לה פאווה

"גם האנטריקוט היה מוצלח. שוב בשר איכותי, צלייה מדויקת כך שנוצר קראסט מעט פריך מן החוץ והסטייק נשאר רך ועסיס מבפנים..." יונתן שטרנברג, יצא להכיר את לה פאווה, מסעדת שף כשרה בירושלים

כבר עברו מספר חודשים טובים מאז פתחה לראשונה את שעריה ונראה שהצוות של מסעדת לה פאווה בראשות השף רן אטון מרגיש בבית ברחוב הירושלמי (רח' משה הס) השקט בו בחרו להתמקם. לאחר שלמד במכללת הדסה ועבד במספר מסעדות בארץ, נסע אטון להשלים את לימודיו בבית הספר הקולינרי "לה קורדון בלו" שם התמחה בבישול צרפתי. עם חזרתו החליט לפתוח מסעדה ובזמן שרן שקד על בניית התפריט, אביו, אלי, קבלן בעל ניסיון רב בתחום היה אמון על השיפוצים. למרות שלא ראיתי את המקום טרם השיפוץ, ההשקעה והמחשבה ניכרת. קשתות מרהיבות, מוטיבים מרשימים של אבן ירושלמית וגוונים של לבן וצבעי קרם משרים אווירה חמימה ונעימה.

מסעדה לה פאווה מגדירה עצמה כמסעדת גריל-גורמה כשרה למהדרין שמקיימת הרבה אירועים פרטיים. תפריט ראשונות מצומצם אך קולע מאוד לחיך הישראלי וכולל מספר סלטים מצוינים, מנות דג, שקדי עגל וקרפצ'יו. לעיקריות מוצעות מנות תבשיל, דגים ופסטה, אך הבמה ניתנת בעיקר לנתחי הבשר האיכותיים שהגריל-מן של לה פאווה מעלה על האסכלה.

הגענו לקראת השעה שמונה בערב ירושלמי סגרירי כך שישיבה במרפסת לא הייתה אופציה. התיישבנו בחלל הפנימי מצד ימין והתחלנו לעלעל בתפריט. המיקום המצוין במרכז העיר והקירבה למלונות קינג דיויד, ממילא ומצודת דוד בשילוב רמת הכשרות הגבוהה הופכים את המקום לאופציה טובה לקהל התיירים הדתי-חרדי.

בשולחן שמאחורינו ישבה משפחה צרפתית שהגיעה לחופשה בארץ אך השיחה שבין המלצרית לזוג מבני ברק שישב לימיננו תפסה את אוזני. הבעל קיבל את המנה הראשונה ושאל את המלצרית "איפה הדג במנה?". המלצרית בטובה, הסבירה לו כי הדג הנא נקצץ ותובל בירקות, שמן זית ומיץ לימון. קוראים לזה סביצ'ה היא אמרה. הסועד שנראה מבולבל בהתחלה, הודה לה והמשיך באכילת המנה. כשסיים, שמעתי אותו לוחש לאשתו שזו הפעם הראשונה שהוא אוכל דג נא ואם היה יודע, כנראה שלא היה מזמין אך למרות זאת הוא מאוד נהנה ושמח על הגיוון. הדו שיח הקצר הזה ריתק אותי וחשבתי לעצמי איזה יופי שלה פאווה, מצליחה להנגיש את המטבח שלה לקהל שבדרך כלל פחות נחשף למנות אלו.

אנחנו התחלנו בגרבלקס בכבישה ביתית, חציל קלוי בטחינה ושקדי עגל. החציל היה מצוין. טעמי עשן עטפו את החציל והשילוב של הפלפל האדום הקלוי, טחינה גולמית וזילוף נדיב של שמן זית השלימו את המנה. הגרבלקס נעם לי מאוד בפה - טעמי השמיר והפלפל השחור יחד עם המתיקות והמליחות מהכבישה גרמו לי לרצות למזוג צ'ייסר של וודקה קפואה. לוודקה לא הגעתי ולאחר שתי דקות המלצרית הניחה על השולחן את מנת שקדי העגל. השקדים נעטפו בקמח וטוגנו לפני שהונחו על קרם אפונה ירוקה ומלמעלה הגיע זילוף של סילאן ונבטים - השקדים היו עשויים טוב ובמידה הנכונה.

ציפינו לעיקריות ואלו לא איחרו להגיע. דואט צלע טלה ופילה עגל היה מצוין. בשר איכותי, פלפל גרוס ומלח קצת ירקות קלויים בצד, לא צריך יותר מזה. גם האנטריקוט היה מוצלח. שוב בשר איכותי, צלייה מדויקת כך שנוצר קראסט מעט פריך מן החוץ והסטייק נשאר רך ועסיס מבפנים. אגב, גם הזוג מבני ברק הזמין את הדואט ויכולתי לראות שגם מהמנה הזו, הם מרוצים למדי. לקינוח טעמנו סופלה שוקולד וסורבה שמוגש בשלושה טעמים שהיו טעימים ותמיד מהווים בחירות סולידיות במסעדות כשרות. כוס תה עם נענע לגברת ואספרסו קצר בשבילי והגיע הזמן לחזור הביתה.

לה פאווה מציעה גם תפריט עיסקיות צהריים ומקיימת אירועים פרטיים במקום. יש תפריטים לבחירה אך ניתן גם לבנות תפריט מיוחד עם השף. אם אתם מתכננים להגיע, כדאי לצלצל ולוודא שהמקום לא סגור לאירוע פרטי.