ג'פניקה בנמל

"לשולחן הגיעה מנה ענקית של אורז ומעל בשר עגל קצוץ, פלפלים, בצל, בזיליקום ושורש גלנגל, כאשר בפסגה נחה לה מעל הכל, ביצת עין במלוא תפארתה. לאחר ערבוב, נתגלתה לנו מנה אסייתית גאה וחריפה..." ליאור פנחסי נהנה מאוכל אסייתי בג'פניקה, סניף נמל תל אביב

"נו, נסה כבר עם הצ'ופסטיקס!", גוערת בי טל בעוד שהיא מלהטטת במיומנות עם שני המקלות המוזרים האלה, כאילו נולדה באותו כפר עם מיסטר מיאגי. אני מנסה שוב ושוב, עד שהסושי אומר לי בעצמו: "עזוב'תך, זה ג'פניקה כאן, תרגיש חופשי לתפוס אותי עם הידיים". זה מה שמיוחד בג'פניקה, כאן לא באים להתנסות בחוויה אסייתית הארד קור, אלא להנות מאווירה משוחררת עם מנות אסייתיות טעימות ומגוונות הקורצות לחיך הישראלי, במחירים שווים לכל כיס.

הלכנו לנמל ת"א. הסניף של ג'פניקה חוגג אמנם רק שנה, אבל כבר נחשב לסניף הדגל. ואפשר להבין למה. העיצוב העדכני והיפה בעל המוטיבים היפניים מעניק כבר בכניסה הרגשה חמימה ונעימה. זוגות, חברים ומשפחות יושבים סביב השולחנות הנוחים. לפני עשר שנים, היה נדיר לראות ילדים אוכלים סושי, ועכשיו אפשר לראות ילד בן שמונה חוגג לבד על קומבינציה. ועוד עם צ'ופסטיקס!

אבל לג'פניקה ממש לא באים רק כדי לנשנש סושי, התפריט האלכוהולי העשיר כבר מזמן קנה לעצמו שם של כבוד, ובאווירה הקלילה זה בא לנו ממש נפלא. לי התחשק לטעום בירה יפנית. לקחתי קירין איצ'יבאן – בירה רגועה ומלטפת שהאלכוהול בה כמעט לא מורגש. טל כבר באה עם ההחלטה מהבית – צ'ויה, אחד מסימני ההיכר של ג'פניקה, שיכר שזיפים מענג שבבסיסו נח לו שזיף שלם ספוג אלכוהול. לא עברה דקה וכוס הצ'ויה הונחה לה ריקה עם גלעין מצוץ בתוכה. טל החליטה לנצל את מחיר הקוקטיילים המגוחך והפעם בחרה את קוקטייל בריזה – ואן גוך אסאי בשילוב סירופ סיגליות. טעים מאוד, אלכוהולי אך לא חזק מדי, שבקלות אפשר לשתות ממנו ארבעה ברצף.

לפתיחה הזמנו סלט עוף, מלפפונים ושרימפס בטמפורה. לא במקרה סלט העוף והמלפפונים הוא המנה הכי נמכרת במקום. זה לא רק המחיר (איזה כיף לראות מנה ראשונה שעולה 19 שקלים בלבד!), אלא גם הטעם הנהדר. רצועות העוף והמלפפונים השתלבו מעולה עם רוטב חמאת בוטנים נדיב, חלב קוקוס וסויה, לכדי מנת פתיחה קלה ונהדרת. השרימפס בטמפורה, המגיע עם רוטב צ'ילי ויוזו, נתן פייט יפה. הטמפורה עוטפת את השרימפס הפריכים והופכת אותם למעין שניצלוני שרימפס חמודים. פתיחה שעשתה חשק לעוד.

לעיקרית, ביקשנו מנה אסייתית אמיתית שדווקא לא מתחנפת לחיך הישראלי. המליצו לנו על הפאד קפאו, ובצדק. לשולחן הגיעה מנה ענקית של אורז ומעל בשר עגל קצוץ, פלפלים, בצל, בזיליקום ושורש גלנגל, כאשר בפסגה נחה לה מעל הכל ביצת עין המלוא תפארתה. לאחר ערבוב, נתגלתה לנו מנה אסייתית גאה וחריפה שטעמיה העשירים החזירו אותנו אל הקוואסאן בתאילנד. מנה מצוינת ומשביעה מאוד. יחד איתה, לקחנו את מנת הדגל של ג'פניקה – ג'פנקו: שמיניית רולים I/O עם דג וירקות טבולים בטמפורה ובפנקו עם רוטב טריאקי בצד. מנה קראנצ'ית וחמה, עדינה ועשויה בקפידה, כך שאפשר להרגיש את הטריות של כל אחד ממרכיביה.

היינו כבר שבעים מאוד, אבל זה נוגד את אמנת ז'נבה לוותר על קינוח בג'פניקה. לאחר הביקור במזרח אסיה, חזרנו למערב עם קרם ברולה ופירות יער על מצע ופל פריך. קינוח זוגי, לא כבד מדי, ובעיקר טעים מאוד. קנקן צ'אי ירוק לימונית השלים לנו ארוחה כיפית, נעימה לבטן ואחת מהיותר משתלמות שניתן למצוא בת"א ובכלל.