נאמוס

"לשולחן הגיעה צלחת הגשה ענקית עליה היו מוצגים עשרות יחידות סושי של רול סופט-של קראב עם טאביקו, עירית, ספייסי מיו ואבוקדו, ניגירי צלופח ים, רול חם של טונה ועוד..." דן תורן נהנה מארוחה קייצית איכותית בנאמוס במרינה בהרצליה פיתוח

יש דברים שקורים רק במקום בו הים פוגש את המזח, היין הנכון פוגש את הכוס והאוכל האגדי פוגש את החיך. לפני כמה ימים קפצתי עם אמיר, החבר הטוב, לאכול במרינה בהרצליה. קצת מאסנו במסעדות הרגילות והסקרנות הקולינרית משכה אותנו לקצה הצפוני של המרינה, למקום מעניין ומיוחד - מסעדת נאמוס.

האווירה המשכרת עטפה אותנו כבר מהמבואה, החיוך הרחב של המארחת לא השאיר מקום לדמיון והמנות שזרמו לכיוון השולחנות גרמו לנו להבין שהצעידה ה-"ארוכה" לקצה המרינה עתידה להיות משתלמת ביותר.

אז מה זה נאמוס? בפשט המילה - חוף ים פסטורלי במיקונוס שביוון ואילו בתרגום לעברית, ככל הנראה, מדובר בשלמות קולינרית. המסעדה שוכנת על שפת הנמל ומהחלונות הגדולים נשקפות להן יאכטות שמרקדות באיטיות על המים, ניחוח ים ובישולים אופף את החלל הגדול, המוסיקה העדינה שמתנגנת ברקע משלימה את האווירה והדובדבן שבקצת, איך לא- האוכל. לאורך הארוחה זכינו לליווי צמוד של צמד מלצרים מקצועיים ואדיבים באופן חריג, רחל ואייל, אשר דאגו למלא את השולחן בכל טוב ואת הכוסות ביין המתאים לכל שלב ושלב בארוחה.

מבט חטוף בתפריט של המסעדה יוצר הרמת גבה מעניינת; מצד אחד מנות ים-תיכוניות שופרא דשופרא ומצד שני, להפליא, מנות אסייאתיות (בעיקרן סושי) מעוררות תיאבון. אני פריק של אוכל יפני. אין מה לעשות, יש להם אוכל משוגע, חדשני, יוצא דופן ובעיקר מעניין. אז למה לא לקחת את הטוב מכל מטבח ולשלב ביחד? מנות ראשונות של יוון וחופי הים התיכון, מנות עיקריות של יפן היפה ולקינוח - כל מה שעושה טוב בבטן. עשינו מאמצים רבים כדי להדק את התפריט מכל הכיוונים. יין שמתאים למנות הפתיחה, עיקריות שמתאימות לעונה וקינוחים שמתאימים לחיך מאותגר.

ובכן, בין מילה למילה הוגנבו לשולחן שתי כוסות יין מבריקות ומיד אחריהן שמפניירה קפואה ובה בקבוק קלו דה גת ריזלינג צעיר ועוקצני. למביני היין שביניכם - מדובר בלא פחות מאשר יצירת אומנות בתחום היין. ומה נאכל? סושי! והרבה סושי. לשולחן הגיעה צלחת הגשה ענקית (כמעט מטר לאורך וכ-40 ס"מ לרוחב) עליה היו מוצגים עשרות יחידות סושי של רול סופט-של קראב עם טאביקו, עירית, ספייסי מיו ואבוקדו, ניגירי צלופח ים, רול חם של טונה ועוד. הצלחת היתה מרשימה כשלעצמה וכל הרולים התחברו למחזה מרהיב ומעורר תיאבון.

טעמנו גם חמישיית שרימפס בטמפורה שהוגשו עם רוטב צ'ילי ולמון גראס, קובה-ביף קרפצ'יו עם נגיעות עדינות של שמן סומסום וכוסברה טרייה וגם ניו-סטייל סשימי סי-באס וסלמון שהוא למעשה סופר-סושי עם מגוון רחב של טעמים מפתיעים.

אז איך קוראים למקום שהוא לא סושי בר סטנדרטי ובטח שלא מסעדה ים תיכונית, שונה מהמקובל באזור המרינה, מרענן, נעים ובעיקר מאוד טעים? נסו בייונית – נאמוס.