טאבולה

"הניוקי סלק שהוזמן התגלה כמנה מפוארת ונאמנה לטעם ולמרקם איטלקי משובח: כדורוני ניוקי סגלגלים, עשויים סלק, טובלים ברוטב שמנת סמיך ומדוייק להפליא..." חגית גרוס במסע קולינרי איטלקי בטעם של פעם בטאבולה, הרצליה

מבקש אדם לסעוד את ליבו ילך נא למסעדה. אך משביקש אדם לחגוג את יומו – במסעדה איטלקית ישמח לבבו. ואנחנו נוסיף לאחר הביקור בטאבולה הרצליה – איטלקיה שורשית-אמיתית.

טאבולה מזמנת חוויה קולינרית שצריך להתכונן אליה מראש. זה מסוג המסעדות שאתה יכול לעבור על פניהן במשך שנים ולדעת שיום אחד תשב בה אך למעשה דרוש אירוע חגיגי שיביא אותך להזמין בה מקום.

שדרת עצי שקמה עתיקים מובילים אותך הישר למסעדה רחבת ידיים המתמזגת עם הנוף העירוני-כפרי המזכיר במשהו את מחוזות איטליה הרחוקה. הכניסה למסעדה מפוארת ומכניסה מיד לאווירה רצינית ומכובדת. שולחנות עץ כבדים מכוסים במפה לבנה עליהן מפוזרים נרות קטנים המשרים אווירה רומנטית ואינטימית. גזעי עצים, המהווים עמודי תמיכה מפוזרים ברחבי המסעדה מתכתבים עם השדרה שהשארנו מאחור. חללים שונים מקדמים את פנינו. החלל המרכזי הוא החלק הוותיק של המסעדה חלק נוסף משופץ וחדש יותר נמצא בקדמת המסעדה מגלה חלונות גדולים המאפשרים הצצה לרחוב הסמוך. ואנחנו מתקשים לבחור היכן לשבת אבל המלצרית החיננית כבר מגיעה ומציידת אותנו בתפריטים.

למנה ראשונה חלקנו קרפצ'יו חציל – בשר חציל פרוס מעליו שיני שום אפויות וגבינת ריקוטה משובחת, סלט קפרזה איטלקי – פרוסות נדיבות של עגבניה ומוצרלה זכו לליווי מרענן של עלי בייבי ומעליהם ננסך בדיוק רב חומץ בלסמי איטלקי אמיתי. את המנות הראשונות ליוותה ג'בטה חמימה וטרייה המוגשת כמיטב המסורת עם צלוחית שמן זית ועיגול בלסמי בפנים.

נלהבים מהראשונות ובציפייה דרוכה לעיקריות הבחנו בזווית עינינו בחבר כנסת שמסיים את ביקורו במסעדה ואיתו חבורת מכובדים מעולם הפוליטיקה והתקשורת. בשולחן הסמוך התיישבו דיפלומטים דוברי אנגלית וזה יכול היה להישמע כמו בדיחה אלמלא השירות הרציני והמוקפד ששומר על אווירה מפוארת וצנועה כאחד. ואין לנו מושג איך הם עושים את זה. אולי בזכות הנאמנות והשמירה על הטעמים האיטלקיים המקוריים הביתיים שמאפשרים גם לתיירים להרגיש בבית.

המנות העיקריות לא איחרו להגיע. סקלופיני עגל שהיה רך ונימוך, טבל ברוטב מרסלה עדין ומתקתק. הפירה שליווה את המנה חוסל עד תומו ועורר געגוע לטעמים הביתיים האלה שאתה מתקשה כבר למצוא במסעדות המעודכנות של היום. גם הניוקי סלק שהוזמן התגלה כמנה מפוארת ונאמנה לטעם ולמרקם איטלקי משובח: כדורוני ניוקי סגלגלים, עשויים סלק, טובלים ברוטב שמנת סמיך ומדוייק להפליא.

המלצר החביב והמנומס דייק בתדירות ההגעה לשולחן, לא נדנד וגם לא נעלם לדקות ארוכות מידי. כל בקשה מולאה מיד ושאלות על התפריט נענו בהתמצאות מופלאה ומוערכת.

סקרנים ונלהבים הגענו למנות האחרונות וגילינו שגם כאן המלצר הפגין בקיאות ומקצועיות כשהמליץ על המנות שיתאימו לסיום הארוחה שלנו. מאפה תפוחים חם ושלושה כדורי גלידת סורבה חתמו את הערב המפואר והנעים הזה. המאפה היה עשוי היטב במתיקות מעודנת ובתוספת מפנקת של אגוזים וצימוקים ואילו הגלידה היתה סיום קריר ונעים שהכין אותנו ליציאה מהערב החמים שחווינו בטאבולה.

אז מה היה לנו פה? שדרת פיקוסים, מסעדה איטלקית בטעם של פעם, חוויה קולינרית משובחת, מלצר חביב ומקצועי וטאבולה אחת. או במילים של מירי מסיקה בשיר שהקדישה לאפיפיור בביקורו האחרון בארץ הקודש: gracias a la vida"" – תודה על החיים.