Skip Navigation Linksראשי > מאמרים ראשיים > ארוחת השבוע> כתבת ביקורת על מסעדת אוליב ליף בתל אביב

אוליב ליף


מוקד הזמנת אירועים במסעדות

"חזה המולארד היה מסודר על הצלחת כמניפה של פרוסות מולארד, על מצע של רוטב פירות הדר, ולידם פלחי אשכולית אדומה, תפוז וקלמנטינה..." רונן סולומון מפנק את זוגתו בארוחת גורמה כשרה במסעדת אוליב ליף שבמלון שרתון בתל אביב

החלטתי לפנק את זוגתי בארוחת ערב במסעדת שף מובילה. מעטות הן המסעדות בארץ המציעות תפריט גורמה מוקפד וגם כשר. ידיד טוב המליץ לי על מסעדת אוליב ליף בניצוחו של השף צ'רלי פדידה, שהינה מסעדה בסגנון ים תיכוני, בניחוח צרפתי. יצא לי לצפות בשף פדידה בכמה תוכניות טלוויזיה, אך לא תמיד המראה על המרקע, יכול להעיד על הטעם.

טוב, החלטתי שהולכים על זה. הכניסה למסעדת אוליב ליף הייתה דרך הלובי במלון שרתון, כך שעוד לפני שטעמנו משהו, כבר נכנסנו לאווירה. את פנינו קיבלה בחיוך רחב שרון מנהלת המסעדה. אמנם לא שריינו שולחן ליד החלון המשקיף לים, אך גם שאר השולחנות בתוך המסעדה נראו ברמה גבוהה.

המראה היוקרתי ניכר מכל עבר. מחשבה רבה הושקעה בכל פרט החל מעיצוב המסעדה, בריהוט, בשטיחים ואפילו בפרחים. עוד אני בוחן את המסעדה, הגישו לנו כפתיחה כנאפה. שרון ציינה שמדובר במנת טעימה שהשף מעניק לה טוויסט כל פעם מחדש, וכי תכף גם נקבל לחם מרוקאי ומחמצת, עד שנחליט אילו מנות אנו מזמינים. בעודנו מתענגים על הכנאפה, הונחו על השולחן שני כיסונים ממולאים בבשר מתובל כהלכה, יחד עם רוטב מיונז-צ'ילי שהעצים עוד יותר את הטעם (מתנצל, כאמור, זה לא בתפריט, המצאה רגעית של השף, לא יכול להתחייב שגם אתם תקבלו).

לראשונות, זוגתי בטרנד הבריאות החליטה להזמין טונה אדומה מבושלת בטריאקי, ואני בטרנד אהבת הבשר, הלכתי על כנאפה כבד אווז. תוך מספר דקות הגיעה מנת הטונה, כיצירת אומנות. קוביות הטונה נחו להם בצלחת, כשלידם מלפפון, גזר וצנון מסולסלים. למרות החשש להרוס את היצירה, החלטתי לטעום מהמנה. הטונה היתה נימוחה מאוד והשילוב עם רוטב הטריאקי והבוטנים, הפך אותה פשוט למעדן.

יחד עם מנת הטונה הגיעה גם מנת כבד האווז, שהייתה מונחת על בצל מקורמל ומעל שערות קדאיף, ומסביבה רוטב מתקתק וחתיכות קטנות של תותים. הפעם הגיעה תורה של זוגתי לבחון האם בחרתי נכון, ואחרי כמה שניות היא נאלמה דום, וציינה שהיא רוצה להינשא לסו-שף שהכין את המנה. למרות שלא טעמנו את כל המנות, הייתי אומר בפשטות שמדובר במנת הדגל במסעדה, מנה פשוט מושלמת.

בכדי לא לאבד את זוגתי לסו-שף, החלטנו שממשיכים למנות עיקריות. זוגתי המשיכה בטרנד הבריאות והזמינה סלמון צלוי שהלך טוב עם יין קצרין שרדונה לבן, ואני בחרתי בחזה מולארד יחד עם יין ירדן קברנה אדום.

כעבור כמה דקות, הונחו על השולחן שתי מנות מרהיבות ביופיין: נתח סלמון גדול בקרסט של בריוש, כשמסביבו רוטב עדין עם עדשים חומות. הסלמון היה עשוי להלכה, כשהוא מעוטר בגרגר נחלים, מה שהביא את זוגתי להמשיך לשבח את הסו-שף. חזה המולארד היה מסודר על הצלחת כמניפה של פרוסות מולארד, על מצע של רוטב פירות הדר, ולידם פלחי אשכולית אדומה, תפוז וקלמנטינה. אמנם אין "הוראות הפעלה" איך לאכול את המנה, אבל שרון הציעה שאטעם יחדיו את החזה מולארד עם האשכולית, ואכן השילוב משדרג את המנה לרמה הרבה יותר גבוהה, ומעצים את הטעמים בלשון.

התענגנו לנו עם המנות, מבלי לשים לב איך הזמן חולף. ארוחה כזו חייבים לסיים עם קינוח, אז בחרנו בטארט בננה מקורמל בסוכר, סירופ כרמל ובעיטורי קוקוס. הבננה הייתה חמימה ורכה, ויחד עם הסורבה מנגו שהיה לצידה, היוותה אקורד סיום הולם לארוחה כולה.

זוגתי, שעדיין רצתה להינשא לסו-שף של המסעדה, סיכמה שהפעם באמת פינקתי אותה בארוחת גורמה מעולה. השילוב בין מנות שף לא שגרתיות ומיוחדות בטעמן, היוקרתיות של המסעדה והשירות הנפלא, הופכים את הארוחה לחוויה בלתי נשכחת.