעמים, מעין שיק פירות אלכוהולי ממכר.

האוכל הוא מהסוג שהולך טוב עם אלכוהול. קצת מזרחי, קצת ים תיכוני. לראשונות, חלקנו חציל בטחינה וחומוס עם טחינה. כן, הטחינה כיכבה אצלנו. היא נעשית במקום, בדיוק כמו החומוס. לשמחתנו, התברר שגם בפאב יודעים להכין חומוס אותנטי. ככה זה כשהשורשים היפואיים זורמים בדם. החומוס היה קטיפתי וקליל, כך שהמנה נעלמה לנו מהצלחת במהירות מסחררת. לעומת זאת, את החציל בטחינה לא מיהרנו לאכול. זו מנה כה יפה שפשוט לא רצינו לקלקל. החציל הקלוי היה בשרני, עדין בטעמו ומתובל במידה. עליו נחה טחינה גולמית סמיכה ואיכותית, ומעליה עיטרו את המנה גרגירי רימון מרעננים ופטרוזיליה. בצד חייכו לנו פלח לימון ושתי פיתות זעתר שהוסיפו טוויסט קריספי. יופי של מנה!

למיכל עוד היה מקום למנה של פסטה, אז היא התפנקה לה עם מנה נדיבה של ספגטי פונגי מוקרם, עשוי פסטה תוצרת בית ברוטב של שמנת ופטריות. לעצמי העדפתי מגש גבינות – מנת בארים קלאסית, עם חמישה סוגי גבינות טעימות ואיכותיות, ולידן ג'בטת הבית חמה ופריכה, כשחמאה, פסטו ביתי וירקות משלימים את החגיגה.

התרווחנו בכיף עם בטן מלאה ושמחה על הספה הנוחה. "סופלה?", שאלה אותי מיכל. "סופלה! כדאי לכם, אנחנו מכינים אותו במקום" קבעה בר, הבעלים. למרות שבדרך כלל זה קינוח כבד מדי לטעמי אחרי ארוחה גדולה, זה של המגדלור היה קליל ולא מתוק מדי ונטרף מיד עם הקצפת בצד.

סיימנו מחויכים ועלינו למעלה לעוד סיבוב קטן בסמטאות. אין כמו יפו בלילות, שרים ובצדק. אוכל מצוין, אווירה אינטימית ונעימה, מה צריך יותר מזה?